עוזר הרשם קבע כי אורנה ודניאל יהיו חברים באגודת המושב תירוש
ע"י ב"כ עו"ד הראל אשוול
מגדל רוגובין תדהר, קומה 23
ע"י ב"כ עו"ד יורם ביטן
טל. 8651590 -08, פקס 8658338 -08
המשיבה
ובעניין: תירוש- מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד משה באדר
רחוב בית הדפוס 12, ירושלים 95483
טלפון: 6537799 -02, פקס: 6537789 -02
1. במושב תירוש (להלן: "המושב"/"האגודה") התגלו ליקויים בהתנהלות האגודה בכלל, ובניהול פנקס החברים בפרט. עקב כך, מונה עו"ד צחי סנדומירסקי כחוקר לעניין עדכון פנקס חברי האגודה (להלן: "החוקר"), וזאת מכוח סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") ותקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות").
2. החוקר נפגש עם בעלי תפקידים באגודה. לדרישתו, החוקר קיבל רשימה של חברי האגודה, אינדקס מתיישבים של הסוכנות היהודית, רשימת הנחלות כפי שרשומות ברשות מקרקעי ישראל, וכרטסת הנהלת חשבונות של האגודה (נספחים ה'-ח' לתיק החקירה).
3. החוקר קיים מספר דיונים, ולאחר מכן, גיבש טיוטת דוח ביניים (נספח יד בתיק החקירה). לדרישת החוקר, הטיוטה פורסמה בשלושה מקומות מרכזיים באגודה, ולאחר הפרסום הוגשו לחוקר ארבעה ערעורים. בתאריך 6.6.2013 הכריע החוקר בערעורים, ערך דו"ח ביניים, ופרסם רשימה מתוקנת (נספח כג בתיק החקירה). הרשימה פורסמה באגודה והוגשו לגביה שתי תגובות- אלה אשר נדונו בפניי.
בקשת גבריאל ביטון - משק 6:
4. מר ביטון הגיב על רשימת החברים, לגבי העובדה שנותרה רשומה על שם המשק גרושתו, גב' מימי (מרים) ביטון. לטענתו, עקרה גרושתו מהמושב, בהתאם להסכם הגירושין אשר נכרת בין השניים, ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
5. בסעיף 157 לדו"ח החקירה, החוקר הביע דעתו כי אם עקרה גב' ביטון את מושבה מהמושב, הרי חברותה פקעה., על פי הוראות סעיף 6ג' לתקנון האגודה.
6. בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 14 באוקטובר, התברר כי המשיבה עזבה את הבית במושב לגדרה עוד בחודש אפריל ש.ז. והמבקש קיבל את הדואר עבורה. המשיבה לא הופיעה לדיון. על מנת לאפשר לה זכות טיעון, החלטתי כי תינתן לה זכות להגיב לטענות תוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי לכתובתה שבגדרה. על פי בדיקה ברשות הדואר, מסירה נעשתה בתאריך 17 באוקטובר. המשיבה לא הגיבה עד היום.
יובהר כי הסכם הגירושין אשר העתקו נמסר לי אכן כולל הוראה בדבר עזיבת הבית במושב, במסגרת התחשבנות בין הצדדים.
אשר על כן, אני מקבל את הנטען בתגובת המבקש לטיוטת הדו"ח, ומורה על מחיקת גב' מרים (מימי) ביטון, ת.ז. 02807798 מפנקס חברי האגודה.
עניין משפחת אזולאי- משק 26:
7. עסקינן במחלוקת בין המבקשים לבין המשיבה, באשר לשאלת החברות של המבקשים באגודה. המבקשים הם בנה וכלתה של המשיבה. החוקר בחן את הסוגיה ובטיוטת דו"ח הביניים רשם כי כל השלושה הם חברי האגודה. נעיר כי הרישום ברשימת חברי האגודה (נספח ה' לתיק החקירה) כלל את כל השלושה ברשימת החברים, בהקשר למשק 26. המשיבה ערערה בפני החוקר על רישום זה.
8. באי כוחה של המשיבה העלו את טענותיהם בפני החוקר בכתב בתאריך 18 באפריל 2013. להלן עיקר הטענות:
א. המבקשת היא, מאז ומעולם, בעלת הזכויות הבלעדית וחברת האגודה היחידה הרלבנטית במשק 26 (סעיף 6 למכתב).
ב. המשיבים מתגוררים בבית שנבנה בשטח המשק בשנת 1989 ונועד למגורים בלבד(סעיף 7 למכתב).
ג. בית המגורים מעולם לא נרשם על שמם של המשיבים והם מעולם לא התקבלו לחברות, אף כי הם מתגוררים במושב שנים רבות (סעיף 8 למכתב).
ד. המשיבה לא מינתה מעולם בן ממשיך למשק ומעולם לא החלה בהליך של רישום בן ממשיך באגודה או בסוכנות היהודית, אצלה רשומה המשיבה כבעלת הזכויות היחידה במשק (סעיפים 9-12 למכתב).
ה. המבקשים נהגו בעבר להשתתף בישיבות האגודה ולהצביע בגין החלטות מסוימות, כפי שנעשה לגבי אחרים שמתגוררים במושב ללא שעברו הליכי קבלה- נוהג קלוקל אשר, כפי הנראה, היה הבסיס לחקירה (סעיף 15-16 למכתב).
9. החוקר, החליט קיבל את טענות המשיבה, ובדו"ח הביניים מופיעה המשיבה לבדה כחברה בקשר למשק. נימוקי החוקר היו, אימוץ הטענות דלעיל, תוך ציון העובדה כי לא רק בסוכנות- אלא גם במינהל, המשיבה רשומה כבעלת זכויות יחידה, וכי הם לא הציגו אסמכתאות להיותם חברי אגודה. יחד עם זאת, קבע החוקר, כי ככל שימציאו פרוטוקול המאשר את קבלתם לחברות, ניתן יהיה לרושמם ככאלה, ו"לעת עתה, הוא סבור שיש לגרוע את שמם מרשימת חברי האגודה" (ראה סעיפים 135-141 לדו"ח החקירה). על קביעה זו הגיבו המבקשים בבקשתם למר זרח יהב, עוזר רשם האגודות השיתופיות, מיום 20 ליוני 2013 (נספח כו לדוח החקירה), וביקשו לשנות את האמור בדו"ח. בהתאם, נקבע דיון לתאריך 14 באוקטובר בפניי.
10. עקב טעות אדמיניסטרטיבית, לא הוזמנה המשיבה לדיון. על מנת לאפשר לה זכות טיעון, החלטתי בסוף הדיון כי תינתן לה זכות להגיב לטענות תוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי.
בסוף הדיון הסכימו הנוכחים כי לאחר מיצוי זכות התגובה, אחליט על בסיס המסמכים בתיק, ללא צורך בישיבה נוספת.
11. המשיבה אכן הגישה תגובה בתאריך 21 לאוקטובר. בתגובתה הלינה המשיבה על כך שלא קיבלה את השגת המבקשים על דוח החקירה ועל כן יש בכך כדי לסלק את טענות המבקשים על הסף. כמו כן צרפה את טענותיה בפני החוקר והוסיפה כי המבקשים עשו מעשים פליליים וזייפו את חתימת המשיבה- כדי לעגן זכויותיהם בשטח. כן הפנתה להליכים קודמים המצביעים על ניהול לקוי של האגודה וכן לכך שהחוקר מונה לעדכן את פנקס החברים שלא עודכן מעולם. המשיבה חזרה על טענותיה שנטענו בפני החוקר והוסיפה כי הכרה בחברותם תפגע ביכולת המשיבה למכור את הנחלה.
12. לאור האמור, הוריתי על העברת ההשגה הנ"ל לב"כ המשיבה עם אפשרות להתייחס אליה בשני עמודים, ואכן הוגשה אלי תגובה ביום 6.11.2013.
13. בתגובה זו נטען, בין היתר, כי אין בכוונת המשיבה להעניק מעמד של "בן ממשיך" למי מתשעת צאצאיה, לא צורפו מסמכים התומכים במינוי המבקש כבן ממשיך פרט לנייר פנימי של האגודה אשר נפקותו מוטלת בספק, לא תועד המינוי בסוכנות וברשות מקרקעי ישראל וכי נדרש רוב של שני שלישים מהמצביעים באסיפה כדי לקבל פלוני לחברות באגודה.
בכך, ניתנה למשיבה זכות טיעון ראויה ונרפא הפגם של אי זימונה לדיון שבפניי. מה עוד שבתגובתה האחרונה לא חזרה הטענה על סילוק על הסף של טענות המבקשים.
14. אבהיר מיד כי טענות על מעשים פליליים מקומן בחקירה משטרתית ולא בהליך דנן. אשר על כן, לא החיה צריך להביאן בפניי.
15. בבקשת המבקשים לעוזר הרשם, מר זרח יהב, מיום 20.6.2013 (נספח כו בתיק החקירה), מפנים המבקשים למסמך שצרפו- מסמך על גבי נייר הנושא את פרטי המושב, מתאריך 21.2.1991 ובו המשיבה חותמת על הסכמתה לראות במבקש בן ממשיך. מכוח מעמד של בן ממשיך הם חברים באגודה. כן טוענים הם כי המבקשת נבחרה לוועד ההנהלה של המושב וצרפו שני פרוטוקולים של ישיבת ועד ההנהלה בהשתתפותה. כן ציינו כי השתתפו במרבית האסיפות הכלליות והצביעו בהן.
דיון והכרעה בטענות
16. אין חולק כי אפילו התחיל המבקש בהליכים להכרה בו כבן ממשיך (ועל כך קיימת מחלוקת), לא הושלמו ההליכים ולא השתכללו לאור העדר רישום במוסדות הרלבנטיים- הסוכנות היהודית ומרשות מקרקעי ישראל. לא הוצגו בפני החוקר או בבקשה מיום 20.6.2013 מסמכים הסותרים זאת. מכאן, שאין אפשרות בדין להסיק על חברותם של המבקשים באגודה, בהקשר זה.
17. שאלה מרכזית, אשר החוקר לא הכריע בה, על פי סעיף 161 לדוח החקירה (וחבל שכך), היא שאלת הכרה בחברותם של המבקשים לאור הוראות תקנה 2א. לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973 (להלן: התקנות).
להלן לשון התקנה:
"נסיבות מיוחדות להכרה בחבר
2א. נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה."
18. עינינו הרואות: התקנה עוסקת בנסיבות מיוחדות המקימות נוהג של חברות, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: האגודה נהגה במבקשים כחברים, המבקשים נהגו באגודה כאילו הם חברים, והתנהגות ההדדית הזו התרחשה במשך תקופה סבירה בנסיבות העניין.
19. המצב העובדתי, הוא שאין חולקעל כך שהמבקשים השתתפו באסיפות והצביעו בהן. אין חולק כי נכונה טענתם כי המבקשת נבחרה לכהן בוועד האגודה. תקנה 59 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן:" תקנות הרשויות"), מסדירה את הדיווח לרשם האגודות השיתופיות על תוצאות הבחירות. ואכן, על פי הנמצא אצל רשם האגודות השיתופיות, המבקשת היתה חברת ועד הנהלה בשנים 2005-2007.
20. טוענת המשיבה כי המבקשים השתתפו באסיפות, הצביעו, והמשיבה נבחרה לוועד האגודה תוך ניהול כושל של האגודה. אכן, קיים הגיון בטענה זו, שכן אילו היתה האגודה מנהלת את פנקס החברים של על פי תקנה 2 (ה"רגילה"-א.א.) לתקנות, לא היה צורך בחקירה המקיפה שנעשתה באגודה.
21. אלא שנמצא כשל בסיסי בטענת המשיבה: תקנה 2א, בה עסקינן, עוסקת בדיוק באותם מקרים בהם לא נהגה האגודה כנדרש (דהיינו: "בדרך המלך" המפורטת בתקנה 2), אך התקיימו נסיבות אשר מחוקק המשנה ראה בהן מספיקות, ואוסיף: צודקות, להכרה בחברות באגודה, כאשר נבחנת מערכת היחסים בין האגודה לטוענים לחברות.
22. יש להדגיש כי טיעוני המבקשת בפני החוקר ובטענות שבכתב שהוגשו במסגרת הליך זה, מקימות הודאת בעל דין בקיומה של ההתנהגות לעניין השתתפות באסיפות, הצבעה, ובחירה לוועד האגודה. מכאן, שאין צורך בבדיקת רשימות המשתתפים בהצבעות.
23. הדין בנושא משתקף יפה בפסק דין חשוב בעניין יישום תקנה 2א במושב עובדים: עמ"נ 734-09 גרינפלד נ. צופית מושב עובדים, מפי כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, אשר בקשת ערעור עליו נדחתה ע"י כב' השופט מלצר בבית המשפט העליון (בר"ם 3296/10).
בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כגורמים בעלי משקל את המגורים במושב, התערות בחיי המושב, הופעת השם ברשימות הבוחרים, תשלום מיסים (מוניציפליים ומיסי אגודה), השתתפות פעילה בחיי המושב, אך "דגש מיוחד הושם...על השתתפות והצבעה באספות הכלליות" (סעיף 14 לפסק הדין).
24. בעניין שלפניי, כרטסת הנהלת החשבונות באגודה היא, בהקשר למשק 26, על שמה של המשיבה בלבד. מנגד, הם הופיעו ברשימת החברים שהומצאה לחוקר, ואין חולק כי הם מתגוררים במשך שנים רבות במושב.
25. חשיבות ההשתתפות באספות והזכות לבחור ולהיבחר נובעת כי זכות זאת שמורה לחברי האגודה בלבד- ראה סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות, הקובעת כי לכל חבר יהיה קול אחד בהצבעה, וכן תקנה 23 לתקנות הרשויות,
הקובעת כי ועד ההנהלה ייבחר מתוך חברי האגודה (וראה גם את תקנה 40 לתקנות הנ"ל).
26. ראוי להדגיש כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בשיטתנו המשפטית. ראה: בג"ץ 753/87 בורשטיין נ. שר הפנים פ"די מב (4) 462, 473:
הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד של כל אדם בחברה דמוקרטית. "...הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, אשר בה באים לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית". (הנשיא שמגר בע"ב 2/84, בעמ' 264).... זכות זו מוצאת את ביטויה העיקרי בישראל בזכות האזרח לבחור ולהיבחר לרשות המחוקקת של המדינה. זכות זו אינה מוגבלת אך לבחירות הלאומיות. זכות היסוד של אדם בחברה דמוקרטית משתרעת גם על זכות התושב לבחור ולהיבחר למוסדות הממשל המקומי.
27. בפרשת גרינפלד הנ"ל הודגשה, בסעיף 20 להחלטה, ההפרדה בין חברות במושב, לבין זכויות קנייניות במשק. ראה ההפניה לעמ"נ 124/03 נוימן נ. רשם האגודות השיתופיות (פורסם ב"נבו"), בסעיף 28 לפסק הדין, שם נאמר :
"28. בדיון שהתקיים בפני ביום 16.12.03 שמעתי באריכות את ב"כ המערער גם לגופו של הערעור. המערער הדגיש כי הטענה המרכזית שעליה מושתת הערעור הינה כי תנאי לחברות באגודה הוא זכויות חכירה בנחלה. לטענה זו אין כל בסיס ודינה להידחות. כאמור, טענה זו היוותה את הבסיס למינוי החוקר יהב, החלטתו הסופית של הרשם בעניין זה ניתנה עוד ביום 10.9.02 ולא מצאתי כי נפלה בה טעות. המערער טוען כי ערעורו "עניינו בעובדה שרשימת החברים שקבע אותה הרשם אינה עולה בקנה אחד עם רשימת בעלי הנחלות הקיימת במינהל מקרקעי ישראל" (סעיף 3.3 לערעור). טיעון זה על פניו שגוי ואינו מתיישב עם הנתונים והמסמכים שהגיש המערער עצמו. אדרבה, כפי שעולה מהמסמכים שצירף המערער לערעור, רשימת המינהל אינה מעודכנת ואינה מדויקת כלל ועיקר ולכן בצדק לא התבסס עליה הרשם בהחלטתו.
זאת ועוד, בפסק הדין של בית המשפט העליון בבג"צ 4779/03 קבע בית המשפט בבירור כי הנחתו של המבקש לפיה רשימת בעלי הזכויות בנחלות אצל המינהל צריכה להיות זהה לזו שבפנקס חברי האגודה, הינה "הנחה מוקשית" שכן: "אדם יכול להיות חבר באגודה מבלי שיהיו לו זכויות במקרקעי המושב במינהל".
ואכן, עמדת הרשם כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתו (מיום 10.9.02) הינה כי שאלת חברותו של אדם באגודה שיתופית ושאלת זכויות בנחלה המוחכרת מהמינהל, הן שאלות מתחומים נפרדים בתכלית שכן אדם יכול שיהיה חבר באגודה בלי שיהיה בעל זכויות בנחלה."
28. הדעת אינה סובלת מצב בו מי שנכח והצביע במשך שנים רבות באספות הכלליות- ובמקרה של המבקשת, גם נבחר לוועד ההנהלה, לא יראו בו חבר באגודה. יש לראות במבקשים חברים מכוח תקנה 2א. לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג -1973. זאת, בנפרד וללא קשר לשאלת הזכויות במשק 26.
הנני מורה לאגודה לרשום את דניאל אזולאי ת.ז. 063483127 ואורנה אזולאי, ת.ז. 059537959 כחברים באגודה לאלתר, על כל המשתמע מכך.
ניתן בהעדר היום, יט' טבת תשע"ד
22 בדצמבר 2012
כ"ו טבת תשע"ד אהוד אמיתי, עו"ד עוזר רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר את החלטתי זאת
בפקס ובדואר רשום לצדדים ולמזכירות האגודה.
