עוזרת רשם האגודות מחליטה מי נחשב כחבר באגודת מושב אבן ספיר
ע"י ב"כ עו"ד שמעון ביטון
מהמרכז המסחרי 464 בית שמש
ו ב ע נ י ן : 1. מר אריאל בן דור
ע"י עו"ד משה באדר
רח' בית הדפוס 12
ירושלים 95483
2. מר ראובן צ'יקורל
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
3. גב' מירי צ'יקורל
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
4. מר כפיר אליהו
משק מס' 29
אבן ספיר 90875
5. גב' כפיר שירן
משק מס' 29
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
6. מר אסקירה ערן
משק מס' 40
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
7. גב' אסקירה טניה
משק מס' 40
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
8. מר יששכר מיכאל
משק מס' 52
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
9. גב' יששכר שרית
משק מס' 52
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
10. מר יעקב ברק
משק מס' 55
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
11. גב' ספיר ברק
משק מס' 55
ד.נ הרי יהודה
12. מר גיא שבתאי
משק מס' 56
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
13. מר יצחק יניב
משק מס' 65
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
14. גב' יצחק שרית
משק מס' 65
ד.נ הרי יהודה
אבן ספיר 90875
- המשיגים-
ו ב ע נ י ן : אבן ספיר - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד משה בן דוד
מרח' הלל 23 ירושלים
- האגודה-
ר ק ע
1. המשיגים 1 – 14 משיגים על המלצת החוקר, עו"ד דוד אמסל, מיום 14/10/13, שלא לרשום אותם כחברים במשיבה.
2. האגודה התכוונה לערוך בחירות לוועד ההנהלה באגודה. לאור כך, היא עדכנה את פנקס החברים הזכאים לבחור.
3. מיד בסמוך לכך, פנה החבר משה פרנקו וארבעה אחרים( להלן: "המלינים"), באמצעות עו"ד שמעון ביטון, ביום 03/06/2013, לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה בהולה למתן צו מניעה זמני, בה"פ 2146-06-13, להסיר מרשימת החברים הרשאים לבחור את שמותיהם של 23 רשומים, בטענה כי הם אינם חברים ועל כן אינם רשאים לקחת חלק בבחירות לוועד המנהל.
4. בהמלצת כב' השופט רם וינוגרד, ובהסכמת הצדדים, ניתן ביום 04/06/13 צו מניעה זמני לפיו לא יתקיימו הבחירות לוועד האגודה במושב אבן ספיר עד שרשם האגודות השיתופיות יקבע את רשימת הבוחרים.
5. בהתאם לכך, ובהמשך להחלטת בית המשפט, ניתנה ביום 09/06/13 החלטת מר יהב זרח, מנהל תחום (פיקוח ובקרה כלכלית) ועוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: "עוזר הרשם"), למינוי עו"ד דוד אמסל כחוקר לעניין עדכון פנקס חברי האגודה (להלן: "החוקר").
6. המינוי האמור הוא על פי הסמכות שהוענקה לעוזר הרשם בסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות וכן על פי תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות").
7. תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1973 קובעת:
"(א) רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.
(ב) לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בעניינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.
(ג) ..."
8. סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות קובע:
"(1) רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, רשאי הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו."
9. ביום 17/09/13 שלח החוקר דוח ביניים לצדדים. הדוח פורסם באגודה, והחוקר קבע בדוח הביניים מועד להגשת השגות לעניין רשימת החברים אשר נקבעה בדוח. סך הכול הוגשו השגות על ידי 14 משיגים, הרשומים בפתיח של החלטה זו. חלק מההשגות הוגשו במועד וחלקם הוגשו לאחר תום המועד, אותו קבע החוקר.
10. ביום 14/10/13 הוגש למשרד הרשם דוח החקירה הסופי. בדוח הסופי קבע החוקר כי 14 איש הרשומים ברשימה השיגו בפניו. החוקר מנמק בדוח הסופי מדוע המשיגים אינם יכולים להירשם כחברים באגודה. מכאן הדיון אשר התנהל בפני ביום 08/12/13.
המלצות החוקר ונימוקיו
11. החוקר קובע כי הרשימה הראשונית עליה מתבסס דוח החקירה שלפנינו הינה הרשימה משנת 2008 אשר נערכה לאחר חקירתו של מר שרגא פולק לאור אי סדרים שהתגלו ברשימה דאז ובעקבות כך פנייה לרשם לעדכון פנקס החברים. כאמור החוקר פולק קבע רשימת חברים. על רשימה זו הוגשו באותה עת השגות לרשם האגודות השיתופיות, ולאחר שמיעת ההשגה ניתנה, בתאריך 15/09/2008 החלטת כב' הרשם היוצא, עו"ד אורי זליגמן, אשר לאור חשיבותה , אצטט ממנה בהמשך.
12. בהחלטה זו רוב רובם של המבקשים, 12 מתוך 14, טוענים במקרה זה להיותם בנים ממשיכים, אשר הגישו בשנים האחרונות בקשה לאגודה להירשם כבנים ממשיכים. לאור כך הרי שלטענתם הם התקבלו לחברות באגודה, מאחר וחלפו 45 הימים הנדרשים על פי התקנה האמורה, תקנה 3 א' לתקנות החברות, הרי שהבנים הממשיכים הם חברים לכל דבר ועניין ומכאן זכותם להצביע בבחירות לוועד האגודה. החוקר קובע כי חלוף תקופת 45 יום אינה מועילה לבן אשר לא הגיש בקשה בהתאם לתקנון האגודה וכדין, וכן לא צירף מסמכים מהסוכנות או מהמנהל המאשרים את רישומו כבן ממשיך. לאור כך המשיגים אינם חברים.
13. החוקר קבע כי גם לאור תקנה 2א' לתקנות האמורות, "חברות מכוח התנהגות", אין מקום להכליל את מי מהמבקשים כחבר, זאת לאור העדר ממצאים התומכים בכך ולאור העובדה כי המבקשים אינם מופיעים ברשימת הבוחרים לשנת 2011.
14. בנוסף, משפחת צ'יקורל מרים וראובן, טענו כי רכשו את משק 80 מהבעלים הקודם, ועל כן הם חברים וזכאים להיכלל ברשימת חברי האגודה וכן להצביע בבחירות לוועד האגודה. מסקנת החוקר לגביהם היא כי קבלה לחברות בדרך הרגילה, דורשת, לאחר אשור ועד האגודה, את אשור האסיפה הכללית לצורך קבלת אדם כחבר באגודה. במקרה הנדון לא התקיימה אסיפה כללית בעניין החברים מירי וראובן צ'יקורל, ונושא החברות שלהם לא אושר כנדרש באסיפה הכללית של האגודה, לאור כך אין לרשום אותם כחברים באגודה.
15. לעניין המקרה של אריאל בן דור, קובע החוקר כי הנ"ל הגיש בקשה לחוקר לאחר דוח הביניים. מאחר והגיש בקשה כדין לוועד האגודה, ומאחר ובקשה זו לוותה במסמך מאשר מטעם הסוכנות בדבר רישום המבקש בסוכנות כבן ממשיך, בנוסף הוגש אישור המנהל, וכן אישור האגודה, לאור כך ממליץ החוקר שעוזרת הרשם הח"מ תשמע את הבקשה ותחליט בשאלת החברות של המבקש 1.
טענות המלינים בהשגה:
16. המלינים מבקשים לאמץ את קביעת החוקר ולקבוע שהמשיגים 1 – 14 אינם חברים באגודה, כפי שהמליץ החוקר.
17. עוד טוענים המלינים לאישור רשימת חברים על פי מסמך –ע/א אשר הוגש והתקבל בעת הדיון בפני.
ב"כ האגודה טוען, כי על פי המסמך האמור, יש 9 משפחות הרשומות במסמך, אשר יש לצרף אותן לפנקס החברים ולרשימת הבוחרים לעניין הבחירות הקרובות. מאחר ומסמך זה הועבר בפקס לחוקר, וראה מסמך ע/ב המעיד על העברה כזו, לאור כך היה על החוקר להתייחס לנדון, ומאחר והחוקר התעלם מהמסמך, הרי שהוא משיג על התעלמות זו ומבקש מעוזרת הרשם לקבוע כי מדובר ברשימה של חברים.
טענות המשיגים והאגודה בהשגה:
18. משיגים על קביעת החוקר כמפורט לעיל, שלא להכיר במשיגים 1 – 14 כחברים באגודה. מבוקש לאשר את קבלת המשיגים האמורים כחברים באגודה.
19. הטיעונים מבוססים על שלושה נימוקים עיקריים:
20. האחד – יש להמשיך ולפעול על פי ההליך שנקטה האגודה עד היום. היינו, כאשר בנים ממשיכים מבקשים להתקבל כחברים באגודה, הם פנו לוועד בבקשה להירשם כבנים ממשיכים, והואיל והוועד לא סירב, הרי שבחלוף 45 ימים – יש לראות בהם חברים. יש לומר כי זהו נוהג – מאחר והאגודה נהגה כך במהלך שנים רבות.
21. השני – יש לומר כי קבוצת המשיגים הם חברים זאת מאחר והאגודה נהגה בהם כחברים, והם עצמם התנהגו כחברים באגודה, על כן על פי תקנה 2 א לתקנות החברות, יש לאמץ את התקנה הקובעת "חברות על פי התנהגות" ולקבוע כי הנ"ל חברים באגודה. כאן מפרט ב"כ האגודה את עמדתו וטוען בסעיף 3 לבקשתו:
"על פי מידע שנמסר לח"מ, השתתפו המשיגים באספות כלליות בתאריך ינואר 2012 וכן מאי 2013, והם מעורים יחד עם הוריהם בענייני האגודה ובעיקר בפרויקט ההרחבה אשר חלקם נרשמו לקבלת המלצה".
22. שלישית – בנימוק של אפליה. אם לא תאמר כך, יצא שהקבוצה הנדונה כאן מקופחת לעומת קבוצה קודמת של 43 חברים, אשר לגביה קבעה האגודה בעבר כי הם חברים, לאחר שפעלו בדיוק באותה הפרוצדורה בה נקטו המשיגים דנן.
23. ככלל, קיימות ארבע אפשרויות להתקבל לחברות באגודה שיתופית:
האחת – דרך המלך – קבלה לחברות בדרך הרגילה על פי הקבוע בתקנון האגודה. נניח על ידי רכישת נחלה. כאן הקבלה היא באמצעות האסיפה הכללית. אם הוועד אישר קבלת חברים, יש צורך לאשר את החלטת הוועד באסיפה כללית. אם תשובת הוועד שלילית, רשאים הפונים לערער על החלטת הוועד בפני האסיפה הכללית. החלטת האסיפה הכללית היא היא הנותנת, בין לחיוב ובין לשלילה.
השנייה - קבלה לחברות של בן ממשיך – על פי תקנה 1 ותקנה 3א לתקנות החברות, המצוטטות להלן. לצורך קבלת בן ממשיך כחבר, על המבקש לפנות לוועד האגודה בבקשה מתאימה על פי הנוסח האמור בתקנון, לקבל את אשור האגודה לפנות לסוכנות או למנהל ולהביא אישור מאחד מגופים מיישבים אלה על רישומו כבן ממשיך אצלם. עם אישור זה עליו לחזור לאגודה ולבקש להירשם אצלה כבן ממשיך וכחבר. בחלוף 45 יום מעת הגשת הבקשה כדין (כולל המסמך מהגוף המיישב) אם האגודה אינה מסרבת, יהיה המבקש חבר. אם האגודה מסרבת לקבל את הפונה, עליה לפנות לדרך של בוררות על פי האמור בתקנון האגודה. וראה תקנה 3 א(ג) לתקנות החברות האמורות. הבורר אשר ימונה, הוא אשר יפסוק בשאלת חברותו של הפונה.
השלישית - קבלת בן זוג או בת זוג של חבר או חברה, בהתאמה.
הרביעית - קבלה לחברות מכוח התנהגות, ע"פ החריג בסעיף 2א להלן.
24. אביא להלן את רשימת התקנות הרלוונטית לנושא קבלתו של בן ממשיך:
בהתאם לס' 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1973, (להלן: "תקנותהחברות"), "בן ממשיך" הוא:
"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."
25. תקנה 3א' לתקנות, מסדירה את דרך קבלתו של הבן הממשיך:
"3א. (א)...(נמחקה)
(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לוועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.
(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.
(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.
(ז) הייתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).
(ח) תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בעניין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה. "הרשם או האיש המורשה על ידו."
26. כב' הרשם היוצא, עו"ד זליגמן, קיבל החלטה ביום 15.09.08. שם עלתה בדיוק השאלה הרלוונטית לענייננו, ובאותה אגודה ממש, היינו, אצל המשיבה דנן. לפני הבחירות לוועד האגודה, לשנת 2008, ניסה הוועד לארגן את רשימת הזכאים לבחור מחדש, וכך נוצרה רשימה עם שמות חדשים, אשר החלק האופוזיציוני באגודה התנגד לה וטען כי נכנסו לרשימת הבוחרים אנשים אשר אינם חברים ועל כן יש להוציאם מפנקס החברים ובעקבות כך למחוק אותם מרשימת הזכאים לבחור. הייתה פנייה לרשם ובעקבות כך מונה החוקר מר שרגא פולק. בעקבות תוצאות החקירה ערערו מספר מבקשים על הדוח. בהחלטה מפורטת ומנומקת, פסק שם הרשם במספר שאלות עקרוניות ומהותיות. (להלן: "החלטת הרשם 2008 "). בחלק מהנושאים החליט שם הרשם היוצא כדלקמן:
כך נקבע כי די בהסכמת הסוכנות למינויבן ממשיך, ובלשונו:
"..אך כאמור אין התקנות אומרות שכל התנאים גם יחד צריכים להתקיים, אלא מספיקה הסכמת הסוכנות, או המנהל ולא שניהם יחד".
"האגודה נהגה לקבל חברים לקראת הבחירות ומסיבות "פוליטיות" ועתה באמצעות החוקר מנסה לתקן העוולות שעשתה ובמרבית המקרים באיחור רב. בקשה למינוי חוקר, אינה הדרך הראויה לתקן עוולות אלו....".
עו"ד זליגמן מוסיף ומנחה את ועד האגודה כיצד לפעול בעתיד, ללא כל קשר להליך הבחירות שבעטיו התבקש תיקון פנקס החברים:
"אדגיש כי על האגודה לדרוש מהחברים שהתקבלו כבנים ממשיכים ולא השלימו ההליך, להשלים ההליך ולקצוב להם זמן להשלמת ההליך, במידה והבנים הממשיכים הללו לא ישלימו את ההליכים, על האגודה לפעול ולהעלות את הנושא באסיפה הכללית ולשקול את הוצאתם מחברות, בהתאם להוראות תקנון האגודה".
27. החלטתו של עו"ד זליגמן, הנשענת על האמור בתקנות החברות האמורות לעיל, מחייבת בנים של חברים במושב, המבקשים להירשם כבנים ממשיכים ולהתקבל לחברות, להגיש בקשה בנוסח המפורט בתקנון האגודה, לה יצורף אישור הסוכנות או אישור המנהל בדבר רישומם כבנים ממשיכים במוסדות האמורים. מאחר והמבקשים דנן לא פעלו כאמור, לא ניתן לצרפם לרשימת החברים.
28. יתרה מזאת, החלטה זו באה בנוסף לאמור בדין, והיא מחייבת את האגודה לפעול על פי האמור בה. החלטת הרשם לעיל משנת 2008, מהווה את אחד הבסיסים להחלטת החוקר דנן אשר בין השאר התבסס עליה עת קבע שהמשיגים אינם חברים באגודה.
29. אעבור כעת לדון בטענות המשיגים והאגודה. לטענה הראשונה: חברות מכוח נוהג. התשובה היא כי הנוהג לא יכול לגבור על הוראות החוק. לאור כך, העובדה שהאגודה קיבלה חברים במשך שנים כאשר היא נוהגת בנוהג נפסד, ואינה פועלת על פי הוראות החוק, אין בכך בכדי להכשיר את הנוהג כיום. ההוכחה לכך, החלטת כב' הרשם היוצא משנת 2008, אשר פסלה נוהג זה וקבעה במפורש כי על הבן הממשיך לפעול על פי הדין. משלא פעל כך, אין לראות בו חבר. לא מצאתי מקום לסטות מהלכה מחייבת זו.
30. האם ניתן להכיר בחברותם של המבקשים על פי החריג בתקנה 2א לתקנות החברות? כפי שדורשת האגודה בטענה השנייה שלה?
החריג בקבלה לחברות מובא בתקנה 2א לתקנות החברות: חברות מכוח התנהגות ונוהג:
"נסיבות מיוחדות להכרה בחבר"
תקנה 2א' לתקנות לתקנות האמורות לעיל, קובעת לאמור:
"נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנת משנה (א) ו – (ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה."
באשר להתניה בסיפא של תקנה 2א', הרי שלא נמצאה בתקנון האגודה הוראה
הקובעת כי לא יוכר אדם כחבר על פי התנהגות ולכן ניתן להכיר באדם כחבר מכוח התנהגות באבן ספיר.
רואים אנו שלושה מרכיבים ותנאים להחלת התקנה:
החבר נהג באגודה כחבר, האגודה נהגה בו אף היא כחבר, והדברים נעשו בנסיבות מסוימות ולאורך פרקי זמן מספיקים.
לעניין קבלה לחברות על פי נוהג, מכוח תקנה 2א לתקנות החברות, יש לזכור כי כאן מבקשת האגודה בבקשתה מיום 07/11/2013 להצטרף כצד לדיון בפני על מנת להשמיע את עמדתה בנושא, כי המשיבה נהגה בקבוצת המבקשים, הבנים הממשיכים, כחברים, ועל כן הם חברים לאור תקנה 2א האמורה.
אין אני יכולה לקבל טענה זו. בדיון שבפני עלי לקבוע עמדה על פי ממצאים אותם קבע החוקר על פי מסמכים וראיות שהונחו בפניו, וכן לאחר בדיקת הנתונים והתרשמותו ממהימנות העדים בפניו, אותם חקר ולהם האמין. במקרה זה, החוקר קבע ברורות כי לא הובאו בפניו ראיות כי המשיבה נהגה במבקשים כבחברים או כי הם עצמם נהגו כחברים לכל דבר ועניין במשך תקופה ארוכה. משמע, החוקר לא מצא תימוכין לטענת האגודה. מכאן גם עולה כי עצם השתתפות המשיגים באספה כללית אחת או שניים, כטענת ב"כ האגדה, אינה מהווה תימוכין מספיק למה שנקבע בפסיקה. יתרה מכך, המבקשים דנן לא היו ברשימת הבוחרים של שנת 2011, ולאור כך לא הצביעו באותו מועד לבחירות לוועד האגודה. שאלה זו היא המהותית והרלוונטית כאן, ולאור כך קבע החוקר כי המבקשים אינם חברים על פי תקנה 2א לתקנות החברות, המהווה כאמור חריג לאופן הקבלה לחברות באגודה, ואשר הפסיקה קובעת לעניין תקנה חריגה זו, כי יש לפרשה בצמצום.
גם בדיון שהתקיים בפני לא הביאה האגודה ראייה כלשהיא ממנה ניתן להסיק כי התנהגו אל המבקשים כחברים או שהם עצמם נהגו כחברים. האגודה טענה לקיומו של נוהג כזה רק בשלב בו השיגה בפני החוקר. הנני מקבלת את עמדת החוקר בשאלה זו.
לטעמי, הנימוק העיקרי לדחיית טענה זו של האגודה, להכיר בקבוצה זו כחברים מכוח תקנה 2א הוא: כשמדובר בבנים ממשיכים, חובה לפעול על פי הדין והתקנון, היינו על פי תקנה 3א לעיל. מעת שהובהר כי הבקשה לאגודה להירשם כבנים ממשיכים לא הוגשה כדין וכי אין אישור בכתב מהמוסד המיישב, הרי שאין מדובר בבנים ממשיכים וכתוצאה מכך אין לרשום את המבקשים כחברים.
פסק דין חשוב בעניין יישום תקנה 2א במושב עובדים הוא עמ"נ 734-09 גרינפלד נ. צופית מושב עובדים, מפי כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, אשר בקשת ערעור עליו נדחתה ע"י כב' השופט מלצר בבית המשפט העליון (בר"ם 3296/10 (להלן: "פרשת גרינפלד")
בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כגורמים בעלי משקל את המגורים במושב, התערות בחיי המושב, הופעת השם ברשימות הבוחרים, תשלום מיסים (מוניציפליים ומיסי אגודה), השתתפות פעילה בחיי המושב, אך "דגש מיוחד הושם...על השתתפות והצבעה באספות הכלליות" (סעיף 14 לפסק הדין).
כאמור, טענת האגודה לתחולת תקנה 2א האמורה, בשלב מאוחר בלבד וכטענה חילופית, אינה רלוונטית בנדון. לאור כך, הנני עונה בשלילה על השאלה האם די בראיות שהובאו בפני החוקר כדי ליצור ראיה הדדית של חברות בין המבקשים לאגודה- לאורך פרק זמן מספיק- עד כדי קיום "נסיבות מיוחדות" כאמור בתקנה.
יש לאבחן בין המקרה שבפני לפרשת גרינפלד. שם, שני חוקרים שמונו קבעו כי יש לראות במבקש חבר באגודה. הרשם בהחלטתו בתיק גרינפלד, פסק אחרת. על החלטת הרשם הוגש ערעור מנהלי. שם בית המשפט כתב פסק דין ארוך ומנחה בשאלת הקבלה לחברות באגודה שיתופית על פי החריג הקבוע בתקנה 2א, היינו קבלה על פי התנהגות. בית המשפט המנהלי הפך את החלטת הרשם, ופסק כי יש להכיר בגרינפלד כחבר. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי. כאמור, המקרה שבפני אינו דומה לפרשת גרינפלד.
31. לטענת האפלייה.
אין אני מקבלת טענה זו מהנימוקים כדלקמן:
1. מדובר בקבוצה אשר התקבלה לחברות בעבר, עוד טרם החקירה של שנת 2008.
2.בשאלה של קבלה לחברות של בן ממשיך, יש לבדוק כל מקרה ומקרה לגופו, ולקבל החלטה לגביו. משמע, אין בפני מושג של "הפלייה כנגד קבוצה". כל בקשה שמגיש חבר היא פרטנית והיא נבדקת לגופה. היה והחבר הגיש בקשה לאגודה על פי הרשום בתקנון האגודה, ולאחר מכן צירף מסמך מהגוף המיישב, ולאחר מכן חלפו 45 יום והאגודה לא סירבה, אזי יראו את המבקש כחבר וניתן יהיה לרשום אותו כחבר.
3. העובדה שבעבר נהגה האגודה אחרת, ושלא על פי הדין, אינה רלוונטית לנדון בתיק זה. בהשגה זו יש לי סמכות לדון אך ורק במסקנות אותן קבע החוקר. הא ותו לא. גם החוקר קבע בנדון שאין רלוונטיות לשאלה כיצד פעלה האגודה בעבר. כיום עליה לפעול על פי הדין ועל פי החלטת הרשם.
4. לאור האמור, הנני דוחה את טענת האפליה של האגודה
32. אין אני מקבלת את טענת המלינים המבקשים לכלול ברשימת החברים את תשע המשפחות, המופיעות ברשימת מסמך ע/א, מהנימוקים הבאים:
1.מסמך ע/1 הוא עמוד אחד המופנה לסוכנות היהודית. הכיצד אפשר לטעון כי על פי מסמך זה יש לרשום את המלינים כחברים?
2.להעברת המסמך לחוקר לא צורף הסבר כלשהוא או דף נוסף.
3.מעדות מזכיר האגודה בפרוטוקול בפני, עולה, כי הוא נסע לסוכנות. בנוכחותו צלצלה הרפרנטית בסוכנות לכל ההורים החברים באגודה אשר בניהם מופיעים במסמך ע/א האמור. אף משפחה מהמשפחות האמורות לא הסכימה לרשום את בניה כבנים ממשיכים. כולן פרט למשפחה אחת. לא נותר לי אלא לקבוע כי מדובר בבקשה הזויה. המשפחה אינה רוצה לרשום את הבן כבן ממשיך, ברור מכאן שאין אף צל צילו של תחילת הליך לרישום בנים ממשיכים. אם כך, על מה מסתמך ב"כ המלינים בטיעוניו? ניתן לקבוע כי אין תום לב בטענה זו.
4.בתשובה למסמך ע/א האמור, ששלחה הסוכנות לאגודה, המסומן ע/ד, נאמר:
"...התקבלו במשרדנו בפקס בקשות "להעברת זכויות לבנים ממשיכים".
"...לאחר בירור טלפוני עם מס' מתיישבים הסתבר כי אין כל כוונה לבצע העברת זכויות במשקים , כפי שנרשם בפניות."
"לאור האמור... אנו לא נטפל בפניות אלו ללא פנייה מסודרת וברורה של בעלי הזכויות במשק בלבד"
5. מסקנה אין בפנינו מסמך חוקי ואף לא צל צלו של מסמך.
6. הבקשה לקבוע חברות על פי מסמך זה, אינה מתקבלת על הדעת!
7. בנוסף הגיבה האגודה בדיון בפני כי מסמך ע/א הועבר בפקס לחוקר ביום 18/08/13 ואילו דוח הביניים של החוקר התקבל במשרד הרשם ואצל הצדדים רק כחודש לאחר מכן, בתאריך 17/09/13. מכאן, שהמלינים לא השיגו בפני החוקר , כטענתם, לאחר דוח הביניים, אלא לפני כן, ולכן אין לראות במסמך ע/א השגה, ולכן נכון פעל החוקר כאשר לא ייחס חשיבות לטענת המלינים בנדון. אין בפנינו מסמך ראוי, במילים אחרות אין השגה של המלינים.
8.מקל וחומר יש להסיק, כי אם המלינים מתנגדים לקבלת המשיגים כחברים, למרות שהאחרונים פעלו בנדון, הגם שלא מספיק, כחברים, הרי הואיל והמלינים בכלל לא פנו לאגודה, אני קובעת כי אין בפני כלל בקשה אשר ראוי לדון בה.
33. ובחזרה לדיון שנערך בפני: המבקשים 2 ו-3, מתאימים למקרה של קבלה לחברות בדרך הרגילה, ראה סעיף 23 לעיל. משפחת צ'יקורל ראובן ומירי, רכשו את משק מס' 80 מבועז אדרי בתאריך 12/12/12. המשק נרשם על שמם במנהל. וועד האגודה מאשר כי קיבל אותם כחברים. כמו כן הוצגה בפני קבלה בדבר תשלום דמי כניסה לאגודה. החוקר לא רשם אותם בפנקס הבוחרים מאחר וקבלתם לחברות טרם אושרה על ידי האסיפה הכללית. בדיון בפני הצהיר יו"ר האגודה, מר חזי יששכר, כי בתאריך 24/12/13 תתקיים אסיפה כללית באגודה, כשסדר היום כולל בקשה לאישורם כחברים. החלטה: במידה והאסיפה הכללית אישרה את קבלת המבקשים 2 ו-3 כחברים, יש לרשום אותם כחברים והם יהיו רשאים לבחור בבחירות הקרובות.
34. לעניין המבקש מס' 1, אריאל בן דור ממשק 9. בא כוחו עו"ד משה באדר הציג את אישור רשות מקרקעי ישראל מיום 4/11/13 וכן את אישור הסוכנות היהודית מיום 29/10/13 בדבר רישומו של המבקש כבן ממשיך. לאור כך, ולאור אשור האגודה על הוספת בנים ממשיכים מיום 10/11/13 אשר הוצג בפני, הנני ממליצה לחוקר לכלול את המבקש מס' 1 בפנקס החברים.
35. בין לבין התקבל במשרד הרשם, מסמך של האגודה מיום 01/01/14 על פיהם התקבלו מהסוכנות מסמכים בדבר רישומם כבן ממשיך של משקים מספר 29 ו-55. עותק מהמסמך הועבר למשרד הרשם. לאור כך אני קובעת כי משפחת יעקב ברק וספיר, המשיגים מס' 10, 11, וכן משפחת כפיר אליהו ושירן, המשיגים מספר 4, 5, מעת שירשמו בסוכנות ובאגודה ויפעלו כאמור בתקנה 3א, יש לרשום אותם כחברים.
36. נותרו המבקשים 6, 7, 8, 9, 12,13,14. הם קבוצה של 3 משפחות ויחיד, אשר טוענים כי המשיבה רשמה אותם כבנים ממשיכים אצלה על כן הם חברים וזכאים לבחור. מדובר במבקשים הבאים: אסקירה ערן; אסקירה טניה; יששכר מיכאל; יששכר שרית; גיא שבתאי; יצחק יניב; ויצחק שרית, סך הכול 7 מבקשים.
37. קבוצה זו טוענת כי התקבלה לחברות לאור בקשתה להתקבל כבנים ממשיכים ובחלוף 45 יום מעת הבקשה ללא קבלת סירוב מטעם האגודה, הרי שהם חברים על פי תקנה 3א' האמורה לעיל ועל כן יש לרשום אותם בפנקס הבוחרים. מה דינם של 7 המשיגים?
38. ההחלטה לעניין משיגים אלה היא, כי אם יגישו בקשה כאמור בנוסח הקבוע בתקנון וכן יציגו מסמך ממוסד מיישב בדבר רישומם כבנים ממשיכים, ואז יבקשו להתקבל כחברים, והוועד לא יסרב תוך 45 יום כאמור בתקנה 3א, או אז, ורק אז, תרשום אותם האגודה בפנקס החברים ותוסיפם לרשימת הבוחרים.
39. המבקשים אשר הופיעו בפני ביום הדיון, טענו כולם כי הם נמצאים בתוך הליך מהסוג האמור וכי הם פנו למוסד מיישב בבקשה לרשום אותם כבנים ממשיכים. לא נותר לי אלא לאחל להם הצלחה בהמשך הדרך, ולקבוע כי בתום ההליך הפרוצדוראלי האמור כאן, והמפורט לעיל, יש לרשום אותם כחברים.
40. לסיכום: הנני מקבלת את המלצת החוקר לעניין קבוצה של 7 משיגים, וקובעת כי הם אינם חברים עד שיושלם הליך הרישום שלהם כבנים ממשיכים. עליהם להמשיך ולפעול כדין וכאמור בהחלטה זו לצורך רישומם בפנקס החברים.
41. הנני מעבירה החלטה זו לחוקר לעניין הוצאת צו רשמי לעדכון פנקס חברי האגודה.
42. לאור הנסיבות, אין צו להוצאות.
לאה רוזנטל, עו"ד
עוזרת רשם האגודות השיתופיות.
ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד
המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים:
ב"כ האגודה, ב"כ המלינים, ב"כ משיג 1, ולאגודה.
כמו כן תועבר החלטה זו לעוזר הרשם, לחוקר,
