ערעור חבר אגודה על פסק בורר
ה ח ל ט ה
1. המערער הוא מתיישב וחבר אגודה.
2. המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה כספית לתשלום חוב על פי כרטיס החו"ז של המערער, על סך -.13,803 ₪ נכון לתאריך 5.7.05.
3. פסק הבורר עזרא ניסני, ניתן ביום 23.8.05.
הבורר נתן תוקף של פסק בורר להסכמת הצדדים כלדקמן:
"א. האגודה תנכה סך 670 ₪ מסך החוב בכרטיס הנהלת החשבונות בגין תשלומי
מים שלא נכללו, האגודה תזכה כ"כ את הנתבעים בהוצאות הממון על הסכום.
ב. האגודה תזכה את הכרטיס בסכום נוסף בסך 2,794 ₪ (חוב בי"כ) לפי ערך 31.12.03.
ג. לאור מצבם הכלכלי של הנתבעים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. תביא ההנהלה לדיון בישיבתה הקרובה נושא מתן הנחה על החוב המצטבר בשיעור הנהוג במועצה האיזורית לתושיבם במצבם של הנתבעים.
ד. יתרת החוב המצטבר לאחר ההנחה ישולם בשיעור של 300 ₪ לחודש.
ה. הנתבע מתחייב להימנע מ"הטרדת" ההנהלה ומוסדות האגודה בתביעות וטענות ופניות לגורמי חוץ בכל הנוגע לעסקי האגודה.
4. על פסק הבורר הוגשה השגה ע"י המערערים (הנתבעים).
א. לא נתנו להם לעיין בפרוטוקולים;
ב. שעור ההנחה אינו תואם את ההנחה אשר ניתנת להם מהמועצה האיזורית;
ג. עניין הבטוח הלאומי לא הועלה בפסק הבורר;
ד. אין לומר שהמערער "מטריד" את האגודה;
ה. היה צריך לסגור את כל עניין החוב הכספי בין הצדדים בלבד, ולא בערכאת בוררות.
6. טענות המשיב בקצרה:
א. החוב הוא -.13,803 ₪ נכון ליום 5.7.05;
ב. האגודה הסכימה למחיקת חוב בית הכנסת בסך -.-.2,794 ₪ למרות שיש אסיפה כללית הקובעת גבייה חודשית של כספים מהחברים עבור בית הכנסת.
ג. האגודה אינה כפופה למועצה ואינה חייבת לתת הנחות. למרות זאת, לאחר המלצת הבורר הוחלט בהנהלה לתת הנחה בשעור 40% מהמיסים ו-50% מדמי השמירה, ההנחה היא רטרואקטיבית מתאריך 1.1.04 ועד 31.12.05.
האמור כאן מותנה בקיום פסק הבורר במלואו.
ד. פסק הבורר ניתן על פי הסכמת הצדדים.
במידה והמערער לא עומד בכך מבוקש להגדיל את התשלום החודשי מ-300 ₪ ל-.800 ₪.
ה. אין אמת בטענה כי לא ניתן למערער לעיין בפרוטוקולים.
ו. מבוקש להשית על המערער את הוצאות הבוררות בסך -.400 ₪.
7. ביום 12.13.05 נשמע הערעור בפני.
טענות המערער בדיון:
א. בשנים האמורות 2002-2005 לא היה באגודה זהות ועדים. על כן הדרישה לתשלום אגרת שמירה ומיסי ישוב, הינה לא חוקית, על כן אני לא חייב כסף לאגודה;
ב. לא הסכמתי אצל הבורר לפשרה שהוצעה;
ג. אין אני מסכים לשלם מעון;
ד. מיסי אגודה צריכים להיות מוטלים רק על חבר;
ה. הנחות במיסי אגודה צריכים להיות כמו הנחות במועצה;
ו. המערער תובע תשלום של -.1,000 ₪ מכל חבר ועד על עוגמת נפש שנגרמה לו. פורסם בעיתון "יקירתון" שאינו משלם את החוב.
א. כבר בשנת 2002 לא נערכו בחירות לועד מקומי- משום שהיה אישור רשם שמדובר בכפר שיתופי ואז אין צורך בזהות ועדים.
כיום האגודה מתפקדת כאגודה שיתופית קהילתית ואנו גובים מיסי אגודה. מיסי ארנונה משולמים ישירות למועצה.
ב. כל החוב של החבר שנרשם בכרטיס החו"ז שלו – נרשם בסמכות, תקף, ועל החבר לשלמו.
ג. קביעת הבורר לענין מתן הנחות הותנתה בסיום כל ההליכים בין הצדדים.
הואיל והוגש ערעור וכן נפתח תיק נוסף בבית הדין לעבודה, והואיל והמערער לא משלם את מה שנקבע בפסק הבורר, אשר על כן מבקשת ההנהלה לבטל את ההנחות שהיא הסכימה להם בעבר.
ד. לאור האמור מבוקש לקבוע כי החוב הוא כאמור בכרטיס החו"ז של החבר, היינו סך של -.13,803 ₪, בניכוי חוב בית הכנסת ובניכוי חוב המים שפסק הבורר, אשר על כן החוב נכון ליוני שנת 2005 הוא .- 10,400 ₪.
ה. מבוקש לפסוק את חוב המערער. ואם יוחלט על תשלום לשעורין מבוקש לחייב את החבר לשלם מינימום -.800 ₪ לחודש.
8. לאחר שעיינתי בכל מסמכי הבוררות וכן במסמכים אשר הוגשו בערעור ושמעתי את הצדדים, הנני מחליטה כדלקמן:
9. תקנה 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות) קובעת:
"הפנקסים כראיה תק' תשמ"ו-1986
1א. פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה – עליו הראיה."
המערער לא הוכיח, בבוררות או בפני, כי האמור בכרטיס החו"ז אינו נכון, מלבד ההפחתות מהחשבון אשר בוצעו בהסכמת האגודה בעת הבוררות.
10. כמו כן תקנון האגודה, המהווה הסכם בין האגודה לחברים, קובע כי כל חבר ישלם את חובו לאגודה על פי הרשום בספרים.
11. אין אני מקבלת את טענתו המשפטית של המערער כי לאגודה אין סמכות לגבות מיסים. האגודה היא תאגיד מתחום המשפט הפרטי.
האגודה רשאית לקבוע ולגבות מיסי
נושא הועד המקומי אינו נוגע לענייננו.
אשר על כן, המערער, כמו כל חבר אחר באגודה מחוייב לשלם מיסי אגודה.
12. מועצה אזורית נותנת הנחות על פי קריטריונים מסויימים, אשר נקבעו על פי חוק ותקנות ו
האגודה אינה מחוייבת לקריטריונים אלה.
ההנהלה והאסיפה הכללית באגודה, מקבלים החלטות בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות, לתקנות אשר הותקנו על פיה ולתקנון האגודה.
האגודה קיבלה את המלצת הבורר וביצעה הנחות ניכרות בחשבון המערער.
האגודה הודיעה שהנחות מתבטלות מאחר והמערער לא קיים את התנאים אשר נקבעו בפסק הבוררות.
13. פסק הבורר נתן תוקף להסכמת הצדדים.
14. הואיל והמערער חוזר בו בשלב הערעור מהדברים להם הסכים בעת הבוררות הרי שאנו חוזרים לנקודת ההתחלה.
יחד עם זאת, האגודה הודיעה במהלך הדיון בערעור כי היא מפחיתה את חוב ביה"כ וחוב מים וכי סך כל החוב של החבר עומד על סך -.10,400 ₪ נכון לתאריך 5.7.05.
אני קובעת כי המשיבה הוכיחה כי המערער חייב לה את הסך של 10,400 ₪.
15. המערער הציג תלושי בטוח לאומי כי הוא מקבל הבטחת הכנסה החל מיוני 2005, על סך -.2,500 ₪ לחודש.
16. לאור הנסיבות ולפנים משורת הדין, אני מאפשרת למערער לסור למשרד האגודה ולבקש לשלם את חובו לאחר ההפחתות (ההנחות) אותם הסכימה ההנהלה לתת לו בעבר, וזאת תוך 14 יום מקבלת החלטה זו.
משמע, האגודה תערוך את החישוב, -.10,400 ₪ פחות ההנחות, ואת הסכום שיתקבל ישלם המערער בתשלומים של -.500 ₪ לחודש.
17. והיה והמערער לא יפעיל כאמור בסעיף 16, אני קובעת כי התשלום האמור בסך -.10,400 ₪ ישולם בסך של -.500 ₪ כל חודש החל מתאריך 1.8.06 ועד לגמר התשלום השוטף לאגודה.
במידה והמערער יעמוד בסרובו לשלם לאגודה, יעמוד הסכום כולו לפרעון מיידי, כשהוא נושא ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטה זו ואילך.
18. לאור הנסיבות אין צו להוצאות.
19. החלטה זו תועבר לצדדים בדואר רשום.
ירושלים: כ'ט בתמוז התשס"ו
25 ביולי 2006
