עתירה לבג"ץ נגד בניית מתקנים סולאריים בקיבוצים ומושבים

בג"ץ 446/12 האגודה לצדק חלוקתי בע"מ (חברה לתועלת הציבור) נ' רשות מקרקעי ישראל, תנועת המושבים, תנועת הקיבוצים והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל
הרקע

בשלהי שנת 2011, ב-27 בדצמבר, קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל החלטה העוסקת בתנאים שלפיהם תוקצה קרקע ביישובים חקלאיים לטובת מיזמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. מאחר והאגודה לצדק חלוקתי, שהיא חברה לתועלת הציבור, סברה שהחלטה זו איננה סבירה, היא פנתה בעתירה לבג"ץ כשבפיה שלל טענות כנגד ההחלטה.

אך עוד בטרם העלתה טענותיה, פרסה האגודה את תפיסתה לגבי ההיסטוריה הקרקעית והתנהלות מועצת מקרקעי ישראל ומינהל מקרקעי ישראל בעשרים השנים האחרונות. כך לטענתה, בעוד החלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל קבעה, כי קרקע חקלאית נמסרת ללא תמורה וללא מכרז לצורך ייצור חקלאי ומגורי משפחת החקלאי בלבד, נתקבלו במועצה במהלך שנות ה-90 מספר החלטות, שעיקרן האפשרות לפעול לשינוי ייעודה של הקרקע החקלאית תוך הענקת הטבות כלכליות לחוכריה. למשל, החלטה 717 אפשרה להקים אזורי תעשייה ומסחר ביישובים החקלאיים, וקבלת הקרקע לצרכים אלה, בהנחה משמעותית ממחיר השוק. ובדומה לכך החלטות 727 ו-737.

בשנת 2002, ביטל בג"ץ החלטות אלו של המועצה, בפס"ד עמותת שיח חדש, "בג"ץ הקשת המזרחית", בו הוא קבע כי הן אינן עומדות במבחן הסבירות, שכן הן מיטיבות עם חוכרי הקרקע באופן החורג בצורה קיצונית מהסביר. בפס"ד זה, קבע בית המשפט, כי הקרקע החקלאית היא משאב ציבורי יקר ערך, וכל הקצאת זכויות חדשות במשב זה צריכה להיעשות תוך שמירה על עקרונות של צדק חלוקתי.

מכאן, החלה האגודה לתקוף את תוכן ההחלטה עצמה, כשהיא טוענת שההחלטה: מתיימרת לאפשר השכרת קרקע חקלאית לשם שימוש מסחרי, לצדדים שלישיים; משנה את התנאים הכספיים של העסקאות; מאפשרת חריגה מאמות המידה שנקבעו בבג"ץ והחלטות מועצת מקרקעי ישראל לעניין הגדלים המירביים של השטחים לשימוש לא חקלאי ביישובים חקלאיים; פוטרת את היישובים מדרישת החלטה 949 של מועצת מקרקעי ישראל להסדיר את גבולות משבצת היישוב אל מול המינהל; ועוד.

בנוסף, תקפה האגודה את דרך הפעולה של המינהל שניסה, לטענתה, להלבין את ההקלות וההטבות ולאשר 57 מיזמים סולאריים, באמצעות קביעת הוראות מעבר, המהווים מנגנון פיקטיבי ולמראית עין בלבד. עוד הוסיפה האגודה, כי המספר המצומצם של הפרויקטים שייהנו מההקלות המופלגות, מעלה חשש, כי החלטת המינהל נתקבלה מתוך אינטרסים זרים ובשל לחצים של בעלי עניין.

ובכל מקרה, כך לפי האגודה, אמור המינהל לבצע את החלטות המועצה, והוא אינו רשאי לקבוע תנאים חדשים החורגים בהרבה מהחלטות מועצה קודמות, אף לא במסגרת הוראות מעבר. אך אף על פי כן, ההחלטה מהווה חריגה מהחלטות המועצה, שכן לפי החלטות 949 ו-1230 של מועצת מקרקעי ישראל, על יזם המבקש להקים מתקן סולארי לייצור חשמל ביישוב חקלאי לעמוד במספר תנאים, וביניהם:

א.      להקים ביחד עם היישוב החקלאי תאגיד, בו יש ליישוב החקלאי לפחות 26% מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד, והוא גם בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

ב.      לפנות למינהל בבקשה שיחתום עם תאגיד זה הסכם פיתוח ל-3 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם זה, ייחתם בין הצדדים חוזה חכירה ל-49 שנים.

ג.       לפנות למינהל בבקשה שיחתום על מסמכי התכנון של הקרקע.

בנוסף, טענה האגודה, כי החלטת המינהל מאפשרת לסחור בקרקע ולהעניק בה זכויות במנותק ממדיניות המקרקעין, ובכך היא מהווה ערוץ חדש להפקת רווחי עתק מהקרקע הציבורית, ומצטרפת לשרשרת ניסיונות שמטרתם לעקוף את הסכר אותו ביקש בית המשפט העליון להציב בפס"ד עמותת שיח חדש בפני מקבלי ההחלטות בנוגע לקרקעות החקלאיות.

לסיכום, טוענת האגודה, כי החלטת המינהל נתקבלה בחוסר סמכות, היא בלתי סבירה באופן קיצוני, והיא פוגעת בזכות לשוויון בפני החוק ובעקרונות הצדק החלוקתי.

 
הסעדים המבוקשים

בעתירתה לבג"ץ כנגד החלטת המינהל, ביקשה האגודה מבית המשפט מספר סעדים:

ראשית, שיוציא צו על תנאי המורה למינהל להטעים מדוע לא תבוטל החלטתה זו, בהיותה סותרת מפורשות את מדיניות המקרקעין שהותוותה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, בהיותה מקצה קרקע בלא עריכת מכרז כדין, בהיותה סותרת מפורשות פסקי דין של בג"ץ, ובהיותה בלתי סבירה באורח קיצוני.

שנית, שיוציא צו על תנאי המורה לרשות להטעים מדוע לא תבוטלנה כל הפעולות שבוצעו מכוחה של החלטה זו או בהתאם זה, ובכלל זאת, חתימה על בקשות להיתרי בנייה להקמתם של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית.

שלישית, שיוציא צו ביניים המורה למינהל להימנע מביצוע כל פעולה מכח ההחלטה, עד לבירור העתירה, ובנוסף, עד למועד הדיון בבקשה לצו הביניים, שיוציא צו ארעי להימנע מכל פעולה כאמור.

לבסוף, ביקשה האגודה כי בית המשפט ייקבע את העתירה לדיון דחוף.

השופט י' עמית קבע, כי בשלב זה אין מקום ליתן צו ארעי, והורה למשיבים: המינהל, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, תנועת המושבים ותנועת הקיבוצים, להגיש תגובתן למתן צו ביניים עד ל-05.02.2012

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: