פינויה של תושבת מושב מרגליות משטח ציבורי של המושב אינו סכסוך המתייחס לעסקי האגודה, ועל כן הוא יידון בבית המשפט ולא בבוררות
לטענת מושב מרגליות, הגברת רבקה סבג'י, השתלטה על שטח ציבורי במושב בסמוך למגרש שלה ועושה בו כבתוך שלה תוך שהיא מנסה לנכס את השטח לעצמה ומונעת שימוש בשטח משאר חברי האגודה. לאור זאת, שלחה האגודה לרבקה מכתב דרישה לסלק ידה מהשטח הציבורי, אך מאחר ורבקה לא הגיבה למכתב, האגודה הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה לסילוק יד.
מנגד, הגישה רבקה בקשה לעכב את ההליכים בתביעה ולהפנות התביעה לבוררות, וזאת, מאחר ותקנון האגודה מחייב הפניית סכסוכים בין האגודה לחבריה לבוררות אצל רשם האגודות.
על כך השיבה האגודה, כי תניית בוררות כמופיעה בתקנון מתייחסת לעסקי אגודה, ואילו כאן מדובר על סילוק יד ממקרקעין השייכים לאגודה.
בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, בית המשפט יעכב ההליכים בין הצדדים להסכם כאשר ישנה תניה מוסכמת לבוררות, כשהתנאי לעיכוב הינו מוכנותו של המבקש לעשות את הדרוש לקיום הבוררות. אך יחד עם זאת, יש לבית המשפט הסמכות שלא לעכב אם ראה טעם מיוחד לכך.
במקרה דנן, סבר בית המשפט, כי רבקה אינה מוכנה לקיים את הבוררות בתום לב, וזאת, מאחר והיא לא העלתה טענה בדבר בוררות עם קבלת מכתב הדרישה של האגודה ואף לא בתגובתה לבקשה לצו הזמני שביקשה האגודה. יתרה מזאת, התביעה עוסקת בפינוי מקרקעין השייכים לאגודה, ומאחר ונושא זה אינו מנוי על הנושאים הנכללים כעסקי אגודה, ממילא אין לחייב את האגודה לפנות לבוררות.
מעבר לנדרש, הוסיף בית המשפט, כי בנושאים אשר יש להם השפעה על עניינים עקרוניים, וחשיבותם היא לא רק לשני הצדדים המתדיינים אלא אף לצדדים, יש עניין לא לעכב ההליכים ולהעבירם לבורר אלא לדון בהם בבית משפט.
סוף דבר, בקשת עיכוב ההליכים והעברה לבורר נדחית מהטעמים כי אין מדובר בעסקי אגודה וכי העניין נשוא התביעה הינו עקרוני והפסיקה בו היא עקרונית ותשפיע על צדדים שלישיים נוספים.
