קביעת זהות ערכאת הערעור על פסק הבורר

ה ח ל ט ה

לאחר החלטתי מיום 7.1.2020 התקבלה במזכירות פנייה נוספת מטעם המבקש (להלן – "הבקשה"). הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד, ואף זו בפניי.

בפנייה זו נתבקשתי לקבוע את זהות ערכאת הערעור על פסק הבורר שניתן ביום 20.11.2019.

נראה מהבקשה כי למבקש לא נהירה משמעות הקביעה כי מסגרתו הנורמטיבית של הליך הבוררות היא פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שמכוחה. לפי מסגרת נורמטיבית זו – הערעור על פסק הבורר יידון על ידי רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו.

מכאן, כי אין כל מקום לבקשה "לקביעת זהות ערכאת הערעור". הדבר נקבע בחוק.

לא זו אף זו, לא מצאתי כל סימוכין לבקשת המבקש כי "הרשם הנכבד מתבקש להורות כי לאחר שהערעורים ההדדיים יוכרעו, אזי הסמכות לאשר ו/או לבטל את הפסק, מסורה, כאמור לבית משפט השלום בחיפה, מכוח ס' 79ב(ג)." לא בכדי לא הפנה המבקש לאיזו הוראת חוק עליה נשענת בקשה זו, פשוט מאחר שהוראה כאמור אינה קיימת.

תחת זאת נקבע בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, בפריט 1 לתוספת השנייה כי כל החלטה של רשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם") תעמוד לביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, להוציא החלטות בענייני בוררות (כמו גם פירוקים ועיקול זמני על נכסים). משכך – החלטות הרשם או מי מטעמו בענייני בוררות יובאו תחת שבט ביקורתו של בג"ץ בלבד (עד שיונח תזכיר החוק המבקש לשנות עניין זה, והמוכן מזה כשנה, להנחתו על שולחנה של הכנסת).

באשר לטענות המפורטות על ידי המבקש בסעיפים 4 ואילך לבקשתו – הרי שאין לדברים מקום לאחר הכרעתי מיום 7.1.2020 לפיה המסגרת הנורמטיבית של הליך הבוררות הנו פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שמכוחה.

אעיר, כי טענת המבקש כי "סימן טוב אינו כפוף לתניית הבוררות המעוגנת בתקנון האגודה השיתופית של המושב, לאחר שביקש לפני שנים רבות להחריג את עצמו מתחולת תניית הבוררות המעוגנת בתקנון האגודה השיתופית של כרם מהר"ל." (סעיף 9 לבקשה, ההדגשה במקור) לא תידון על ידי כעת, בשלב בו מצוי הדיון. ככל שכך הוא – רשאים היו הצדדים להסכים אחרת בפני בית משפט השלום בחיפה, תחת ההסכמה כי החלטת בית המשפט תקבע כך:

"בהתאם להסכמת הצדדים, התיק יועבר לבוררות בפני רשם האגודות השיתופיות, על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות."

משלא עשו כן בזמן אמת בפני בית המשפט, אין לפתוח את הדיון בעניין כעת בפני (המבקש לא טרח צרף דבר לתמוך בטענתו זו), מה גם שבסעיף הראשון לבקשה (ההדגשה במקור) טען כי:

"ניאות סימן טוב ולו מטעמי יעילות דיונית (ובניסיון לצמצם את המחלוקות), להעניק לרשם האגודות השיתופיות, סמכות לכהן כבורר שידון בערעורים ההדדיים."

נראה כי הדברים מדברים בעד עצמם.

גם הפניית המבקש לפסקי הדין השונים אין בה כדי לסייע למבקש לאור העובדה כי הצדדים עצמם, הם שהסכימו על שינוי המסגרת הנורמטיבית של הדיון והעברתה לרשם לפי סעיף 52(2) לפקודה, והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין שהינו חלוט.

בכל הכבוד, הדרך לשנות את החלטת בית המשפט אינה בהליך זה.

המבקש מוסיף וטוען כי "מכיוון ששני הצדדים (הן כרם מהר"ל והן סימן טוב) ביקשו לעגן ולשריין לעצמם זכות "ערעור" בפני בורר (לפי תקנות האגודות השיתופיות או לפי חוק הבוררות), הרי שלמעשה המחלוקת בענייננו, הצטמצמה לשאלה מי הערכאה השיפוטית שרשאית לבון בבקשת כרם מהר"ל לאישור הפסק.." (סעיף 15 לבקשה, ההדגשה במקור). כאמור, עניין זה כבר הורכע על ידי בהחלטתי הקודמת מיום 7.1.2020.

גם טענת ב"כ המבקש בסעיף 16 לבקשה אין לה מקום: כתבי מינוי של בוררים נשלחים לבורר, ולצדדים על ידי מזכירות מחלקת הבוררויות. העובדה כי מייצגו של המבקש הוחלף ומייצגו הנוכחי "לא ידע על החלטה זו" אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו. ניתן לראות בנקודות רבות בתיק כי המסגרת הנורמטיבית אינה חוק הבוררות. כך למשל: החלטת בית משפט השלום, החלטתי על מינוי הבורר, הודעת כב' הבורר כי מונה ועוד.

בכל הכבוד, גם העובדה שכב' הבורר קבע ששאלת הערעור תוכרע בסיום ההליך אינה מעלה ואינה מורידה מכך.

גם לבקשת המבקש כי "רשם האגודות הנכבד מתבקש לקבוע את המועד להגשת ערעור שיתברר בפניו" (סעיף 19 לבקשה) אין לה מקום. בהחלטתי מיום 7.1.2020 קבעתי באופן מפורש (ריישא עמ' 3 להחלטה):

"מכאן, כי אני דוחה את פרשנות המבקש כי בית המשפט המוסמך לענייננו הוא בית משפט השלום בחיפה. לאור זאת אני קובעת כי יש לפעול בהתאם לסעיף 52 כאמור, ולהגיש השגה בהתאם להוראות הדין – קרי – בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו."

בזהירות אומר כי מכל האמור עולה רושם עז של ניסיון למשיכת זמן על ידי המבקש.

באשר לבקשת המבקש, שלא בהתאם להחלטתי המצוטטת לעיל, כי אורה כבר כעת על מחיקת הבקשה לאישור הפסק אוסיף כי ראוי שככל שעומד המבקש על הגשתה - תוגש ביחד עם השגתו במלואה. ממילא הדברים אינם עולים הקנה אחד עם החלטתי האמורה שבסופה קבעתי:

"בשולי החלטה זו אוסיף כי איני נעתרת לבקשה שהוגשה על ידי האגודה לאשר את פסק הבורר. זאת מן הטעם הפשוט כי לשון סעיף 52(4) קובעת במפורש כי אישור פסק דין הנו "סעד חליפי" להשגה המוגשת. התקנה קובעת כי לאחר שמסר הרשם סכסוך להכרעה בפני בורר רשאי הרשם לאשר את הפסק או לדון בהשגה עליו. המילה "או" המפרידה בין סעיף 52(4)(א) ובין סעיף 52(4)(ב) לפקודה מלמדת כי למעשה ככל שהוגשה השגה – לא יאושר פסק הבורר.

הדברים מתיישבים עם הרציונל הכללי של הליכי בוררות שכן הקביעה אם פסק הבורר יאושר אם לאו בהכרח מושפעת מההכרעה בהשגה. על כן פסק הבורר לא יאושר על ידי לעת עתה."

רק מתבקש כי טענותיו כולן של המבקש תוגשנה במסמך אחד מסודר ולא באופן זה. הדברים האמורים נכונים ביתר שאת לאור טענת המבקש כי ממילא חזר בו המשיב מבקשת אישור פסק הבורר ובכוונתו להגיש השגה גם כן.

משממועד הגשת הבקשה והתגובה לה התקבלו במזכירות הן השגת המבקש (שכותרתה 'הודעת ערעור (השגה)') והן השגת המשיב (שכותרתה 'השגה מטעם כרם מהר"ל מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ') בצירוף נספחים, אורה כך:

אראה בהשגות אלה על נספחיהן כפי שהוגשו את כלל טענות הצדדים בפניי.

כל צד יעביר לצד שכנגד, באמצעות דוא"ל, את ההשגה על נספחיה.

לרשות כל אחד מהצדדים יעמדו 20 ימים להגשת תשובתו להשגה של הצד שכנגד שיימנו מקבלת החלטה זו או מהמצאת ההשגה לו על ידי הצד השני – המאוחר מבין השניים. לכל צד תעמוד הזכות להשיב לתשובה (ולה בלבד) בתוך 15 ימים נוספים מהמצאתה של התשובה לו.

מאליו יובן כי כל מסמך, בקשה, אסמכתה וכדומה אשר יוגשו על ידי מי מהצדדים, ימציאו המגיש גם לצדדים האחרים, ככל הניתן גם באמצעות הדואר האלקטרוני או הפקס, על מנת לשמור על יעילות ההליך. הצדדים יכללו מעתה על כל כתבי בי-הדין שיוגשו גם כתובת דוא"ל רלוונטית.

דיון בפניי יתקיים ביום 25.2.2020 בשעה 11:00, במשרדנו שברח' הצבי 15, קומה 5, ירושלים.

טענה שלא נטענה בהשגה, בתשובה להשגה או בתשובה לתשובה להשגה לא תשמע, אלא במקרים חריגים.

בעל דין שלא הגיש טיעוניו במועד הקבוע עשוי להיחשב כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.

הריני להדגיש ולהזהיר באופן מפורש, כי צד אשר יעדר מהדיון אשר נקבע מוזהר מבעוד מועד כי הדיון עשוי להתקיים כסדרו אף בהעדרו, על כל ההשלכות של הדבר, לרבות החלטות אופרטיביות או סופיות.

בקשות לדחיית מועד הדיון הקבוע לעיל יוגשו בצירוף עמדת הצדדים האחרים, ובצירוף לכל הפחות שלושה מועדים חליפיים מוסכמים. ככל שלא נעשה כן – יביא בפניי המבקש הטעמים לכך.

הצדדים חופשיים להסכים כי חלף קיום דיון פרונטאלי תתקבל הכרעתי על בסיס המסמכים שיוגשו בתיק זה, בהודעה ספציפית חתומה על ידי שניהם או כל דרך אחרת שתראה על הסכמתם של שני הצדדים דנן. הדבר עשוי להקל בהוצאות ההליך ולפיכך מן הראוי לשקלו.

5129371המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים בפקס או בדוא"ל ותוודא קבלה.

54678313

ניתן היום, ‏כ"ד טבת תש"פ     דנה ביאלר, עו"ד ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏21 ינואר 2020                                                             עוזרת רשם האגודות השיתופיות

בירושלים, בהעדר הצדדים                                              ומנהלת מחלקת הבוררויות