קיבוץ להבות הבשן מסרב לשייך דירה לחבר
התביעה העיקרית עוסקת בבקשתו של נחשון ורול, חבר קיבוץ להבות הבשן, למתן סעד הצהרתי, לפיובמסגרת הליך שיוך הדירות המתנהל בקיבוץ הוא יהיה זכאי לשיוך שתי יחידות דיור סמוכות, הממוקמות על שני מגרשים, ולקבל הפניה עם יתר חברי הקיבוץ למינהל מקרקעי ישראל לצורך חתימת חוזה חכירה ביחס למקרקעין המורכבים משתי הדירות.
בבקשה דנא, טוען הקיבוץ כי התביעה הוגשה לביהמ"ש שלא כדין, שהרי לפי תקנון הקיבוץ, בירור טענת קיפוח זכויות, במסגרת הליך שיוך דירות, ענייננו במוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית, ולכן יש לדון עניין זה בבוררות ולא בביהמ"ש.
מנגד, טוען נחשון, כי נפסק בעבר שעניינים הקשורים בהגנה על זכויותיהם של חברים באגודות שיתופיות והנוגעים בפעולותיה של האגודה מהווים עניינים קונסטיטוציוניים, אשר אינם ראויים להתברר בבוררות אלא בביהמ"ש, ולכן יש לדחות את בקשת הקיבוץ.
דיון והכרעה
ראשית, מציין ביהמ"ש, כי ישנם סכסוכים "פנימיים" באגודה, הנובעים מהפעילות העסקית היומיומית של האגודה, ויכולים לידון בבוררות, וישנם סכסוכים "חוקתיים", הנוגעים לחוקיות פעולותיה ומוסדותיה אשר מבחינת אופיים החוקתי יש הצדקה כי יתבררו בפני בימ"ש.
מהכלל אל הפרט, פוסק ביהמ"ש, כי סוגיית שיוך דירות מגורים לחברי הקיבוץ אינו עניין של עסקיו השוטפים והיום-יומיים של הקיבוץ, שהרי אנו עוסקים בשיוך משאבים בהתאם להחלטת המינהל ולא בשיוך משאבים של הקיבוץ על פי החלטותיו או הוראות התקנון שלו.
כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי בשאלת שיוך הדירות מתעוררות שאלות הנוגעות בזכויות הפרט, כגון האם ניתן להפלות במסגרת ההליך או לפגוע בשוויון, ומקום של שאלות אלו הינו בביהמ"ש ולא בבוררות.
לבסוף, מוסיף ומדגיש ביהמ"ש, כי בהחלטה דנא יש השפעה על ציבור רחב ולא רק על בעלי הדין במשפט דנן, ולכן עניין זה מצדיק הכרעה מחייבת ומנומקת של ביהמ"ש ולא של בוררות.
בית המשפט דוחה את הבקשה של קיבוץ להבות הבשן למחוק את התביעה או לעכב את ההליכים בה עד למיצוי ההליכים בבוררות.
ניתן ב- ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012
