קיבוץ ניר עוז וקיבוץ נירים דורשים פיצוי מהקרן לפיצויים בגין פעולות איבה כיוון שלא ניתן לרסס את שדותיהם הקרובים לגבול עם רצועת עזה

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני כב' השופטת נחמה נצר. עש"א 10280-02-11 מנהל קרן פיצויי ופעולות איבה - רשות המיסים נ' קיבוץ ניר עוז
הרקע

הקיבוצים – נירים וניר עוז הינם "ישובי ספר" כהגדרתם בחוק מס רכוש, בהיותם גובלים עם רצועת עזה.

למשיבים שטחי זריעה וגידולים חקלאיים הגובלים עם תחום הרצועה. כחלק ממהלך העיבוד והטיפול בגידולים החקלאיים, התקשרו המשיבים עם חברת "כימניר" העוסקת בריסוס מן האוויר.

ביום 22.4.04, קיבלה חברת "כימניר" הודעה ממרכז הביטחון של משרד התחבורה, לפיה, נאסר עליה להוסיף ולבצע טיסות ריסוס או כל טיסה אחרת, באזורים המצויים בטווח של פחות מ-3 ק"מ מהגדר ההיקפית התוחמת את רצועת עזה. אין חולק כי בתקופה שבין אפריל 2004 ועד פברואר 2005, לא רוססו מן האוויר שטחים חקלאיים,השייכים לקיבוצים.

לטענת קרן הפיצויים, אין כאן פעולת איבה במלוא מובן המילה ואף אין קשר סיבתי בין פעולה שכזו לריסוס השדות.

לטענת קיבוץ נירים וניר עוז, ההחלטה האוסרת על ביצוע טיסות ריסוס, מקורה בהתראות קונקרטיות וממשיות בדבר כוונות של ארגוני טרור לבצע פיגועי ראווה נגד מטרות ישראליות ובתוך כך, יירוט של מטוסים ישראליים, הטסים בסמוך לגבול עם רצועת עזה ולכן יש לפצות אותם. השלכות איסור זה, לא איחרו להופיע ונזק חקלאי כבד נגרם לשדותיהם, אשר הביא לפסילת חלק מן היבול החקלאי, שיועד לשיווק בשווקים החקלאיים ואילו חלקו האחר נמכר במחיר ירוד, לצד פסילתו לשימוש כולל, בשל ריקבון.

 
דיון והכרעה

הגדרת "נזק מלחמה" נתמכת על שני אדנים: זיהוי הנזק; זיהוי הגורם לנזק. שאלת קיומו של נזק אינה מוטלת בענייננו בספק. המחלוקת היא בשאלת זיהוי הגורם לנזק. ועדת הערר קבעה כי האיסור ניתן בעקבות קיומו של מידע מודיעיני ספציפי וייחודי, ואין דרך או עילה לשנות ממצא עובדתי זה, שנקבע כדין ובסמכות. ועדת הערר הייתה מודעת להשלכות של קביעותיה ובפרט לחשש, כי הן ירחיבו יתר על המידה, את מעגל הסיכון המבוטח. יחד עם זאת, הועדה קבעה רשימה ברורה של תנאי סף שרק בהתקיימותם ניתן יהיה להכיר בזכות לפיצויים לפי החוק, כגון: על הנזק להיות תוצאה ישירה של פעולות המניעה; על הנזק להיות נקודתי; על הנזק להיות תוצר של מידע קונקרטי בדבר פעולת איבה ספציפית הנמצאת בהתהוות; על הנזק להיות תוצאה של החלטה מבצעית של דרגי השטח ולא תוצאה של החלטה מדינית.

אין חולק, כי העדר ריסוס של גידולים חקלאיים, משפיע באופן ישיר על איכות התוצר החקלאי ואף על התמורה המתקבלת בגינו, כך שניתן לומר כי הריקבון שפשט ביבולם של המשיבים, מהם נמנע ריסוס מהאוויר, בנסיבות המפורטות, הנו תוצאה ישירה של ההחלטה המורה על איסור ביצוע טיסות, גם לצורך ריסוס. ועדת הערר קבעה, לאור עמדת משרד התחבורה, כממצא עובדתי, שהאיסור לבצע טיסות ריסוס בשטחים חקלאיים המצויים בטווח של פחות מ-3 ק"מ מתחום רצועת עזה, בא לעולם בעקבות קיומו של מידע מודיעיני קונקרטי ונקודתי, שאינו תוצאה של חשש ערטילאי. במצב כזה, זכאים קיבוץ נירים וקיבוץ ניר עוז לפיצוי, שכן הניחו תשתית ראייתית מספקת בדבר אפשרות לפעולת איבה. אכן האיסור האמור, עמד בתוקפו למשך 10 חודשים, אלא שאין בכך, כדי לגרוע מנסיבות יצירתו וגיבושו, קרי, קיומו של מידע קונקרטי ונקודתי.

סיכום

טענת קרן הפיצויים כי יש לשלול מקיבוץ נירים את הפיצויים מאחר ולא פעלו להקטין את נזקם, נדחתה. זאת, במיוחד כאשר הקרן לא הוכיחה כי היה ניתן לרסס את השטחים החקלאיים שלא באמצעות מטוסי ריסוס. בטענה זו יש משום "חכמה שלאחר מעשה", במיוחד כאשר לא נסתרה טענת הקיבוץ, כי בקשתם לכוחות הביטחון להעניק להם ליווי והגנה ביטחוניים, לצורך כניסה קרקעית לשטחים הללו סורבה בזמן אמת. איסור לבצע טיסות ריסוס בשטחים חקלאיים המצויים בטווח של פחות מ-3 ק"מ מתחום רצועת עזה, בא לעולם בעקבות קיומו של מידע מודיעיני קונקרטי ונקודתי. במצב כזה, זכאים המשיבים לפיצוי בגין "נזקי מלחמה", שכן קיימת מספיק ראיות בדבר אפשרות לפעולת איבה.

קרן הפיצויים תישא בהוצאות המשיבים בסכום של- 25,000 ₪.
ניתן ב- יג' סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.
לאתר קיבוץ ניר עוז

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: