ראש המועצה האזורית מטה יהודה ואחיו תובעים את סגן ראש המועצה לשעבר בגין שליחת מסרון מכפיש לתפוצה רחבה של תושבי האזור

תביעת לשון הרע שהגישו ראש המועצה האזורית מטה יהודה ואחיו, המשמש כיו"ר אגודת הפלחה במטה יהודה, כנגד סגן ראש המועצה לשעבר, בגין מסרון ששלח לתפוצה רחבה ובו נכתב כי המועצה תומכת במואשמים בעבירות מין, וזאת לאחר שהאחים נחקרו בחשד לעבירות מין ושוחד במשטרה ומבלי שהוחלט להגיש נגדם כתב אישום.

הרקע

התביעה נסובה סביב מסרון, אשר נשלח לתפוצה רחבה של יותר מ- 2,000 אנשים. המסרון נשלח דרך חבילת מסרונים שרכש סגן ראש המועצה לשעבר בזמן שהיה בתפקידו. במסרון נכתב כי המועצה תומכת במואשמים בעבירות מין תוך שצורף אליה קישור לכתבה שעסקה בראש עריית אשקלון, אשר הוכרז ע"י המשטרה כחשוד בעבירות מין ושוחד.

המסרון נשלח לאחר שהתובעים, ראש המועצה האזורית מטה יהודה ואחיו, המשמש כיו"ר אגודת הפלחה במטה יהודה, נחקרו במשטרה בחשד לעבירות מין ושוחד, כאשר החקירה עוד הייתה בעיצומה ועדיין לא הוחלט במשטרה על הגשת כתב אישום כנגדם.

התובעים טוענים, כי המסרון מהווה לשון הרע כנגדם שכן נאמר בו כי הם מואשמים בעבירות מין ושוחד כאשר בפועל החשדות כנגדם לא התגבשו לכדי כתב אישום עד ליום הגשת התביעה, כאשר הכתבה שצורפה נועדה ליצור קשר פסול בין שני המקרים. עוד טענו התובעים, כי המסרון נשלח ע"י סגן ראש המועצה לשעבר על מנת להכפיש את שמם על רקע היריבות הפוליטית בניהם, כאשר הוא נשלח בדיוק יומיים לפני מועד הבחירות ליו"ר אגודת הפלחה עליו מתמודדים הן הנתבע, והן התובע (אחיו של ראש המועצה).

מנגד טוען סגן ראש המועצה לשעבר, כי המסרון אכן נשלח מחבילת מסרונים שרכש כאשר היה בתפקידו, ואולם, לא הוא שלח את המסרון והוא אינו יודע מי שלח אותו. עוד טען הנתבע, כי הוא מסכים עם תוכן הפרסום, וכי גם אם יקשור אותו ביהמ"ש לשליחת המסרון עומדות לו ההגנות בקבועות בחוק, אשר מתיר פרסום שנעשה בתום לב וכן פרסומים שנעשו מתוך חובה מוסרית וחברתית או שנעשו תוך הבעת דעה מותרת.

דיון והכרעה

ראשית, ביהמ"ש קבע כי יש להטיל על הנתבע את האחריות בגין שליחת המסרון, ביהמ"ש נימק את קביעתו תוך סקירה של חוק השליחות, וקבע כי שליחת המסרון, אשר אין חולק שנעשתה באמצעות חבילת מסרונים הנמצאת בבעלותו של סגן ראש המועצה לשעבר, הינה באחריותו, וזאת גם אם לא הוא זה ששלח אותו בפועל. נוסף על כך, ציין ביהמ"ש כי גם אם נניח שלא שלח את המסרון בעצמו, סגן ראש המועצה לשעבר לא התקומם כנגד מי ששלח את המסרון, ולא טרח לשלוח הודעת תיקון באופן מידי, ולמעשה הוא מאשר את תוכנו ובכך הוא מאשר את השליחה בדיעבד, דבר המטיל עליו את האחריות כשולח מכוח חוק השליחות.

לעניין השאלה האם המסרון עולה כדי לשון הרע כהגדרתה בחוק, קבע ביהמ"ש, כי אין ספק כי המסרון, אשר מאשים את התובעים בעבירות מין ושוחד עולה כדי לשון הרע. עוד הוסיף ביהמ"ש, כי המסרון נשלח לתפוצה רחבה של יותר מ-2,000 אנשים, ועל כן סביר להניח שהגיע לאנשים אחרים זולת התובעים, כך שהמקרה עונה על הגדרת "פרסום" בחוק לשון הרע.

בנוגע לתחולתן של ההגנות הקבועות בחוק על הנתבע, קבע ביהמ"ש, כי הטענה בדבר פרסום בתום לב אינה עומדת בקנה אחד עם הכחשתו את שליחת המסרון, שכן לא ניתן להגיד שנהג בתום לב בעוד שהוא מכחיש כי שלח את המסרון. כמו כן, דחה ביהמ"ש את הטענה בנוגע לפרסום מתוך חובה מוסרית, שכן הנסיבות מראות שקיימת יריבות פוליטית בין הצדדים ועל כן לא נראה כי המסרון נשלח מתוך חובה מוסרית כלשהי. עוד הוסיף ביהמ"ש, כי לו פורסם המסרון מתוך חובה מוסרית היה ראוי לדייק בעובדות ולא לקבוע שהתובעים מואשמים בעבירות מין ושוחד בעוד החקירה בעניינם טרם נסתיימה כפי שנעשה.

ביהמ"ש הוסיף ודחה את טענות הנתבע הנוגעות לפרסום תוך הבעת דעה מותרת, שכן בפסיקה נקבע כי הגנה זו לא תעמוד בנוגע לפרסום הקובע עובדה המשפילה את הצד השני, שהרי קביעת עובדה איננה הבעת דעה, והיא אסורה עפ"י החוק.

לאחר שנקבע כי הנתבע אחראי לשליחת המסרון וכי המסרון מהווה לשון הרע, נדרש ביהמ"ש לשאלת גובה הפיצוי שיש להשית על הנתבע. ביהמ"ש ציין כי בהתחשב בכך שדבר חקירתם של התובעים בחשד לעבירות מין ושוחד, פורסם וסוקר במגוון אמצעי מדיה והגיע זה מכבר לכותרות, ובהתחשב בעובדה שהתובעים לא בחרו לתבוע אף אחד מהגורמים שפרסם את הדברים פרט לנתבע, יש להקל עם הנתבע ולפסוק כי עליו לפצות את התובעים בסכום של 15,000 ₪ כל אחד.

סיכום

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי סגן ראש המועצה לשעבר נושא באחריות לפרסום המסרון אשר יש בו לעלות כדי לשון הרע כהגדרתה בחוק, כנגד ראש המועצה ואחיו.

בהתחשב בנסיבות שהוזכרו לעיל, קבע ביהמ"ש כי על סגן ראש המועצה לשעבר לפצות את התובעים בסך של 15,000 ₪ לכל אחד.

ניתן ביום: י"ב בחשוון תשע"ח, 01 באוקטובר 2017.