רשם האגודות דן בשאלה מי יישא בהוצאות החקירה שנערכה באגודות מעונות עובדים

בפני רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן. תיק מס' 645-119-10. מעונות עובדים בקריית משה נ' וירצבורג אריה
 

בהליך שבפני, עסקינן בשאלת חלוקת משא הוצאות החקירה שנערכה באגודה על ידי החוקר רו"ח עופר אלקלעי (להלן: "החוקר") כאשר כל צד מבקש להטיל את משא ההוצאות על הצד שמנגד.

רקע לעניין החקירה:

באגודה מונה חוקר ביום 2.6.2010. מטרת החקירה הייתה בדיקת הליכי ההפרטה (נורמליזציה), הבקשה לתיקון צו הבית המשותף, וכן, בדיקת התנהלותה הכספית של האגודה. בתאריך 22.11.2010 פנה החוקר וביקש להרחיב את המנדט שניתן לו וכן לבחון את נושא המשך התנהלותה של האגודה לאור ממצאי הבדיקה והניסיון למצוא פתרון לבעיות שהתגלו. ביום 21.12.2010 אישרתי את הרחבת החקירה וההתייחסות לנושא המשך התנהלות האגודה.

ביום 17.1.2011 הגיש החוקר את דו"ח החקירה אשר כלל בחובו המלצות, לאור החקירה שהתבצעה. המלצות אלו כללו מינוי מפרק על פי ס' 46 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), השבת כספי האגודה מהמשיב - אשר קיבל אותם בגין הוצאות משפט והוצאות פרטיות, להורות לוועד האגודה לתבוע מהמשיב את מיסי וועד האגודה לשנת 2005, העברת דו"ח החקירה לעיון משטרת ישראל לשם בחינה האם יש מקום לפתוח בהליך פלילי וכן מינוי וועדת ביקורת חיצונית לשם פיקוח על האגודה.

כמו כן, בהחלטתי מיום 29.6.11 (להלן: "החלטת הנימוקים"), קבעתי כי המפרק – עו"ד יהודה טוניק, יעביר את דו"ח החקירה לחוקר, על מנת שזה ישלים את החקירה תוך בדיקת כלל טענותיהם של המשיבים שטרם נבדקו. בהתאם לכך, קבעתי בהחלטה זו כי בהתאם להוראות סעיף 45 לפקודה בדבר חלוקת משא הוצאות, החלטתי בנושא זה תינתן, לאחר שהצדדים יביעו את עמדתם בנושא.

לפיכך, מאחר והגיע העת לעסוק בסוגיית משא הוצאות החקירה - דיון בעניין זה נקבע בפני ליום 22.12.11. הדיון התקיים במועדו בנוכחות הצדדים, לאחר שאלה הגישו את עיקרי טיעוניהם. בדיון זה קבעתי כי החלטה בסוגיה תינתן במועד מאוחר יותר.

 

טענות המבקשים 1-7:

1.      המבקשים טענו כי המשיב נוהג שלא בתום לב עת הוא טוען לעניין חיוב בהוצאות – שעה שאינו מקיים דרך קבע את החלטות רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") אשר חייבו אותו בהוצאות אישיות.

2.      לטענת המבקשים, טענת המשיב כי המדובר בדיון מוקדם אין בה ולא כלום. טענה זו תמוהה שעה שהדיון בעניין מתקיים לאחר שאף הערעור בהליך נדחה בפני כב' שר התמ"ת. למעלה מכל העניין, יש לציין כי סמכותו של הרשם לחייב בהוצאות קיימת מיד לאחר סיום החקירה – קל וחומר לאחר דחיית ערעור על החלטתו זו.

3.      טענות המשיב בהליך זה אינן רלוונטיות – כך לטענת המבקשים, שעה שהוא חוזר ומציג טענות המתיימרות לנמק מדוע זה טענותיו בהליך החקירה צודקות ומדוע זה ממצאי החוקר שגויים. דא עקא, לא בכך עוסק ההליך דנא, והטענות אותן העלה המשיב כבר באו לכדי הכרעה.

4.      לטענת המבקשים, טענותיהם אשר בגינם נתבקש דו"ח החקירה נמצאו נכונות ואף הרשם עצמו אימץ אותן בהחלטותיו מיום 5.6.11 ו-29.6.11. בהתאם, מצא החוקר ממצאים קשים ביותר אודות פעולות ומעשים שביצע המשיב עת כיהן כיו"ר הוועד היוצא. לפיכך, לאור העובדה שעמדת המבקשים נתקבלה הן על ידי החוקר והן על ידי הרשם, ברור כי יש להטיל את חיוב ההוצאות על המשיב – כפי שנקבע גם בתיק מספר 1408/16/08 עופר בן חמו נ' מחסיה מושב עובדים (המשקל העיקרי לחיוב בהוצאות הינו תוצאות החקירה).

5.      לטענת המבקשים, המשיב לאורך ההליכים כולם נשען על קופת האגודה ולא הוציא מכיסו הפרטי. מנגד, המבקשים אשר משמשים כשליחי ציבור בהתנדבות, נדרשו לשאת בהוצאות ההליכים מכיסם הפרטי.

6.      לטענת הבקשה לזימון עד ומסמכים – המבקשים טענו כי משעה שתמה החקירה, אין עוד מקום לפתוח אותה ולעסוק בזימון עדים והגשת מסמכים שעה שניתנה כבר החלטה על ידי הרשם וערעור עליה בפני כב' שר התמ"ת נדחה. תכליתו של ההליך דנא הינו החלטה על חיוב בהוצאות הליך החקירה ותו לא.

7.      לטענה בדבר ממצאים נגד הגב' ראנייה – המבקשים טענו כי דברי החוקר מדברים בעד עצמם, ולפיהם קבע הוא כי אין ביכולתו להציג מסקנות ממצות בנושא. היינו – לא נמצא כל ממצא כנגד הגב' ראנייה.

8.      המבקשים דוחים מכל את טענת המשיב לפיה שיתף פעולה עם החוקר בהליך החקירה. לטענתם, ההפך הוא הנכון, עת הערים המשיב קשיים רבים ככל הניתן על החוקר, בין היתר בהליכים משפטיים רבים.

 

טענות המבקש 8:

9.      המבקש 8 טען כי אין הרשם ערכאת ערעור על עצמו ומשעה שערעורו של המשיב לשר התמ"ת נדחה – אין הרשם יכול להפוך את החלטתו.

10.עוד טען המבקש 8 – כי לא יעלה על הדעת שהמשיב טוען לעניין חיוב בהוצאות כאשר באותה נשימה הוא פועל במישור מקביל ופונה להוצל"פ על מנת לקבוע כי לרשם אין סמכות להטיל הוצאות וכי החלטת הרשם אינה אכיפה.

11.המבקש 8 טען כי כל מהלכיו של המשיב היו על מנת לקדם את האינטרס הפרטי שלו, מסווה לרצונו האישי להשתלט על רכוש חברי הקואופרטיב – 12 דונם בלב ירושלים לצורך בנייה מיידית בשווי ממאות מילוני שקלים. כל ההוצאות שהוצאו מהקופה המשותפת אם כן, נעשו למען האינטרס האישי של המשיב ולא של האגודה. לפיכך, ההוצאות כולן צריכות ליפול על המשיב ולא על המבקשים או האגודה – שנפגעו ממעשי המשיב.

 
טענות המשיב:

12.המשיב טען כי הגשת עיקרי טיעון בשלב זה בעניין חיוב בהוצאות החקירה הינו מוקדם היות ובג"צ 8774/11 שהוגש בעניין החלטת היועמ"ש של משרד התמ"ת טרם הוכרע.

13.המשיב ביקש לזמן לעדות את מר רפאל בן זיקרי וכן להמציא את מסמכי החקירה משנת 2007. לטענתו, דברים אלה יכולים לשפוך אור ולהראות כי התנהלותו כיו"ר וועד האגודה היתה תקינה ובהתאם להוראות המפקח מטעם משרד רשם האגודות השיתופיות.

14.המשיב מתייחס לנקודות בדוח החקירה:

אי הגשת תקציב מראש – לטענתו, החלטת היועמ"ש של משרד התמ"ת ניקתה את הוועד מאשמה בסעיף זה.

פעילות ועדת הביקורת – אף אם יש פגמים בפעילות הועדה, אין בכך על מנת לחייב באופן אישי את המשיב, מה גם שזו פעלה בהתאם להוראות משרד הרשם, ע"פ מר בן זיקרי ומר אילן רונן.

פעולות ללא אישור אסיפה כללית – המדובר בהעברת החכירה הראשית וצו תיקון רישום הבית המשותף. לטענת המשיב, פעולות אלו נעשו לאחר אישור מפורש בכתב של מר בן זיקרי ומר אילן רונן ממשרד רשם האגודות השיתופיות.

ייזום הליכים משפטיים – הן על פי תקנות סדר הדין האזרחי והן על פי ועדת האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, רשאי תאגיד להיות מיוצג על ידי כל עובד שלו אפילו אם הוא אינו עורך דין, אם הורשה לכך. לפיכך, היות והמבקש הוסמך לכך על ידי ועד האגודה, אין כל בעיה בעניין זה, קל וחומר שעה שהרשם לא ראה מניעה להמשך ייצוג האגודה בהתנדבות.

העדר מסמכי אגודה – המבקש טען כי העביר לחוקר את מלוא המסמכים הכספיים משנת 2006-2010 אולם מסמכי שנת 2005 לא היו בנמצא על אף מאמצים לאתרם. המשיב שיתף פעולה באופן מלא עם החוקר אולם מאז שנת 2005 היו מאורעות ותקופות בהן מסמכי האגודה לא היו בשליטת הועד או המשיב.

החזרי הוצאות משפטיות מקופת האגודה – המשיב טען כי ועד האגודה פעל בסבירות ובתום לב. היות ואין אף חבר ועד משפטן, פנה הוועד לגורם משפטי, עו"ד איתמר הכהן וזאת על מנת לקבל יעוץ משפטי בנושא דנן.

תשלום מיסים שנת 2005 - המשיב טען כי כבר שילם את החוב האמור למפרק ביום 1.12.11. שאלת תשלום המיסים נחקרה ע"י מר בן זיקרי ומר אילן רונן בחקירה משנת 2007 ולא נמצא בה דבר. גם חקירה של משטרת ישראל בנושא העלתה מאום.

הוצאות חריגות – הן בדו"ח החוקר אלקלעי והן בחקירה משנת 2007 לא מצאו החוקרים לנכון להמליץ על שום מסקנה אופרטיבית. מדובר בחברי ועד שפעלו מתוך חריצות ואכפתיות ובהתאם להמלצות שקיבלו מהנציגים המוסמכים של משטרת ישראל.

ממצאים הגב' ראנייה – הסיבה לפיה לא נמצאו ממצאים כנגד גב' ראנייה הינה כי החקירה כנגדה לא מוצתה עד תום. לראייה, הן המפקח מר יוסי בן חמו והן בית המשפט בתיק 15582/05/10 סברו שהתנהלותה של הגב' ראנייה אינה תקינה.

כמות ושעות חקירה – בחקירת אלקלעי, רק חלק קטן מהתלונות נמצא נכון וחלק ניכר מהן נדחה. יתרה מזו, מרבית התלונות שנבדקו, נבדקו כבר בחקירה משנת 2007. על כן מספר השעות שנדרש לצורך הנושאים בהם עוסק דו"ח החקירה היה מצומצם ביותר ולא כפי שנמשך בפועל.

 
ד י ו ן   ו ה כ ר ע ה

ראשית, זה המקום לציין כי לא נעלמו מעיני כל טענות הצדדים, אך יחד עם זאת, אין בכוונתי לדון בנקודות שאין להן קשר למהות ההליך דנא, או שאינן משפיעות בצורה שהיא על התוצאה האופרטיבית של הליך זה.

15.ההליך דנא, כל תכליתו הינה קבלת החלטה בדבר חלוקת משא הוצאות החקירה ותו לא. לשם כך נדרשו הצדדים בעיקרי טיעוניהם ולא על מנת "להפליג אל מחוזות רחוקים". לפיכך, אינני יכול שלא להתייחס למכלול עיקרי הטיעון שהגיש המשיב בהליך דנא, שכן כל האמור בהם הינו חזרה על עיקרי הטיעון כאילו מעולם לא נתקבלה החלטה בערעור על דו"ח החוקר, והחלטה בערעור בפני כב' היועמ"ש של משרד התמ"ת – עו"ד מיכאל אטלן.

לאור זאת, מקובלת עלי טענת המבקשים כי המשיב חזר והציג טענות המתיימרות לנמק מדוע זה טענותיו בהליך החקירה צודקות ומדוע זה ממצאי החוקר שגויים. דא עקא, לא בכך עוסק ההליך דנא, והטענות אותן העלה המשיב כבר באו לכדי הכרעה. 

לפיכך, גם את הטענות בדבר הבקשה לזימון עד וקבלת מסמכי החקירה משנת 2007 – אין לי אלא לדחות היות וההליך כולו תם ונשלם.

16.אשר לטענה בדבר מקדמיות הדיון – הרי שאין לי אלא לדחות את הטענה על הסף. ס' 45 לפקודה קובע כדלקמן:

 

"אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, רשאי הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה". (הדגשה שלי א.ז.)

 

כאמור, ההגבלה היחידה הקיימת על מנת להכריע בדבר חלוקת משא הוצאות חקירה הינה מתן אפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם. משעה שאפשרות זו ניתנה, אזי לא קיימת כל מניעה לחלק או להטיל על צד את החיוב בהוצאות. במקרה דנן, נקבע מועד לדיון שהתקיים בפני בנוכחות הצדדים (זולת המבקש 8) בו טענו הצדדים פרונטלית, וכן הוגשו עיקרי טיעון בכתב טרם מועד הדיון מטעם הצדדים. לאור זאת ברור כי ניתנה לצדדים האפשרות להשמיע את טענותיהם ומשכך, אין כל מניעה לחלק או להטיל את משא ההוצאות. 

17.טענת המשיב לפיה יש להמתין עד להכרעת בית המשפט בבג"צ 8774/11 אין בה דבר ואין לה על מה להישען. נהפוך הוא, החלטה בדבר חלוקת משא ההוצאות יכלה להתקבל מיד לאחר מתן זכות הטיעון לצדדים בסוגיה. במקרה דנן, השתלשלות האירועים מאז דו"ח החקירה כללה מתן 2 החלטות בהן אומצו מסקנות דו"ח החוקר (5.6.11 ו-29.6.11) וכן ערעור על החלטותיי אלו בפני היועמ"ש של משרד התמ"ת שנדחה אף הוא. לפיכך, לא ניתן לחלוק על העובדה כי חלף מספיק זמן וזאת לפנים משורת הדין.

18.למעלה מכל העניין, יש לציין שוב כי לאור ממצאי דו"ח החוקר של מר עופר אלקלעי, לאור הקביעות במכלול פסקי הדין הרבים שנדרשו לעסוק בהתנהלות המשיב ושקצרה היריעה מלהציג אותם בהחלטה זו ולאור האמור בהחלטתי מיום 29.6.11 בה דנתי בפירוט בכל סוגיה וסוגיה (ראה ס' 14 לטענות המשיב) - עולה תמונה ברורה לפיה התנהלותו של המשיב נגועה בחוסר תקינות מהותית, וזה בלשון המעטה. קשה להעלות על הדעת שערכאות שונות במספרים רבים כל כך אשר הגיעו אל אותן המסקנות – לוקות בעיוורון צדק.

 
סוף דבר:  

19.לאור כל האמור לעיל, ובמיוחד לאור קביעתי בהחלטת הנימוקים שבה הובהר כי התנהלותו הלקויה של המשיב היא זו שהביאה למצב הדברים החמור בו האגודה איננה מצליחה להתקיים כראוי, הריני קובע כי הסכום שהופקד על ידי המבקשים בקופת המדינה בסך – 10,000 ₪, כתנאי לקיום חקירה שלאחר הפקדתו מיניתי את רו"ח עופר אלקלעי, יוחזר למבקשים 1-7 לאלתר על ידי המדינה.

20.מנגד, הנני מוציא מלפני צו הקובע כי המשיב ישלם לקופת המדינה סכום זה במקום המבקשים, דהיינו 10,000 ₪, תוך 30 יום ממועד החלטה זו, וזאת בהתאם לסעיף 58(1) לפקודה:

 

"כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שיתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור שכאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ"י סעיף 45, ייגבו, עפ"י דרישה שיגיש הרשם לממונה על המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ"י פקודת המסים (גביה) כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גביית המסים". 

 

21.אשר ליתר תשלום משא הוצאות החקירה ששולמו מקופת המדינה - הרי שבהחלטת הנימוקים הורתי על המשך קיום החקירה, ולפיכך, החלטה בנוגע למשא ההוצאות הסופי תינתן רק לאחר תום החקירה כולה, תוך תקווה שעד למועד זה יסתיימו כל ההליכים התלויים ועומדים בעניין האגודה והמשיב.

 
 
5129371
 
 
5129371
 
אורי זליגמן 54678313-/
5467831354678313
ניתן היום, 25/12/2011, כ"ט בכסלו התשע"ב, המזכירות תעביר החלטתי לצדדים. 

                       אורי זליגמן, עו"ד                            רשם האגודות השיתופיות

 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: