רשם האגודות השיתופיות מאשר את פסק דינה של הבוררת בדבר סכסוך כספי בין חבר מושב "זרחיה" למושב.

בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 1132/402/06 ''זרחיה'' מושב עובדים של הפועל המזרחי בע''מ נ' גמרי אליאס

ב ע נ י ן :                                    "זרחיה" מושב עובדים של

                                                הפועל המזרחי בע"מ

                                                ע"י ב"כ עו"ד אריה חיימסון

                                                ו/או אייל סודאי ואח'

                                                רח' קרליבך 7

                                                תל אביב 67132

 המשיגה –

 -    נ  ג  ד -

 גמרי אליאס

ע"י ב"כ עו"ד עדי ויזל

משד' התעשייה 8

אשקלון 78100

 המשיב –

 ה  ח  ל  ט  ה

 המשיב הינו חבר אצל המשיגה שהגיש תביעה נגד האגודה, שבעקבותיה הגישה המערערת תביעה נגדית, עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה תביעה כספית.

 לטעמו של המשיב ולפי חישובו וחוות דעתו של המומחה מטעמו חשבונו באגודה נמצא ביתרת זכות בסך 163,145.09 ₪ נכון ליום 25.1.07 ולפי חישובו לאחר קיזוז בין יתרת הזכות באגודה לבין יתרת החוב יוצא שפרע את כל חובו לאגודה.

 לעומתו טענה המשיגה כי חובו של המשיב מתחלק לשתי תקופות התקופה האחת הינה התקופה שעליה החליט המשקם במסגרת הוראות חוק ההסדרים במגזר החקלאי (המשפחתי) התשנ"ב-1992 (להלן" חוק ההסדרים") על פי פסק המשקם חוב המשיב ליום 31.12.91 משוערך ליום 31.10.05 הינו 80,443 ₪ בתוספת חלף ערבות בסך 7,808 ₪.

 לסכום שנפסק ע"י המשקם העמידה המערערת למשיבה הלוואה הרשומה בכרטיס מספר 1904.

 בנוסף פתחה האגודה כרטיס נוסף למשיב החל מ-1.1.92 ובו הפעולות השוטפות שאינם בסמכות המשקם כרטיס מספר 1900 לדברי המערערת יתרת חובו של המשיב נכון ליום 30.11.06 הינה 223,112 ₪.

 הבוררת פסקה ביום 16.7.2009 כדקלמן:

 "1.        האגודה תנהל לחבר 2 כרטיסים:

א. כרטיס חבר חוק גל שהיתרה בו תתואם ליתרת החוב הרשומה  במינהלה להסדרים.  כרטיס זה יכלול את החוב המקורי על פי פסק במשקם – 16.11.95  הפחתה על פי ספק המשקם, החוב להסדר, חיובי ריבית לפי פסק המשקם, ובתשלומים ששולמו למינהלה.

 ב. כרטיס שוטף מ-1.1.92 שיתחיל ביתרה אפס ובו יופיעו כל החיובים והזיכויים שהופיעו בכרטיס שהוגש לי (מועד הדפסה 28.5.07) אין  לכלול בכרטיס זה חיובים ע"ח החזר הלוואה וריבית בגין תשלומי  ההלוואה. שיעור הריבית שיחויב בכרטיס וכללו כמובן גם את הזיכויים שזיכתה האגודה את החבר בגין שמירה. אין לכלול בכרטיס זה את ההפחתה שנקבעה ע"י המשקם שכן בכרטיס מתחיל באפס ב-1.1.92.

 ג. במידה ותיוצר יתרת זכות בכרטיס השוטף של החבר, תפנה האגודה למינהלה  להסדרים בבקשה להקטין את החוב של החבר בגובה יתרת הזכות.

 שאלת יחסי עובד ומעביד בין החבר לאגודה לא תבחן על ידי. לחבר הזכות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה שייבחן את טענת החבר ליחסי עובד ומעביר בינו לבין האגודה.

 על האגודה לזכות את החבר בשרותי שמירה עבור חודש 8/92 בסך 2,400 ₪ ובנוסף לזכות את החבר בהפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן עבור שירותי השמירה החודשיים, הפרשי ההצמדה יחושבו בהתאם להפרש בין מדד המחירים

לצרכן עבור שירותי השמירה החודשיים. הפרשי ההצמדה יחושבו בהתאם להפרש בין מדד המחירים לצרכן עבור חודש 5/92 לבין מדד המחירים לצרכן המועד בו זוכה כרטיסו של החבר עבור שרותי השמירה.

 כיוון שסכום השטרות כלול בחוב לאגודה שנקבע בפסק המשקם ב-16.11.95 וכיוון שחוב זה אינו נדון בבוררות זו, על החבר לפנות בדרישה להחזר השטרות

למינהלה להסדרים המטפלת בהסדר חוב החבר לאגודה שנצבר 31.12.91".

 עיקרי טענות המשיגה.

 א. פסיקת הבוררות לזכות את המשיב בשרותי שמירה עבור חודש 8/92 בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן עבור שרותי שמירה חודשיים, הייתה צריכה לעבור אף היא להכרעת בית הדין לעבודה פסיקה אשר הסתמכה כולה על נייר אשר נכתב ע"י המשיב מבלי לבדוק את מהימנותו וכל זאת למרות שהמערערת הכחישה את קיומו. פסיקה זו ניתנה בחלוף תקופת ההתיישנות 9 שנים ממועד ההתגבשות התביעה.

 ב. הבוררת לא פתרה את המחלוקת בין הצדדים ונתנה החלטה מנחה בלבד ולא אופרטיבית, הצדדים עדין צריכים להתדיין ביניהם על גובה החוב ודרך חישובו עניין הנמצא במחלוקת.

 ג. חוסר סמכות עניינית, לאור סעיף 24 לחוק הבוררות היות ושאלת יחסי העובד ומעביד בין החבר לאגודה צריכות להדיין בבית הדין לעבודה סמכות זו היא סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לטעמה של המערערת התביעה התיישנה מאחר והתגבשה כבר בשנת 1998.

 ד. הבוררת לא התייחסה לתביעה שכנגד על סך 223,112 ₪ דבר שהיה עליה לעשותו על פי סעיף 24 לחוק הבוררות.

 עיקר טענות המשיב

 א. בדיון סוכם בין הצדדים שיוגשו סיכומים על דעת שני הצדדים כאשר הגיעו בעלי הדין להסדר דיוני יחולו כללי ההשתק על בעל דין המנסה לחזור בו מההסדר.            

משהסכימה המשיבה כי כבוד הבוררת תכריע בנושאים השנויים במחלוקת, כאשר ויתרה על הבאת ראיות הרי בעריכת ההסדר נתנה את הסכמתה שהבוררת תיתן את פסק דינה עפ"י החומר המצוי בידיה.

 ב. הבוררת הכריעה בכל הדברים שהובאו להכרעתה פסלה את הדרך הקלוקלת שניהלה האגודה במשך עשרות בשנים, כאשר החיוב המקורי על פי פסק המשקם הינו מיום 16.11.95 פסקה לפי הסדרי חיובי החברים והתשלומים ששולמו למינהלה. הבוררת קבעה כי על האגודה לפתוח כרטיס שוטף מ-1.1.1992 שיתחיל ביתרת אפס ובו אין לכלול  חיובים ע"ח החזר ההלוואה וריבית בגין תשלום ההלוואה, שעורי הריבית שיחויב בכרטיס השוטף והיה לפי שעורי הריבית הנהוגים באגודה.

 הבוררת כתבה היטב וברור את פסק דינה הפעילה היטב את שיקול דעתה דחתה את הפיקציה של ההלוואה ואין להתערב בפסק דינה.

 ג. הזיכוי בסך 2,400 ₪ לאוגוסט 1992 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית נעשה על פי מסמך מצורף לכתב התביעה , דבר שאושר למעשה על ידי המשיגה בסעיף 49 בכתב הגנתה, כשטענה כי הוציאה מכרז ולאחר שקבלה את הצעת התובע הוא זכה במכרז וחשבונו זוכה מדי חודש בחודשו ב-2,400 ₪ כנספח ג' שצורף לכתב תביעתו נכתב בו במפורש בתוספת הפרשי הצמדה.

תביעה זו לא התיישנה, היות ודרישת התשלום של המשיב נעשתה בתחילת 2007 והוא דורש את היתרה המגיעה לו מהאגודה עפ"י החשבון בכרטיסו באגודה, הרעיון וההלכה היא שאם הוכנס בכרטיסו של החבר ביום פלוני אך נדרש תשלומו אלא ביום אלמוני מונים לחבר לעניין ההתיישנות מיום הדרישה היות ועליו בתור תובע להוכיח מה היתרה המגיעה לו עפ"י החשבון. 

 ד. הבוררת מונתה כבוררת על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות מדובר בבוררות סטטוטורית שחוק הבוררות לא חל עליה, ואין לדבר על ערעור כמשמעות ערעור על פסק בורר לפי חוק הבוררות בדיונים רגילים בבית משפט.

 לאחר שעברתי על כל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:

 1. ההליך שבפני הינו הליך על פי הוראות סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות, מדובר בבוררות סטטוטורית, על פי פקודת האגודות השיתופיות שחוק הבוררות אינו חל עליה, ראה לעניין זה סעיף 61 לפקודת האגודות השיתופיות.       

לפיכך יש להתעלם מכל טענות המשיגה המנסה להשתמש בהוראות חוק הבוררות בהליך זה שבפני.

עלי להכריע בסוגיה שבפני בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) התשל"ב-1972.

 2. המחלוקת שהועברה לבוררת הינה סכסוך כספי גרידה בין חבר לאגודה, במחלוקת זו היתה הבוררת אמורה להכריע וכך עשתה אולם הבוררת לא השלימה את מלאכתה אלא קבעה רק קוים כיצד יש לערוך את ההתחשבנות שבין הצדדים, זהו רק שלב ראשון בהכרעה, היות ובסכסוך כספי בסופו של הליך צריך לדעת, כל צד, כמה כסף חייב הוא לצד האחר ואם בכלל.

 החלטת הבוררת קבעה את דרך החישוב, אך היה עליה לדרוש מהצדדים להגיש לה את חישוביהם על פי החלטתה ובסופו של דבר לקבוע הסכומים.

 דבר זה לא נעשה, ובדיון בפני החלו הצדדים לפרש את החלטת הבוררת כל אחד לפי מיטב הבנתו ובסופו של דבר, יוצא מכאן, כי הצדדים ימשיכו  ולהתדיין גם על הבנתם את הקביעות.

3. בצדק קבעה הבוררת כי שאלת יחסי העובד והמעביד לא תבחן על ידה, אין מדובר כאן בתביעה כספית של חבר נגד האגודה מכוח חברותו באגודה, אלא בעובד האגודה שהינו גם חבר האגודה שיש לו סכסוך בגין עבודתו, סכסוך זה ראוי הוא שיתברר בבית הדין לעבודה , הצדדים לא חלקו על קביעה זו ולכן הנני מאשר הקביעה.

 4. בין הצדדים מחלוקת על קביעת הבוררת בנושא חייב האגודה בתשלום 2,400 ₪ בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן עבור שרותי שמירה חודשיים.

 הבוררת פסקה כי על האגודה לזכותו בסכום זה עבור חודש 8/92 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.

 לטעמי שגתה הבוררת שקבעה קביעה זו, היות ומדובר בשכר עבודה ומשהחליטה שלא לדון בנושאים שיוחדו לבית הדין לעבודה. אין ספק שלא הייתה יכולה לחייב האגודה לשאת בתשלום זה. 

 המסמך שעל פיו קבעה קביעה זו הבוררת:

 "בס"ה וכבוד מושב זרחיה              6.92

 הצעת מחיר עבור שמירה אני גמרי אליהו מוכן לשמור 7

במשיב בסכום של 2,400 ₪ משכורת חודשית צמוד למדד                   

                                    בתודה מראש                                                                    

( - )  (ההדגשה שלי א.ז.)

 מסמך זה שנערך בכתב ידו של התובע הינו המסמך היחיד שבתיק ממנו עולה הנושא. אך מאחר ומפורש בו "משכורת" הרי שנושא המשכורת אינו בסמכותי, ועליו להידון בבית הדין לעבודה, כפי שהחליטה בבוררת שנושאי יחסי העובד ומעביד ידונו בבית הדין לעבודה, אין בפסק הדין ולו הסבר מדוע החריגה הבוררת שכר זה מכל התביעות של המשיב את האגודה בגין יחסי העובד והמעביד לו הוא טוען, לפיכך אינני מאשר חלק זה בפסק דינה של הבוררת.

 היות ואינני מכריע בנושא זה אין צורך שאחליט האם תביעה זו התיישנה אם לאו.

 5. נוכח דברים אלו הנני מאשר את פסק דינה של הבוררת למעט סעיף 3 שבו, אולם הנני מחזיר התיק לבוררת, כדי שתקבע בסופו של הליך את הסכומים, הבוררת מונתה לטפל בתיק זה לאור ניסיונה והיותה רואת חשבון הבקיעה בנושא האגודות השיתופיות וחוק ההסדרים, לפיכך היה עליה להשלים המלאכה, כדי לחסוך זמן הנני מורה למשיגה להגיש לבוררת ולמשיב תחשיב מדויק בהתאם לפסק דינה של הבוררת לגבי מצב החשבונות בשני הכרטיס באמצעות מבקר החשבונות שלה (ברית פיקוח 2000) וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטותי.

 זכות תגובה לחשבון שהגישה המשיגה למשיב תוך 30 ימים מיום קבלת חשבונות המשיגה.

 ולאחר מכן תיתן הבוררת את הכרעתה ותקבע את הסכומים.

 אין צו להוצאות.

 ניתן היום כ"ב באדר תש"ע   8 במרץ 2010                                                                                   

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: