שילמו 25,000 ₪ עבור שירותי עו"ד לרכישת דירה בקיבוץ יחיעם- ולא יקבלו את כספם בחזרה
הרקע
בני הזוג, בני הזוג איילת ועמוס לילינפלד התקשרו בהסכם לרכישת דירה בפרוייקט בקיבוץ יחיעם עם הנתבעת, החברה הקבלנית תקומה - יחיעם בע"מ באמצעות בא כוח החברה, עוה"ד יואל הלל, אשר נתבע גם הוא.
ע"פ ההסכם, שכר טרחתו של עו"ד הלל, בסך של 25,010 ₪ שולם ע"י בני הזוג, ואולם משלא עברו בני הזוג את ועדת הקליטה בקיבוץ, בוטל הסכם הרכישה והושבו להם המקדמות ששילמו במסגרת העסקה, פרט לשכ"ט עורך הדין.
בשל האמור, הגישו בני הזוג תביעה על סך 30,000 ₪, במסגרתה טענו כי שכר טרחתו של עו"ד הלל נועד לממן פעולות שונות בקשר למכירת הדירה ולא אך ורק את חתימתו על הסכם מכר סטנדרטי מן המוכן, כך לאור ביטול ההסכם, זכאים הם להחזר, ולו חלקי, של שכר הטרחה ששילמו.
דיון והכרעה
ביהמ"ש דן בתיקון לחוק המכר דירות,תשל"ג-1973, אשר נועד להגביל את שכר טרחת עוה"ד המייצג בעסקת רכישת דירה ואשר מכוחו הותקנו תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), תשע"ה-2014. חקיקת התיקון לחוק והתקנות נבעה מרצון המחוקק למנוע עושק של רוכשי דירות, אשר משלמים את שכר טרחת באי כוחם של מוכרי הדירות, ללא השתתפות בקביעת גובהו.
תקנה 2 לתקנות המכר, מגבילה את שכר טרחת עוה"ד המייצג ל- 5,000 ₪ או מחצית אחוז ממחיר הדירה שנקבע בהסכם מכר הדירה, הנמוך מביניהם. ביהמ"ש קבע כי על אף שלא ניתן להתנות על הוראות תקנות אלה, משנעשתה העסקה לפני תחילת התיקון לחוק אין הוא חל על המקרה דנן.
מעבר לכך, דן ביהמ"ש בכתב וויתור שנחתם ע"י בני הזוג מרצונם החופשי, במסגרתו הצהירו כי עם קבלת המקדמות ששילמו בעבור העסקה, לא תהיינה להם תביעות נוספות כנגד החברה ועוה"ד. ביהמ"ש ציין כי במקום לחתום על כתב הוויתור יכלו בני הזוג להגיש תביעה בגין כל הסכומים ששילמו.
סיכום
חרף שכר הטרחה הגבוה אשר שולם לב"כ החברה, הגבוה מן המותר על פי חוק, דחה ביהמ"ש את התביעה ללא צו להוצאות, וזאת מאחר וההסכם נחתם לפני כניסתו של התיקון לחוק בשנת 2014.
ניתן ב- ד' חשוון תשע"ו, 17 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
