תביעה ותביעה שכנגד לתשלום חוב לאגודה
בפני עו"ד
ענתות
התובעת
ו ב ע נ י ן : עמי ועירית גריב
ענתות
ד.נ. מזרח בנימין-90620
הנתבעים
ו ב ע נ י ן : עמי ועירית גריב
ענתות
ד.נ. מזרח בנימין-90620
התובעים שכנגד
ו ב ע נ י ן : ענתות
ע"י ב"כ עו"ד שרה ברוינר
הנתבעת שכנגד
1. רקע קצר
(א) הצדדים מסוכסכים מספר שנים עד כה התנהלו שלוש בוררויות.
הראשונה – אושרה בבית המשפט המחוזי;
את השניה ביקשו הנתבעים לבטל בבית המשפט המחוזי. בסופו של דבר בהסכמת הצדדים, כבוד השופט עינבר דחה את בקשת הביטול ואישר את פסק הבורר.
(ב) בשלב זה פנתה האגודה לרשם וביקשה לפתוח תיק בוררות נגד הנתבעים במטרה לגבות את חוב הנתבעים.
נכון לתאריך הגשת התביעה, 27.6.04, עמד חוב החברים בכרטיס על סך של -.11,606 ₪.
(ג) מיד לאחר מכן פנו התובעים שכנגד וביקשו פתיחת תיק נגד האגודה.
נפתחו 2 תיקי בוררות, תביעה ותביעה שכנגד, אשר נשמעו בפני הבור עו"ד שלמה טופז.
פסק בורר אחד לשני התיקים מנומק ומפורט ניתן בתאריך 25.8.05.
על פסק זה הוגש ערעור ע"י התובעים שכנגד. הדיון בפני עוזר הרשם נשמע בתאריך 10.1.06 בנוכחות מזכיר האגודה, בא כוחה וכן התובעים שכנגד.
2. בעת הדיון בערעור הובהר כי מדובר ב-2 נושאים עיקריים:
(א) טענות התובעים שכנגד בנושא בניית הבית.
(ב) טענות התובעים שכנגד בנושא החוב הכספי לאגודה.
3. נושא בניית הבית
(א) לגוף העניין טוענים התובעים שכנגד כי הבוררים הקודמים כולם לא שמעו את טענותיהם באופן ראוי.
(ב) הטענה העיקרית: האגודה הונתה אותם והציגה להם מצג לא ראוי. נכון שבסופו של דבר הם חתמו על הסכם הבניה עם הקבלן ועל כן הם מחוייבים על פיו. אולם יצא ששילמו במקום 142 אלף דולר כ-172 אלף דולר, -.162 אלף דולר עלות הבנין וכן כעשרת עלפים דולר הצמדה לקבלן לאור תשלומים מאוחרים.
העובדה שהם שילמו 30 אלף דולר ביתר גרמה להם עגמת נפש רבה.
(ג) הקרקע לא שלהם.
לא ניתן להם היתר בניה, על כן הם גרים שלא כחוק.
הצדק צריך להראות ולהעשות על כן מגיע להם החזר כספי מהאגודה.
(ד) תגובת האגודה מתחלקת: לטענת סף: קיים מעשה בית-דין גמור וסגור. הנושא נידון בשתי בוררויות שונות ואושר בבית המשפט המחוזי. אשר על כן אסור היה לפתוח נושא זה בבוררות בפני הרשם, אין לדון בנושא לגופו, כך אכן פסק הבורר.
אין גם מקום לדון בכך בערעור שהרי אם לא תאמר כן ולא נכבד את הלכת מעשה בית-דין, לא יקויים העיקרון של סופיות הדיון.
(ה) לגופו של עניין: האגודה טענה בבוררויות הקודמות כי היא לא היתה צד לחוזה – חבר – קבלן ולכן אין היא אחראית לעלות הבניה.
העלות כללה כמובן פיתוח.
אין ולו חבר אחד נוסף באגודה אשר התלונן או תבע את האגודה בנדון בניית הבית. טרם החתימה על החוזה ניתנה לחברים שהות להחליט אם ברצונם לחתום. החברים כקבוצה היו מיוצגים ע"י עו"ד.
(ו) מזכיר האגודה בחמש השנים האחרונות הבהיר מספר נקודות:
האחת: הוא אישית פעל ללא לאות להסדרת היתר הבניה לתובעים שכנגד ואכן עניין זה הוסדר וכיום יש היתר בניה לביתם של התובעים שכנגד.
(מדובר בתוספות של החברים אשר לא קיבלו רשיון ועל כן לא ניתן היה להוציא היתר בניה).
השניה: לאור העובדה כי משפחה זו מרגישה מקופחת, המזכיר ינסה להוביל בועד החלטה לכבד כל החלטה שתתקבל ע"י עוזר הרשם.
4. נושא החוב הכספי לאגודה
(א) טענות התובעים שכנגד:
החוב הרשום בכרטיס החו"ז אינו נכון. עמי גריב ערך טבלה מסומנת ע/4 על פיה האגודה חייבת לו -.1,800 ₪.
(ב) טענות האגודה:
(1) הבורר פסק כי הנתבעים חייבים -.11,606 ₪ נכון ליום 10.6.04. מבוקש לאשר פסק זה.
(2) האגודה הגישה כרטיס חו"ז של החברים, מסומן ע/3 על פיו נכון ליום 31.12.05, קיים חוב בסך -.25,622 ₪. מבוקש לחייב החברים לשלם חוב זה.
(3) האגודה מפי המזכיר מסכימה כי החברים שילמו את כל חובם לאגודה כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפטיות עד לתאריך אוקטובר 2002. היינו הסכום האמור בכרטיס החו"ז הוא מאוקטובר 2002 ועד דצמבר 2005.
דיון והחלטה:
5. לנושא בניית הבית:
על פי המסמכים אשר הוצגו בפני, אין ספק כי קיים מעשה בית דין על ידי שני הבוררים הראשונים ואשור פסק הבורר ע"י בית המשפט המחוזי.
על כן אני מקבלת אין החלטת הבורר עו"ד שלמה טופז כי הוא מנוע מלדון בנושא בניית הבית על פי דין.
יחד עם זאת, מפרטיכל הבוררות מתאריך 30.3.05 אומר שם הנתבע, בעת הדיון על הבית: "... אין לי בעיה עם המחיר..." מספר שורות לאחר מכן אומר הנתבע: "...הם חייבים לי את ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר שהם הציעו...".
מכאן עולה דבר והיפוכו. היינו הנתבע התכוון להוציא על הבית מחיר מסויים, אולם כמו שקורה לעיתים הבניה נמשכה, התשלומים התאחרו והמחירים עלו... וכך יוצא שהנתבע מעיד באותו יום:
... בחוזה שחתמתי עליו עולה לי הכל -.162,000 דולר, את זה שילמתי לקבלן כולל ריביות וכו'...".
העולה מכאן, שהנתבע הסכים ל-.147 אלף דולר ובסוף שילם -.162 אלף דולר הפסד של 15,000 דולר.
יחד עם זאת הנתבע לא הצליח להוכיח בכל הערכאות כי מדובר ברשלנות או בזדון של האגודה אשר הובילו למחיר הגבוה.
הנתבע חושב שהואיל ובשלב של הבניה, לפניו שילמו חברים רק כ-.80,000 $, אזי הוא מרגיש מקופח... וכל הבעיות עם היתר הבניה גרמו לו לעוגמת נפש רבה.
אני בהחלט מקבלת את טענת הנתבע כי זה מרגיז לשלם יותר מאשר התכוונת לשלם וכן את טענת הגב' גריב כי היה כאן "אי צדק".
אולם "אי הצדק" לה טוענים הנתבעים לא הוכח וגם אם הוכח שהם שילמו יותר, לא הוכח כל קשר סיבתי או קשר ישיר או אשמה כלשהיא של האגודה בנדון.
והראיה, כל קבוצתו, שלב ד', של הנתבע, שילמה סכומים זהים ואיש מהקבוצה לא חשב לתבוע את האגודה.
כאמור, משום מעשה בית דין לא התקיים דיון בנושא במהלך הבוררות.
אשר על כן גם בערעור לא יכול להתקיים דיון בנושא, מלבד העלאת הנושא הרגשי אשר התעורר אצל הנתבע.
אני דוחה את הערעור בנושא בניית הבית.
6. נושא החוב הכספי לאגודה
(א) חזרתי ועיינתי במסמך ע/4 של המערער ולא הצלחתי לרדת לסוף דעתו.
אין אני מקבלת את הטענה כי האגודה חייבת למערער כסף.
(ב) כאמור, נכון ליום 31.12.05 עומד חוב החברים עפ"י כרטיס החו"ז על סך -.25,622 ₪.
כרטיס חו"ז מהווה ראיה לכאורה לאמיתות האמור בו, אלא אם הוכח אחרת, ראה תקנה 1/א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול ובבקורת חשבונות). כאמור המערערים לא הוכיחו אחרת.
(ג) כאמור, פסק הבורר האחרון קובע את חוב המערער על סך של -.11,606 ₪ נכון ל-10.6.04.
(ד) בדקתי היטב את מסמך ע/3. למעשה בכל חודש מופיע שם חיוב עבור ריבית פיגורים בערך של 2% לחודש אשר מתחילה בכ-300 ₪ ריבית לחודש ומסתיימת בכ-500 ₪ ריבית לחודש.
יש לפעול על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. על כן יש לבטל את הריבית הגובהה מהסכום האמור לעיל ולקזז אותה.
(ה) במסגרת שיקול דעתי אני מבקשת לשים סוף ליחסים העכורים בין המערערים למשיבה. מדובר במשפחה איכותית, החיה במקום מאז 1994 ויש לנסות הכל על מנת לגרום לצדדים לשוב לניהול אורח חיים מסודר ותקין עם האגודה.
גם האגודה, מפי המזכיר, מוכנה לבוא לקראת המערער ולפתוח דף חדש.
למערערים אכן נגרמה עוגמת נפש והם חיים בהרגשה כי בבמקרה שלהם היה "אי-צדק מוחלט".
(ו) לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
אני מאשרת את פסק הבורר. החוב האמור בסך -.11,606 ₪ ישאר ואולם הסך האמור יכסה את חוב החברים עד לתאריך 1.1.06.
המערערים יסלקו את החוב האמור בפריסה ל-12 תשלומים מהם 11 של -.1,000 ₪ והאחרון של -.606 ₪, החל מ-1.3.06.
המערערים יעבירו למשיבה 12 שיקים תוך 10 ימים ממתן החלטה זו.
תשלום הסכום האמור יהווה סילוק מלא וסופי של כל חובות העבר של המערערים כלפי המשיבה.
גם טענות המערערים יבואו בכך אל סופן ולא ישמעו עוד.
פריסת התשלומים האמורה לעיל לא תישא ריבית והצמדה.
מהמסמכים עולה כי המערערים נשאו בעצמם בשכ"ט הבורר, על כן לא הוספתי סכום זה לפסק הבורר.
(ז) האמור בסעיף ו' יתקיים בכפוף לכך שהמערער יפעל מהיום והלאה כמו כל חבר אחר באגודה, דהיינו, ישלם את המסים הקבועים והשוטפים מדי חודש בחודשו החל מחודש ינואר 2006, רטרואקטיבית.
7. החלטה זו תישלח לצדדים בדואר רשום.
27 בפברואר 2006
