תביעה לתשלום הוצאות פיתוח ותשתית

תיק מס' 2666/349/91 סממה חיים וזהבה ואח' נ' בית אריה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית''ר בע''מ

 

בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות                  תיק מס' 2666/349/91

********************************                        *******************

 

 

                                                סממה חיים וזהבה

                                                ועוד 28 אחרים ע"י

                                                בא כוחם עו"ד בנימין חן

                                                מרח' הרב פרישמן 30

                                                תל אביב 62303

 

המערערים

 

 

- נ  ג  ד   -

 

בית אריה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית''ר בע''מ ע"י בא כוחם

עו"ד רונן קגן

 

                                                            - המשיבים -

 

החלטה על פי הוראות סעיף 52 (4) לפקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים תשל"ב 1972-) (להלן: "התקנות")

***********************************************************************

 

 

זהו ערעור על החלטתו של הבורר עו"ד מאיר דינאי מיום 30.12.96 בנושא תביעתם של 29 חברים אצל המשיבה:

 

כרמלי עודד, מאיה ישראל, זוהר איילון, שמעון טייש, דני ליברמן, מנשה שירקולקר, דדי גלאון, מזרחי חיים, בהר אמירה, כהן אליהו, הלל גדעון, משה שילה, שם טוב רונן, לדידו אריה, יהודה ראובן, רמי שמואל, חיים סממה, יצחק ניסים, עופר יופן, גין בן יוסף, מטלון אהוד, אזרן כוכבי, ורדי מילר, יצחק אינדובסקי, אריה אייכנבוים, דוד חן, יעקב רחמים, גלנטי מנחם, ונקין אליהו.

 

לטענות המערערים הם שילמו הוצאות פיתוח ותשתית בעת בנית ביתם בתשלומי יתר, תוך סיכום שיוחזר להם החלק המגיע ממשפחות מצטרפות בצרוף הפרשי הצמדה וריבית בגובה 15%, לטענתם נותר חוב של המשיבה לכל אחד מהם סך של 12,675 ש"ח בצרוף ריבית והצמדה מיום התביעה, לאחר קיזוז הכספים שקבלו.

 

הבורר שדן בסכסוך דחה את תביעות המערערים כאשר קבע כי אין למערערים עילת תביעה נגד המשיבה. וזאת לאחר שהתקיימו בפני הבורר 26 ישיבות הוכחות הופיעו 14 עדים מהם 11 עדי תביעה ו3- עדי הגנה והוצגו 110 מוצגים מהם 79 מוצגי תביעה, הוגשו 23 תצהירים מטעם התובעים, ישיבות ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 5.3.92 והאחרונה ביום 16.3.95.

פסק הבורר השתרע על שלשה עמודים ולא נערך על פי הוראות סעיף 19(ג) לתקנות.

 

בינתיים ניתן פסק דין בת.א. 39815/91 שטרר נגד אג"ש בית אריה ע"י בית המשפט השלום בתל אביב ע"י כבוד השופטת שרה דותן, וניתן פסק דין בערעור בית אריה נגד שטרר ע"א 384/98 וע"א 376/98 ע"י כבוד השופטים י. גרום א. קובי ומ. רובינשטיין, שבו בין היתר הוכרה אחריות האגודות לליקוי בניה.

 

ב"כ המערערים טען בערעור כי: "המסמך שיצא מתחת ידו של הבורר עו"ד מאיר דינאי מיום 30.12.96 נושא הכותרת "פסק בוררות" אין בו המרכיבים הנדרשים כדי להיות פסק בוררות ולפיכך הינו בטל מעיקרו ולחילופין יש לבטלו.

 

"על פי סעיף 19 (ג) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) תשל"ב1972- "הפסק יכיל את שמות הצדדים לסכסוך ומעניהם, הרצאה תמציתית של הסכסוך, השאלות שעמדו להכרעה, ממצאי הבורר לגבי העובדות המהותיות, טענות הצדדים, וההחלטות". פסק הבוררות דנן אינו מכיל כמעט אף אחד מהמרכיבים הנ"ל. אפילו שמות הצדדים ומעניהם לא הוכנסו לפסק. על אחת כמה וכמה  הדברים המהותיים באמת. לו הייתה ניתנת הרצאה תמציתית של הסכסוך והשאלות שעמדו להכרעה, לא יכול היה הבורר למשל, להתעלם מכך שתביעת התובעים התייחסה לסכומי קרן והצמדה, ורק לאחר מכן לריבית, וליתן החלטה כאילו התייחסה התביעה לריבית בלבד. לו היה הבורר קובע ממצאים לגבי העובדות המהותיות, ומציינם בפסק, לו היה מציין בפסק את טענות התובעים, היה נאלץ להתייחס לפרוטוקולים של החלטות ועד המנהל של האגודה הנתבעת מיום 23.5.91, ולא יכול היה להתעלם מהם בקובעו כי  "לא הוכחה כל החלטה מחייבת מצד ועד ההנהלה" וגו'.

 

המבקשים יטענו שהוראת תקנה 19 (ג) הינה מהותית ביותר ומטרתה מחד להראות כי הצדק ייראה וייעשה, ומאידך ליתן כלים לרשם האג"ש לבדוק את טענות המבקשים בערעור כגון דנן.

 

אין ספק כי ב"כ המערערים צודק, ועל הבורר לערוך את פסק דינו בהתאם להוראות סעיף 19 (ג) לתקנות. הנני מורה על החזרת כל החומר לבורר על מנת שיתקן את פסק דינו ויערוך אותו כדין.

יחד עם זאת הנני מורה לבורר לשקול את פסקי הדין שצוטטו בסעיף 5 לעיל, שנתנו לאחר פסק דינו של הבורר, האם יש בהם בכדי לשנות את החלטתו. לצורך כך יוכל הבורר לזמן הצדדים ולשמוע את עמדתם.

 

7.         הבורר בהחלטתו התייחס לחמש סוגיות שהובאו להכרעתו, ולאור טענות הצדדים בנושא החלטת הועד המנהל מיום 22.11.95 שבה נקבע:

 

"בדיון על סיכומי ביניים בין חברי שלב ב', התובעים ובין האגודה הנתבעים הוסכם בין נציגי שלב ב' והאגודה על קיצור הליכים ומיקוד המחלוקות. לפיכך הוסכם ע"י הצדדים להגיש לבורר שיחליט בסיכום ביניים בנושאים הבאים:

 

האם בפרוייקט הנדון היו 58 מגרשים או 62?

למה מצמידים את הכספים שיש להחזיר.

שעור ריבית שיש לצרף אם בכלל.

אין להתייחס לכספי משרד השיכון.

 

הצבעה: 3 בעד אף אחד נגד

           4 חברים לא השתתפו בהצבעה ומנועים מכך עקב אינטרס אישי ובעלי ענין".

 

 

 

 

 

 

 

כדי שלא לעכב הדיון בתיק, הנני מחליטה לקבל את עמדת ב"כ המשיבה לנושא החלטה זו. מדובר בהחלטה שאין לסמוך עליה, לא היה בה הקוורום לקבלת החלטה, כפי שצוין והודגש על ידי ב"כ האגודה, החלטה זו של הועד המנהל נתקבלה שלא על דעתו ומבלי להוועץ בו. לטענת ב"כ המשיבה טרם הכרעה בסוגיות אלו היה צריך הבורר לדון בטענת העדר עילה וחוסר יריבות.

 

כמו כן הפנה ב"כ המשיבה את תשומת ליבי לכך כי ב"כ המערערים לא הבהיר לבורר כי ההחלטה התקבלה כאשר רובם המכריע של חברי הועד המנהל נמנים עם המערערים, שהיו "הרוח החיה" מאחורי החלטה זו של הועד המנהל.

 

בנסיבות אלו, היה נושא זה צריך להיות מובא לאסיפה הכללית ומשלא נעשה כן אין לפעול על פי החלטה זו, ואין בה כדי למנוע מהבורר להתייחס לשאלת העדר העילה וחוסר היריבות.

 

המזכירות תעביר את התיק לבורר על מנת שיפעל בדחיפות כאמור בהחלטתי.

 

ניתן היום 26.9.2000                                                    עו"ד לאה רוזנטל-פוגל

בהעדר הצדדים,                                                   עוזרת רשם האגודות השיתופיות

המזכירות תעביר החלטתי

לצדדים.

 

בית אריה

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: