תביעה נגד הקמת חברת בת לאגודה
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 31/2/05
31/3/05
31/4/05
31/5/05
31/6/05
בעניין: 1. בתיה רביב
2. צבי רביב
3. רונן רביב
4. יצחק בונשטיין
5. רבקה קרניאל
6. משה וייסמן
7. איתן מזרחי
8. לאה סלע
9. עזרא קדם
10. גיל שרון
11. לימור שרון
12. אשר גרף
13. שחר קרניאל
14. עדי קרניאל
15. אפשטיין שולה
16. אשכנזי שושן
17. בחור חיים
18. בלום אסיאג ניראל
19. גולדשטיין שמואל ז"ל
20. דהן יוטה
21. ויסמן חנה
22. כוכבי עמיהוד
23. לויטה איתמר
24. לויטה גדעון
25. לויטה דניאל
26. לויטה יצחק
27. ליבוביץ יעקב בן צבי
28. ליבוביץ פנינה בת צבי
29. מזרחי הדסה
30. צור אמנון (זוסמן-צוסמן)
31. צור ראובן (זוסמן-צוסמן)
32. שטרנברג שלומית
33. תמשס יהונתן
34. תמשס מתתיהו
35. תשבי חיים
36. בכלר נירה
37. ריבניקר עליזה (בת זכריה שוורץ ז"ל)
38. שוורץ ברא"ז תחיה
39. שוורץ קאופמן חדווה
40. אייזנשטיין יהודה
41. אייזנשטיין מרדכי
42. אייזנשטיין עליזה
43. שלומית בן שלמה הלוי (בת יעקב ליבוביץ)
44. רבקה ליבוביץ (בת יעקב ליבוביץ)
45. שלמה דהן (בן שלמה)
46. קציעה גיווין
47. יורשי מינה וישראל תשבי ז"ל
48. יוסף אפשטיין
49. מנשה שוורץ
50. יהושע שוורץ
51. עמיאל עמיכאן
52. אשכנזי דהן דליה
53. אשכנזי דהן אפרים
54. אשכנזי דהן שלומי
ע"י ב"כ עוה"ד חיים שטריקס ו/או שולמית שיפר
ו/או שלי שטריקס-רמון ו/או אסף שיפר ו/או
מיכאל תשבי ו/או אדווה מרגוליס ו/או הילה אורון
מרח' דניאל פריש 3, תל-אביב 64731
טל: 03-6088922; פקס: 03-6969215;
ובעניין: 55. נועם בלום
56. אסתר ברגמן בלום
57. דניאל גולדשטיין
ע"י ב"כ עוה"ד הרצל כספי
מבית אמריקה, ת.ד. 33231
שד' שאול המלך 35, תל-אביב 64927
טל: 03-6964421; פקס: 03-6968606;
ובעניין: 58. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מאיר ושות'
מרח' איתמר בן אב"י 4, תל-אביב 64736
טל: 03-6070600; פקס: 03-6070666;
ובעניין: 59. כורמי/ישובי הסוכנות היהודית
ע"י ב"כ עוה"ד אבישלום מלכא
ו/או א. אהרוני ו/או לירז ראש
מרח' החילזון 12, רמת-גן 52522
טל: 03-5757330; פקס: 03-5757331;
ובעניין: 60. נטע – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
ת.ד. 66 בני-עיש 79845
המבקשים
ובעניין : אגודת הכורמים הקואופרטיבית של
יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע''מ
ע"י ב"כ עוה"ד י.א. קנטור, י. מירון,
מ. רז, י. ריזנברג, ע. זמיר, י. פוקס,
ד. עבאדי, א. סקורניק ו- ו. ראודור.
מרח' מונטיפיורי 33, תל-אביב 65201
טל' 03-5606868; פקס 03-5604466;
המשיבה
ה ח ל ט ה:
א. רקע
בפתח דברי אציין, כי בד בבד עם כתיבת שורות אלה, מתנהלת חקירה לשם עדכון פנקס החברים של אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (להלן – "המשיבה" או "האגודה") אשר מהווה הליך מקדים לבחינת שאלת סיווגה של האגודה, וזאת בהתאם להחלטותיי מיום 09.05.04 וכן מיום 06.07.04.
חברי אגודה אשר יזמו את ההליך האמור, נמנים על המבקשים גם בהליך זה, בשיתוף עם מבקשים נוספים.
ראשיתו של ההליך הספציפי שבפני הוא החלטתה של הנהלת האגודה על הקמת חברת בת – יקבי כרמל מזרחי בע"מ אשר אליה תועבר הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה. הנהלת האגודה והמועצה היו הגופים אשר קיבלו החלטה זו.
אצל חלק מהמבקשים בהליך זה, אשר הם חברי אגודה, עלה חשש כי פעולותיה אלה של הנהלת האגודה יגרמו לחיסול פעילות האגודה ובכך יפגעו זכויותיהם כבעלי מניות וכחברים בה. כתוצאה מכך, המבקשים פנו לאגודה וביקשו לעיין במסמכים שונים הקשורים להחלטות האגודה, וכן ביקשו כי החלטות אלה יובאו בפני האסיפה הכללית, לאישורה, בהיותה הרשות העליונה של האגודה. משתשובות האגודה לא הניחו את דעתם, והאגודה המשיכה לקדם את דרכה העסקית החדשה, פנו חלק מהמבקשים אל רשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם") בבקשה למתן סעדים שונים. בטרם ניתנו ההחלטות בעניינם ובשל קוצר הזמן, פנו הם ביום 20.12.04, לבית המשפט המחוזי בירושלים, על דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 3481/04), על מנת שזה יצווה על האגודה ליתן להם אפשרות עיון והעתקה במסמכים הדרושים להם, וכן ייתן צו מניעה המורה לאגודה להימנע מכל דיספוזיציות בנכסיה, בהתאם להחלטותיה העסקיות.
כיוון שלמבקשים הייתה הידיעה כי בתום שנת המס הקרובה (דאז), היינו עד ליום ה- 01.01.05, בכוונת האגודה להתחיל ולפעול בהתאם להחלטתה העסקית, מיהרו המבקשים והגישו גם בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, בבית המשפט המחוזי בירושלים (בש"א 8286/04), אשר ימנע מהאגודה את הוצאת החלטתה זו מהכוח אל הפועל.
הדיון התקיים בפני כבוד השופט יעקב צבן ביום 23.12.04. ביום 27.12.04 החליט כבוד השופט להעביר את כל הבקשה לדיון בפני. לאור דחיפות העניין, נקבע דיון בפני ליום 04.01.05.
מעיקרי הטיעון שהוגשו ומהטיעונים שהעלו ב"כ הצדדים בדיון בפני, עולים הממצאים הבאים;
ב. עיקר טענות המבקשים
לטענת המבקשים, תכליתה של הבקשה, המונחת בפני, היא מניעת פגיעה מהותית פוטנציאלית בזכויות הקנייניות של האגודה ושל חבריה, לרבות חברי אגודה אשר פרשו. כמו כן, טוענת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן – "הסוכנות") כי זכויותיה בחברה, במתכונת המוצגת, באופן יחסי לזכויותיה באגודה, משתנות לרעה.
חשש המבקשים מפגיעה בזכויותיהם - מקורו בסדרה של מהלכים עסקיים עליהם החליטה הנהלת האגודה, אשר עלולים להוביל לריקונה מתוכן של האגודה בטווח הרחוק, ובכך לנישול איטי של חברי האגודה מזכויותיהם.
תחילתה של התוכנית העסקית הייתה, כאמור, בהקמת חברה בע"מ - יקבי כרמל מזרחי בע"מ, אשר אליה עתידה הייתה האגודה להעביר את כל פעילותה העסקית, למעט רכישת הענבים מכורמיה. הקמת החברה היא צעד ראשון לקראת הגדלת הון עתידית מתוכננת, הטומנת בחובה הכנסת שותף עסקי – אשר, לטענת המבקשים, עלול מטבע הדברים, לגרום לדילול חלקם של חברי האגודה.
לטענת המבקשים, הרושם שנוצר סביב מהלך עסקי זה הוא היותו 'מחטף', לאור העובדה כי לא הובהרה יעילותו של צעד זה דווקא, כצעד לקראת פתרון הבעיות העומדות, לכאורה, בפני האגודה. כמו כן, ידוע שלמהלך זה היו מתנגדים, כדוגמת הסוכנות, בעת קבלת ההחלטה.
טוענת הסוכנות (מבקשת מס' 58) כי די בהתנגדותה לשם חובת ביצוע בחינה מחודשת של המהלך המתוכנן על ידי האגודה ואופן קבלת ההחלטה בגינו. לטענתה, על פי הוראות תקנון האגודה, החלטות המשנות את זכויותיה של הסוכנות באגודה – חייבות את אישורה מראש ובכתב, וכאמור, הסוכנות התנגדה ועודנה מתנגדת למהלך. יוצא מכך – כי ההחלטה לפעול בהתאם לתוכנית, למרות זאת, התקבלה בניגוד לתקנון.
רושם זה של המבקשים הלך והתחזק מסיבות נוספות; ראשית - דרישותיהם החוזרות ונשנות לעיון במסמכי האגודה הרלוונטיים לרקע שהוביל להחלטות עסקיות אלה, אשר לא נענו בחיוב, למרות זכותם שבדין למילוי דרישתם זו. שנית –החיפזון הרב בו נעשו הדברים, כשההסבר לכך ניתן בפעם הראשונה רק בתשובה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים (בעניין הבקשה לסעד זמני - בש"א 8286/04), בנימוק של בחירה בסעיף 105 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. היתרון העולה מסעיף זה הוא מיסויי וככזה הינו בבחינת "מעט מידי מאוחר מידי".
לגופו של עניין ובהקשר לסעיף 105 הנ"ל טוענים המבקשים, כי ישנן אי בהירויות גם באופן בחירת האגודה לפעול על פיו. בסעיף קיימות שתי חלופות ואין כל הסבר מדוע העדיפה הנהלת האגודה חלופה אחת על פני האחרת. כמו כן, מהסעיף עולה שכתנאי לקבלת הטבות הסעיף, על האגודה להעביר לא פחות מ- 10% משווי נכסי האגודה אל החברה החדשה, דבר שהוא בבחינת צעד אחד בלבד לפני דילול זכויותיהם של חברי האגודה לגמרי.
מכאן, כי אל החברה יועברו: הפעילות היצרנית והשיווקית של האגודה, לא פחות מ- 10% מערך נכסיה וכן מוניטין האגודה. העברות אלה הינן מהותיות וכבדות משקל, ויש בהן כדי להשפיע על זכויותיהם של חברי האגודה.
ככלל, טוענים המבקשים, כי שינויים מבניים בסדר גודל המתוכנן על ידי האגודה, לא יכולים להיות מבוצעים במהלך העסקים הרגיל של האגודה, בשל היקפם. ככאלה – עליהם להתקבל בהחלטה באסיפה הכללית של האגודה, ולא בשום גוף ניהולי אחר של האגודה, כדוגמת המועצה או ההנהלה שלה.
כמו כן טוענים המבקשים, כי משמעות החלטות אלה בפועל, היא הפיכתה של האגודה לחברה. שינוי כאמור, מוסדר בחוק החברות, התשנ"ט-1999, בסעיף 345. הסעיף קובע כי פעולה זו חייבת באישור הרשם ובאישור 75% מן החברים הזכאים להצביע – באסיפה הכללית. לטענתם, ראה המחוקק בפעולה זו שינוי מהותי חשוב ולכן חייב אישור של 75% מבין הזכאים להצביע – באסיפה הכללית. מכל זאת – מתעלמת האגודה ביודעין. התעלמות זו בולטת בעיקר לאור טענת האגודה כי שינויים עסקיים אלה הם שינויים ב"ניהול פנימי" של האגודה, אשר החלטות לגביהן מתקבלות במועצה ובהנהלה ולא באסיפה הכללית, וזאת למרות שהשינויים הצפויים הם למעשה מהותיים, ומשנים סדרי בראשית באגודה.
טענה נוספת המועלית על ידי המבקשים היא כנגד ההחלטה על זהות פרסונאלית בין דירקטוריון החברה למועצת האגודה, בין הנהלת החברה להנהלת האגודה ובין מנכ"ל האגודה למנכ"ל החברה. בתקנה 2(א) לתקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד), התשמ"ד-1984, קבע המחוקק כי החלטה בדבר זהות נציג אגודה בתאגיד צריכה להתקבל באסיפה הכללית. טוענים המבקשים כי אם בחירת נציג מהותית דיה בעיני המחוקק, עד שהטיל חובה כי תתקבל באסיפה הכללית, קל וחומר כי יש להחיל דין זהה להקמתו של תאגיד, במתכונת המוצעת על ידי האגודה.
לעניין החלטת כבוד השופט צבן, בבית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 8286/04 (הפ 3481/04), טוענים המבקשים כי מהותה היא היעדר סמכות בית המשפט לדון בעניינים אלה מאחר והסמכות מסורה לרשם האגודות השיתופיות. שאר קביעותיו, המתייחסות לגופו של עניין, הינן קביעות "אגב אורחא" ואינן מהוות את לב ליבה של ההחלטה, שכאמור, תוצאתה האופרטיבית היא העדר סמכות לבית המשפט.
הפנייה לרשם היא בהתאם להחלטה זו, ואינה מהווה ערעור עליה, כפי שטוענת האגודה. כמו כן, אין דבר בינה ובין השתק פלוגתא, וודאי לא כלפי מי שלא היה צד להליך בבית המשפט המחוזי, שהרי הסמכות אינה לבית המשפט כי אם לרשם.
למבקשים טענות נוספות לחיזוק בקשותיהם, אשר איני מפרטם, אך אתן להם מענה בהמשך.
לאור כל האמור לעיל מבקשים המבקשים צו מניעה שיאסור על האגודה להמשיך בתוכניתה העסקית, וכן להורות על מינוי חוקר בהתאם להוראת סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"), אשר יבדוק את דרכי פעולתה של האגודה וחוקיותן של פעולות הנהלת האגודה, על כל השאלות העולות מהן.
ג. תשובת המשיבה לטענות המבקשים
לדברי המשיבה, אין ממש בטענות המבקשים כי תוכניתה העתידית היא העברת כלל פעילותה העסקית, מצורת ההתאגדות הקיימת כיום – הרי היא האגודה השיתופית, אל תאגיד (חברה-בת) שהוא חברה בע"מ – יקבי כרמל מזרחי בע"מ.
מטרתה של הקמת חברת הבת היא התאמת פעילות האגודה לאופי השוק החדש שנוצר עקב התחרות ההולכת וגדלה. הנהלתה המקצועית של האגודה החליטה, כי השגת מטרה זו בצורה הטובה ביותר, תהא על דרך הרחבת בסיס ההון של האגודה על ידי הבאת הון חיצוני. הגדלת ההון, כאמור, תתבצע תוך הכנסת משקיע נוסך כשותף אסטרטגי – בחברת הבת.
לדברי האגודה, הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה תועבר אל החברה, אך לא תיעשה העברה של מקרקעין או של הפעילות החקלאית של האגודה, שהיא קליטת הענבים מהכורמים. לאור זאת, אין ממש בטענה כי פעולה זו בעצם מרוקנת את האגודה מתוכנה, כפי שמנסים המבקשים לטעון.
טוענת האגודה, כי בתהליך בחינת מהלך עסקי זה של האגודה, אשר נבחן גם על ידי יועצים מקצועיים, נמצא, כי הדרך העדיפה לביצועו, היא באמצעות סעיף 105 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], אשר דן בפיצול פעילותה העסקית של חברה, לרבות אגודה שיתופית, והעברתה לחברת בת. יתרונו של הסעיף בא לידי ביטוי בכך כי מאפשר הוא הכנסת משקיע בשיעור של 50% כבר בשנת הפעילות הראשונה. רו"ח יאיר רבינוביץ', מומחה בעל שם בתחומו ונציב מס הכנסה בעברו, חיווה דעתו כי על מנת להפיק את המרב ממהלך עסקי זה ומהטבות סעיף 105, יש צורך בביצוע פעולות מסוימות עד סוף שנת המס הקרובה ואין לעכבן, שכן העיכוב עלול לגרום לאגודה נזקים כספיים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים. נזקים פוטנציאליים אלה עלולים להיגרם לאגודה כתוצאה מאי עמידתה בתחרות החופשית בענף אשר תגרור ירידה בהיקפי המכירות, וכתוצאה מכך ירדו היקפי הרכישה וכן גובה התמורה שתוכל האגודה לשלם לכורמיה. כמו כן, נקודת הזמן הבאה ליהנות מהטבותיו של סעיף 105 הנ"ל תהא רק בסוף שנת המס הנוכחית (2005).
לאור דברים אלה, התקבלה החלטה במועצת האגודה, ביום 27.12.04, לפיה תחל האגודה בפעולות המתאימות לקראת השינוי העסקי האמור, תוך הבטחת זכויותיהם של חברי האגודה. כמו כן, הוחלט על זהות פרסונאלית בין דירקטוריון החברה למועצת האגודה, בין הנהלת החברה להנהלת האגודה, וכן כי מנכ"ל האגודה יכהן כמנכ"ל החברה.
למען הסר ספק, מציינת האגודה מפורשות כי ככל שתידרש האגודה בעתיד להחלטות בעניין הכנסתו של משקיע נוסף ו/או הנפקתה של החברה בבורסה, תובאנה החלטות אלה בפני האסיפה הכללית. כלומר, אין בכוונת האגודה ליזום כל הליך דרמטי ללא קבלת אישור מראש, של חברי האגודה באסיפה הכללית.
האגודה מוצאת חיזוק גם בדברי כבוד השופט צבן, בבית המשפט המחוזי בבש"א 8286/04 (הפ 3481/04), לפיהם "העברת פעילות מהאגודה לחברה בשליטתה הינה לפיכך בתחום סמכות המועצה ולא האסיפה הכללית".
המשיבה טוענת כי לאור החלטתו זו של כבוד השופט צבן, נוצר השתק פלוגתא לפיו הרשם מנוע מלדון בנושאים שהוכרעו על ידי בית המשפט. השתק זה חל גם על הסוכנות, אשר אומנם לא הייתה צד בהליך הראשון אך בשל זיקתה להליך זה חלות עליה גם ההחלטות הקודמות.
לטענת האגודה ישנה תמימות דעים בינה ובין הסוכנות לעניין נחיצות השינוי. המחלוקת היחידה בין השתיים היא על הדרך בה יש להוביל את השינוי; בעוד שהאגודה סבורה כי את השינויים יש לערוך בצורה מבוקרת ומדורגת, סבורה הסוכנות כי השינוי צריך להיות לפי סעיף 345 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, היינו – הפיכת האגודה לחברה. למהלך זה, לדעתה, צפויים מתנגדים רבים אשר, בסופו של דבר, ימנעו את השינוי, לכל הפחות בטווח הקרוב. לעומת זאת, גישת הנהלת האגודה מבטיחה צעידה קדימה לקראת שינוי, בקצב איטי, אך תוך כדי התמודדות עם הקשיים הצפויים, שלב אחר שלב.
לטענת המשיבה, בעוד שהיא עצמה פרטה את הנזקים הפוטנציאלים העלולים להיגרם לה באם לא יתבצע השינוי העסקי האמור, המבקשים לא הצביעו על כל נזק פוטנציאלי העשוי להיגרם להם ממהלך עסקי זה. יתרה מזאת, תשובתה למבקשים אלה הטוענים לפגיעה עתידית בזכויותיהם היא, כי אין מדובר, בשלב זה, אלא על העברת חלק מפעילות האגודה לחברה בשליטתה המלאה של האגודה. לגבי העתיד העסקי כבר נאמר כי ככל שידרשו שינויים מהותיים – יובאו הם בפני האסיפה הכללית לשם הבטחת זכויות האגודה וחבריה – כנדרש, ושם יוכלו החברים כולם לשאת דברם.
לעניין טיעוני הסוכנות לנזקים העלולים להיגרם לה, משיבה האגודה, כי זכויות בחברה אינן, באופן מהותי, כזכויות באגודה. ההשוואה אותה עושה הסוכנות בין 25% המוקנים לה בהון האגודה לבין 25% ממניות החברה, אשר להם זכאית, לטענתה, אינה נכונה.
זכויות בחברה מקפלות בתוכן אופציות רבות יותר מזכויות באגודה שיתופית, דוגמת הסיחור האפשרי במניות חברה שאינו קיים במניות אגודה, ואשר ריבויין בחברה נותן יתרון שלא קיים במסגרת האגודה: החזקת 25% ממניות החברה יוצרת דבוקת שליטה, דבר שלא קיים באגודה כיום.
יתרה מזאת, מטרת הקביעה כי תהא זהות פרסונאלית בין הגופים המנהלים את האגודה ובין אלה המנהלים את החברה, הייתה לשמור על זכויות חברי האגודה כמות שהן, מבלי ליתן יתרון ליחיד או לקבוצה. גם זכויות ההצבעה משוכפלות בהתאמה מלאה לזכויות ההצבעה הנהוגות באגודה.
מכל האמור ניתן לראות כי בטענות הסוכנות לנזקים – אין בפועל כל ממש. לעניין דילול עתידי של זכויותיה עם הכנסתו של משקיע נוסף, מוסיפה האגודה, כי בהתאם למצב הנוהג כיום באגודה, תוכל הסוכנות לומר דברה באסיפה הכללית אשר היא הגוף שיחליט בבוא היום על החלטות כגון אלה.
עוד טוענת האגודה כי אין ממש בטענת הסוכנות כי ההחלטה על התוכנית העסקית והשינוי האמור לא נבחנה לעומק, תוך שהיא מפרטת את כל ישיבות הנהלת האגודה והמועצה בעניין, ואת תוכנן. צוינו במפורש שתי ישיבות מועצה בהן נכחו יועציה המקצועיים של האגודה, נשאלו שאלות על ידי חברי המועצה אשר לקחו חלק פעיל בדיונים, והאסטרטגיה בעינה נותרה גם לאחר ניסיונותיה של הסוכנות לשכנע אחרת. סופו של תהליך זה היה ההחלטה מיום 27.12.04.
טענות נוספות של המשיבה איני מפרט בשלב זה, אם כי בהחלטתי אתן להן המענה.
לאור כל האמור מבקשת האגודה שלא להיעתר לבקשות המבקשים למינוי חוקר לאגודה ולמתן צו מניעה אשר יקפיא את הוצאתה של ההחלטה העסקית בדבר חברת הבת – מהכוח אל הפועל.
ד. לאור הדיון בפני, לאחר שקראתי בעיון את החומר ושקלתי בעניין, קביעתי היא כדלקמן:
מטיעוני המבקשים עולה, אם אסכם בקיצור רב את כלל בקשותיהם (על פי סדר כרונולוגי), כי בפני ארבע בקשות:
בקשה לשינוי סיווגה של האגודה. מאגודה "חקלאית" לאגודה "יצרנית" או אגודה "למתן שירותים".
צו לגילוי מסמכים שיאפשר למבקשים לעיין, ובמידת הצורך גם לשכפל ולהעתיק, מסמכים הנוגעים לקבלת החלטתה העסקית של האגודה בדבר הקמתה של חברת הבת יקבי כרמל מזרחי בע"מ ומטרותיה.
בקשה למינוי חוקר בהתאם לסעיף 43 לפקודה, אשר יבדוק את דרכי עבודתה, מצבה הכספי של האגודה וכן את העברת הזכויות מהאגודה לחברה, לאור אי היענותה של האגודה לבקשת גילוי המסמכים.
צו מניעה זמני האוסר על האגודה ביצוע דיספוזיציות בנכסיה, לרבות המוניטין שלה.
לעניין הבקשה לשינוי סיווגה של האגודה – החלטותיי מיום 09.05.04 וכן מיום 06.07.04 בעינן עומדות. כמו כן, ערעור מנהלי בעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים ומכאן – כל מילה מיותרת. אינני רואה כל צורך לפתוח דיון נוסף בבקשה זו.
לעניין שלושת הבקשות הנותרות – מקורן הוא אחד: רצונם של המבקשים לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות האגודה העלולות להשפיע על זכויותיהם וגם אם השפעה זו אינה מיידית, אלא תיתכן בטווח הרחוק יותר.
רצון זה של המבקשים, בצירוף התחושה, כי מתקבלות באגודה החלטות אשר התועלת מהן אינה ברורה וכן הידיעה על קיומן של חלופות אחרות שאינן נופלות בערכן מהחלטות האגודה – הביא את המבקשים לפתיחה בהליכים הנדונים.
האגודה הצהירה כי מצבה הכלכלי אינו שפיר כתוצאה משינויים שחלו בענף היין, אשר גורמים לתחרות הולכת וגדלה בענף. עובדה זו הביאה את האגודה למסקנה כי יש לעשות מעשה, אשר יאפשר את עמידתה של האגודה בתנאי השוק החדשים שנוצרו. כמו כן, מתצהירו ומדבריו של רו"ח יאיר רבינוביץ' עולה, כי לשם כך על האגודה להגדיל את הונה. הדרך שנבחרה לכך, כאמור, היא הקמתה של חברה-בת אליה תועבר הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה, כשלב ליבו של מהלך זה הוא הכנסתו של משקיע אסטרטגי בעתיד, מהלך אשר יביא לגידול בהונה של האגודה בפועל.
הנהלת האגודה בחרה לפעול על פי סעיף 105 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], משיקולים עסקיים, תוך התייעצות עם מביני דבר בתחום. על מנת ליהנות מיתרונותיו של סעיף זה, מתנה המחוקק העברתם של לפחות 10% משווי נכסי האגודה – אל חברת הבת.
המבקשים, שהבינו כי דרך זו תגרום הן להעברת כל הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה, ושל שווי לא פחות מ- 10% מנכסיה ולכן, גם את מוניטין האגודה, חששו כי בדרך זו מתרוקנת האגודה מתוכן, ובכך ינושלו מזכויותיהם כחברי אגודה.
המבקשים פנו, תחילה, בבקשה כי יוצגו להם המסמכים הרלוונטיים להחלטה עסקית זו, על מנת לבחון אותה. משלא נענו בחיוב, פנו למשרד הרשם. בטרם ניתנה החלטה בעניינים ובשל העובדה כי "היום הקובע" לעניין ביצועה של החלטה זו עמד על ה- 01.01.05 שהלך וקרב, פנו בבקשה דומה על דרך של המניעה (בש"א 8286/04). המרצת פתיחה (ה"פ 3481/04) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בצירוף בקשה לצו
בית המשפט המחוזי קבע ביום 27.12.04 מפיו של כבוד השופט יעקב צבן כי
"...הפניה לבית המשפט באה מכיוון שהרשם טרם דן או טרם החליט בבקשות שהונחו בפניו, ובית משפט זה אינו יושב במקומו של רשם האגודות או כדי להורות לו במה לדון ומתי לדון. לא מצאתי כי המבקשים פנו לרשם ובקשו לקיים דיון דחוף בבקשתם, ומכל מקום אין לאפשר פנייה מקבילה לשתי ערכאות באותה בקשה ובסעדים הנלווים אליה"
בכך החזיר את המבקשים ובקשותיהם, בעניין זה, לדיון בפני. כבוד השופט הוסיף "בקצירת האומר גם לגופו של עניין" כי ההחלטה על העברת הפעילות היצרנית והשיווקית מהאגודה לחברת-בת אשר בשליטת האגודה מוקנית למועצה, אשר לה הסמכויות לקביעת מדיניות וניהול האגודה, ולא לאסיפה הכללית.
קביעה זו של כבוד השופט צבן – מקובלת עליי. אכן, החלטות בדבר הקמתן של חברות-בנות, הינן החלטות אשר יכולות להתקבל במהלך עסקים רגיל של אגודה כהחלטות ניהוליות-עסקיות, והסמכות לכך – נתונה למועצה ולא לאסיפה הכללית. אלא שבמקרה זה נוצר ספק, אותו העלו המבקשים, אם אכן הקמתה של חברת-בת ספציפית זו, היא כהחלטה על הקמת חברת-בת במהלך עסקים הרגיל של אגודה.
5. המבקשים טוענים כי העברת כל הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה, שווי של לא פחות מ- 10% מנכסיה וכן מוניטין האגודה, שהוא בין נכסיה החשובים ביותר – בעצם מרוקנת את האגודה מתוכן ומשנה סדרי בראשית בפעילותה של האגודה. שינויים אלה מהותיים ביותר בחיי האגודה, וככאלה – אינם יכולים להיחשב להחלטות המתקבלות במהלך עסקים רגיל של אגודה, בהנהלת אגודה או במועצה שלה, אלא יש לראותן כהחלטות אשר צריכות להתקבל באסיפה הכללית של האגודה מפאת מהותן וחשיבותן.
המבקשים מעלים גם את השאלה מהו הרוב הדרוש בו צריכה להתקבל החלטה עסקית מהותית זו באסיפה הכללית: האם החלטה זו כמוה כשינוי תקנון, המחייב את אותו רוב באסיפה הדרוש לשינוי תקנון, או שמא זו החלטה מיוחדת, הדורשת גם היא רוב מיוחד.
מנגד, טוענת האגודה כי שומרת היא על הסטטוס-קוו הנוהג באגודה, גם בניהולה של החברה, וכי אין בכוונתה ליצור כל יתרון בזכויות מי מחברי האגודה – בחברת-הבת. כמו כן, משאירה היא את כל נכסי האגודה בידי האגודה וכן את פעילות קניית הענבים מהכורמים. לפיכך – אין האגודה מתרוקנת מתוכן.
6. החלטה בדבר הקמת חברת-בת, יכולה להתקבל בהנהלת האגודה. עם זאת, ככל שפעילות חברת הבת עתידה להיות מקיפה יותר, וכוללת העברת תחומי פעילות רבים יותר של האגודה לחברת הבת, צריכה החלטה כאמור, להתקבל ברשויות שמעל הנהלת האגודה, דהיינו המועצה, ואולי גם האסיפה הכללית;
לכן, החלטה בדבר העברת פעילות מסוימת לחברת-בת, יכולה להתקבל במועצה. אולם, אם מדובר בהחלטה על העברת היקף פעילות נרחב, המרוקן חלק גדול מפעילות האגודה – ראוי כי תידון ותוחלט באסיפה הכללית.
7. יש לזכור כי גם אם אכן תעלה החלטה כאמור לדיון באסיפה הכללית, עדיין נשאלת השאלה מהו הרוב הדרוש באסיפה לשם קבלת ההחלטה. ככל שהיקף הפעילות המועבר הינו גדול יותר – בהתאמה, עולה הרוב הנדרש לקבלת ההחלטה באסיפה הכללית;
החלטה על העברת חלק מפעילות האגודה – יכולה להתקבל, על פי רוב, ברוב רגיל.
אם מדובר בהעברת חלק גדול מפעילותה של האגודה – יש לקבל החלטה מיוחדת באסיפה הכללית, כאמור בתקנה 12(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975, דהיינו רוב של לפחות שני שלישים מקולות המצביעים באסיפה.
היה ומדובר בהחלטה על העברת פעילות, הסותרת את תקנון האגודה, יש לקבלה באסיפה הכללית, ברוב הדרוש לשינוי תקנונה של האגודה, כאמור בתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976.
במידה והיקף העברת הפעילות סותר את מהותה של האגודה ועלול לגרום לשינוי מהותי באופיה, הרי הרוב הדרוש גבוה אף יותר, ויגיע לכדי שלושה רבעים מכלל המשתתפים באסיפה הכללית בדומה להתמזגות אגודה המוזכרת בסעיף 13(1) לפקודה.
במקרה שהפעילות המועברת הינה מהותית עד כדי שעלולה היא לגרום לשינוי סיווגה של האגודה, יכול שהרוב הדרוש יהיה רוב הקבוע בסעיף 345 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (הפיכת אגודה לחברה) או לפי הוראות סעיפים 350 ו- 351 לאותו חוק, הדנים בהסדר בין חברים, לפיו החלטה יש לקבל ברוב של שלושה רבעים מכלל החברים, בדומה להחלטה על פירוק האגודה, כאמור בסעיף 46(1) לפקודה, בה נדרש רוב מיוחד כנ"ל.
אף האגודה הסכימה בטיעוניה והייתה מודעת היטב לרציונל זה, לפיו ככל שהיקף הפעילות המועברת גדול ומהותי יותר, כך יידרש אישורה של האסיפה הכללית, דבר העולה מהבטחתה העוברת כחוט השני בטיעוניה, כי ההחלטה על הכנסתו של משקיע אסטרטגי תתקבל באסיפה הכללית, בשל משקלה המהותי והשלכותיה.
8. מן המקובץ לעיל עולה, כי לפני מתן תשובה לשאלת מהותה של הקמת חברת הבת, יש לבדוק מהו היקפם של הזכויות שהועברו מהאגודה – אל חברת הבת.
לתשובה על שאלה עובדתית זו, השפעה ישירה על חוקיות ההחלטה כולה. היקף ההעברות שבוצעו או שעומדות להתבצע ישפכו אור על מהותיות ההחלטה והשפעתה על חיי האגודה ועל סדרי הבראשית שהיו נוהגים בה מימים ימימה, כמו גם על הרוב החוקי הנדרש לקבלת ההחלטה.
עינינו הרואות, כי בשל חסרונה של תשתית עובדתית מתאימה, אשר גם למבקשים אין הכלים להשלימה בבקשתם, אין ביכולתי להכריע בשאלות העומדות בפני כעת.
לצורך כך, אין מנוס מן הקביעה, כי ימונה לאגודה חוקר, בהתאם להוראת סעיף 43 לפקודה, אשר יבדוק את הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של האגודה.
חיזוק להחלטתי, בדבר הצורך הדחוף במינוי חוקר, מהווים גם הטעמים הבאים, שיש לבדקם:
טענות האגודה כי מצבה הכלכלי קשה, וצפוי אף להחמיר, אם לא ייעשו פעולות שימנעו זאת. די בטעון זה כדי להוות עילה למינויו של החוקר.
טענותיה של האגודה כי יגרמו הפסדים ונזקים הנאמדים במיליוני שקלים אם לא יבוצע המהלך.
כאמור, טוענת הסוכנות כי החלטות המשנות את זכויותיה באגודה – חייבות את אישורה בכתב ומראש. מעיון בתקנון האגודה (חלק ב', סעיף 8) עולה כי טענה זו נכונה. הסוכנות התנגדה, ועודנה מתנגדת למהלך שכן לטענתה, משנה הוא את זכויותיה באגודה שינוי לרעה. יוצא מכך, כי פעולותיה של האגודה בהתאם להחלטות המועצה, אליהן מתנגדת הסוכנות, הן פעולות העשויות להיחשב כמנוגדות לתקנון האגודה.
בדיקה האם ניתן לראות בהחלטה על הקמת החברה והעברת חלק מעסקי האגודה אליה, החלטה על הפיכה לחברה בהתאם להוראות סעיף 345 לחוק החברות. התשנ"ט-1999.
טענות המבקשים כי האגודה ביצעה 'מחטף', והעובדה כי האגודה אינה סותרת טענות אלה, אלא מסבירה את השיקולים לחיפזונה.
העובדה כי אורגניה של חברת הבת שונים מהאורגנים של האגודה, ואף לא נזקקים להסכמת אלה האחרונים בעת קבלת החלטות בחברה. במצב דברים זה, יכולה החברה להחליט על שינויים מרחיקי לכת, וזאת ללא הבאתם למועצה או לאסיפה הכללית של האגודה! שינויים אלה עשויים להשליך על זכויותיהם של חברי האגודה, מבלי שתהיה בידם היכולת להשפיע על כך.
יש לבדוק את ההשלכות העלולות להיות מהקמת החברה, על זכויותיהם של חברי האגודה, וזכויותיה של הסוכנות.
בדיון בפני עלתה העובדה כי לא הוצגו בפני המועצה ובפני המתדיינים בפני, בעת קבלת ההחלטה הנדונה, חוות דעת בכתב של רואי החשבון המומחים והיועצים המשפטיים, אלא רק חוות דעת בעל-פה.
העובדה כי התווספו כל הזמן, תוך כדי התגבשות ההליך, חברים נוספים להם טענות דומות כלפי האגודה בדבר אי זרימת מידע מהאגודה לחבריה.
9. החוקר שימונה כאמור, יידרש לבדיקות הן מהתחום המשפטי, והן מהתחום החשבונאי. לצורך כך, תאפשר האגודה עיון בכל המסמכים הרלוונטיים לעניין. לדידי, תתייתר בקשת המבקשים לעיון במסמכי האגודה שכן כל מטרתה הייתה הבנה ראויה של השיקולים להחלטתה של האגודה בעניין חברת הבת שהוקמה, כששאלה זו תיבחן לגופה כעת על ידי החוקר.
הבדיקות החשבונאיות להן יידרש החוקר:
בדיקת טענות האגודה לגבי מצבה הכלכלי, והסיבות להיווצרותו.
בדיקת שיקולי האגודה בהחלטתה לפעול לפי סעיף 105 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תוך בחינת החלופות האפשריות.
בדיקת פעולותיה של האגודה בביצוע החלטתה לפעול לפי סעיף 105, וכן בחינת היקף השינויים שנעשו בהתאם.
הבדיקות המשפטיות להן יידרש החוקר:
בהתאם להיקף השינויים בפעילות האגודה, יש לבדוק האם קבלת ההחלטה על שינויים אלה וביצועם הם חוקיים, מבחינת האורגן המחליט, מבחינת הרוב הדרוש להחלטה כאמור, מבחינת עמדתה המוצהרת של הסוכנות, זהות המנהלים בשני התאגידים וכיוצא באלה.
בדיקת משמעויות השינויים באגודה, לעניין נושא סיווגה של האגודה, בדומה להתנהלות הנהלת הקו-אופ הריבוע הכחול, אגודה צרכנית שיתופית בע"מ, אשר הובילו להחלטה על שינוי סיווגה (תיק מס' 446/334/01 – נדון בפני). במאמר מוסגר אוסיף לעניין זה כי דוגמא זו מחזקת את החלטתי בדבר עדכון פנקס החברים של האגודה, טרם הדיון בשינוי סיווגה, וכי לאור לקחים אלה, חייב להיות קשר וזרימת מידע חופשית בין החוקר שמונה לאגודה, לעדכן את פנקס חבריה, ובין החוקר שימונה לאגודה כתוצאה מהליך זה.
10. אינני נעתר לבקשת המבקשים לצו המניעה המבוקש, אשר יעצור את פעולותיה של האגודה בהקשרה של חברת הבת, מן הטעם כי שוכנעתי בדבר נזקים העלולים להיגרם לאגודה כתוצאה מכך, הן מחומר הראיות המונח בפני, והן מהצהרת האגודה המצטרפת לקביעת כבוד השופט צבן, כי מהלכים אלה, כפי שמציגה אותם האגודה, הפיכים – במידת הצורך. כמו כן, לאור שוויה של האגודה, והטענה כי דחיית המהלך בשנה יגרום נזקים של מיליוני שקלים לאגודה, אינני יכול גם לדרוש ערובה מתאימה מאת המבקשים, אשר הייתה נדרשת במקרה זה.
עם זאת, הטעם העיקרי לסירובי למתן הצו הוא כי בקשתם של המבקשים אינה נתמכת בתשתית ראייתית איתנה הנדרשת בבקשה מעין זו. כפי שכבר נאמר לעיל, אין בידי המבקשים הכלים המתאימים לכך, כאשר גם בפני חסרה אותה תשתית עובדתית כעת, ואשר מינויו של החוקר ימלא חסר זה.
על אף כל האמור, ועל מנת לשמור על הסטטוס-קוו באגודה, אותו סטטוס-קוו אשר גם האגודה עצמה מצהירה כי בכוונתה לשמר, אני מורה כי לעת עתה, כפי שנתנה האגודה את הסכמתה בדיון בפני, לא יצורפו לדירקטוריון החברה, כאמור בהחלטות האגודה, שני חברי הדירקטוריון החיצוניים הנוספים. כמו כן, אני מורה כי מהלכי החברה והחלטותיה יתקבלו באותה הדרך בדיוק כפי שמתקבלות החלטות מקבילות באגודה, ובפני אותם אורגנים (המועצה והאסיפה הכללית).
כל זאת, כאמור, על מנת לשמר את מצבם של המבקשים, עד מתן החלטה סופית בבקשות שבפני.
11. הנני ממנה את עו"ד (רו"ח) דורון לוי כחוקר, שכר טרחתו ישולם בהתאם לקבוע בסעיף 45 לפקודה. החוקר ייפגש עם הצדדים לדיון, וישמע מהם כל טענה הנוספת. כמו כן, יתקיים שיתוף פעולה בינו ובין החוקר אשר מונה לאגודה לעדכון פנקס חבריה.
אין צו להוצאות.
ירושלים היום 13.01.2005 אורי זליגמן, עו"ד
בהעדר, המזכירות תעביר רשם האגודות השיתופיות
החלטתי לצדדים.
