תביעת חברי אגודת הכורמים כנגד החלטת האגודה להקים חברת בת

תיק מס' 31/2/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע''מ נ' בתיה רביב ואח'

 

בפני רשם האגודות השיתופיות         תיק מס' 31/2/05

31/3/05          

31/4/05

31/5/05

31/6/05          

 

 

 בעניין :             אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע''מ

                       

ע"י ב"כ עוה"ד י.א. קנטור, י. מירון,

מ. רז, י. ריזנברג, ע. זמיר, י. פוקס,

ד. עבאדי, א. סקורניק ו- ו. ראודור.

                                                מרח' מונטיפיורי 33, תל-אביב 65201

טל' 03-5606868; פקס 03-5604466;

 

 

המבקשת

 

 

בעניין:                           1.         בתיה רביב ו- 53 אח'                

 

ע"י ב"כ עוה"ד חיים שטריקס ו/או שולמית שיפר

ו/או שלי שטריקס-רמון ו/או אסף שיפר ו/או

מיכאל תשבי ו/או אדווה מרגוליס ו/או הילה אורון

מרח' דניאל פריש 3, תל-אביב 64731

טל: 03-6088922; פקס: 03-6969215;

 

 

ובעניין:              55.       נועם בלום ו- 2 אח'

 

ע"י ב"כ עוה"ד הרצל כספי

מבית אמריקה, ת.ד. 33231

שד' שאול המלך 35, תל-אביב 64927

טל: 03-6964421; פקס: 03-6968606;

 

 

ובעניין:                          58. הסוכנות היהודית לארץ ישראל

 

ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מאיר ושות'

מרח' איתמר בן אב"י 4, תל-אביב 64736

טל: 03-6070600; פקס: 03-6070666;

 

 

ובעניין:                          59. כורמי/ישובי הסוכנות היהודית

 

ע"י ב"כ עוה"ד אבישלום מלכא

ו/או א. אהרוני ו/או לירז ראש

מרח' החילזון 12, רמת-גן 52522

טל: 03-5757330; פקס: 03-5757331;

 

 

 ובעניין:                         60. נטע – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

 

ת.ד. 66 בני-עיש 79845

           

 

            ובעניין:              61. לרנר אריה

                                                62. לרנר ישראל

                                                63. לרנר מרדכי

                                                64. לרנר משה

 

                                                ע"י ב"כ עוה"ד חיים מינסקי

                                                מסמ' השקד 4, זכרון יעקב 30900

                                                טל: 04-6398825; פקס: 04-6292190;

 

                                               

המשיבות

 

ה ח ל ט ה:

 

בטרם הדיון בבקשה נשוא הליך זה, אציין כי ביום 16.01.05 ניתנה החלטתי לפיה יצורפו המשיבים 61-64 להליך זה, בהתאם לבקשתם ולתגובות הצדדים.

 

רקע

 

בימים אלה, מתנהלת חקירה לשם עדכון פנקס החברים של אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (להלן – "המבקשת" או "האגודה") אשר מהווה הליך מקדים לבחינת שאלת סיווגה של האגודה, וזאת בהתאם להחלטותיי מיום 09.05.04 וכן מיום 06.07.04.

עקב החלטת הנהלת האגודה על הקמת חברת בת – יקבי כרמל מזרחי בע"מ אשר אליה תועבר הפעילות הייצורית והשיווקית של האגודה, ועקב חששם של חלק מחברי האגודה כי פעולותיה אלה של הנהלת האגודה יגרמו לחיסול פעילות האגודה ובכך יפגעו זכויותיהם כבעלי מניות וכחברים בה, פנו חברי אגודה אלה בבקשה למתן סעד מתאים.

 

בסופו של יום ובהמשך לבקשתם, ניתנה החלטתי מיום 13.01.05 למינוי חוקר לאגודה בהתאם להוראת סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"), על מנת שיבדוק את הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של האגודה. כחוקר מונה על ידי עו"ד (רו"ח) דורון לוי (להלן – "החוקר").

 

ביום 26.01.05 הגיש ב"כ האגודה בקשה לעיכוב ביצוע חלק מעבודת החוקר, המתייחסת לבדיקת מצבה הכלכלי של האגודה והסיבות להיווצרותו. זאת, עד לקבלת דוח בנושאים אלה וכן קבלת תוכניות הבראה, על ידי חברת יעוץ אסטרטגי וארגוני, אשר את שירותיה שכרה האגודה לצורך כך.

בקשה זו היא נשוא הליך זה שבפני.

 

יש להוסיף כי עוד בטרם נתקבלו תגובות המשיבים הרשמיים בהליך, בעקבות הידיעה על החלטתי למנות חוקר לאגודה, נתקבלו תגובות חברי אגודה אחרים אשר מביעים חששות דומות לחששות שהביעו בפני בעבר המשיבים בהליך זה, דוגמת חברי מועצה (אייל בונשטיין ואבי גולדשטיין) וכורמים אחרים נוספים (ככורמי האגודה מגדרה).

 

עיקר טענות האגודה בבקשה

 

טוענת האגודה, כי ביום 11.01.05 הוחלט לשכור את שירותיה של חברת שלדור בע"מ (להלן – "חברת שלדור"), על מנת שתערוך  "בדיקה מעמיקה וסריקה "רוחבית" של ההיבטים האופרטיביים, האסטרטגיים והשיווקיים של כלל הפעילות של האגודה, שבעקבותיהם תוצע לאגודה ע"י חברת שלדור תוכנית לשיפור הרווחיות; להתייעלות תפעולית ולביצוע שינויים אירגוניים"(סעיף 2 לבקשת האגודה). זאת לאור התמחותה של החברה בייעוץ כאמור.

לטענת האגודה, חוות דעתה של חברת שלדור תוגש, לכל המאוחר, תוך 4 חודשים, כשעלות הביצוע עומדת על למעלה מ- 100 אלף דולר.

טוענת האגודה כי בהתחשב בעלויות השירות של חברת שלדור, בהתחשב במקצועניותה ובכך כי מתחילה היא בעבודתה בימים הסמוכים להגשת בקשה זו, מתייר מינויו של החוקר.

מוסיפה האגודה וטוענת כי אי היענות לבקשתה תגרור תשלום כפול: הן לחוקר והן לחברת שלדור, דבר העשוי לגרום לאגודה נזקים כלכליים.

טענתה האחרונה של האגודה היא כי בקשתה מוצדקת, נוכח מאזן הנוחות, הנוטה בבירור לטובתה ונוכח כי מתחייבת היא להציג את חוות הדעת בפני, למרות שככל הנראה תכיל היא גם פרטים חסויים וסודיים, כשלאחר מכן אוכל להחליט האם נחוץ החוקר אשר מונה על ידי - אם לאו.

 

לאור האמור לעיל, מבקשת האגודה כי אאשר עיכוב עבודת החוקר לתקופה של 4 חודשים.

 

תשובות המשיבים לבקשה

 

טוענים המשיבים לדחייה על הסף שכן, על ההחלטה למינוי של החוקר לא הוגש כל ערעור ואף האגודה אינה מצהירה כי בכוונתה להגיש ערעור בעתיד. כמו כן, הבקשה לעיכוב איננה נתמכת בתצהיר אף על פי שמכילה היא טענות עובדתיות. מכאן, שכלל לא ניתן לעכב החלטה נשוא הליך זה.

טוענים המשיבים כי ההתקשרות כולה עם חברת שלדור הינה תמוהה דווקא בעיתוי זה של הזמן. הטעמים לכך הם:

על ההחלטה על ההתקשרות עצמה החליטה האגודה רק ביום 11.01.05. מטבע הדברים ההתקשרות עצמה בפועל, נעשתה מס' ימים מאוחר יותר. האגודה נמנעה מליתן את היום המדויק בו נעשתה ההתקשרות בפועל, עם זאת, ניתן להניח כי טרם עלה בידה של חברת שלדור להתקדם משמעותית במשימות אשר לשמן נשכרו שירותיה. יתרה מזאת, נראה כי ביום מתן החלטת הרשם (13.01.05) טרם בוצעה עבודה כלשהי על ידי חברת שלדור בפועל. לפיכך, יש להניח כי ביום בו התבצעה ההתקשרות עם החברה בפועל, ידעה האגודה על החלטת הרשם, או לכל הפחות ידעה כי עומד הוא ליתן החלטה בעניין עיכוב העברת פעילות האגודה לחברת הבת, ולפיכך חזקה עליה כי קיבלה על עצמה האגודה את פעולת החברה ככזו שתיעשה בד בבד ובנוסף לעבודת החוקר.

לאור האמור, אין כל מניעה כי תמנע האגודה מחברת שלדור ביצועה של "עבודה כפולה" בשל טענת האגודה לקיומה של חפיפה בין עבודת החוקר הצפויה למשימותיה של החברה, כמו גם בשל טענתה לצמצום הוצאותיה הכספיות הפוטנציאליות באם תתבצע עבודה מקבילה.

האגודה נכחה בדיון שהתקיים בפני הרשם ביום 04.01.05 וביום החלטתה (11.01.05) הייתה ערה לכך כי החלטת הרשם צריכה להתקבל בכל יום. המסקנה העולה מכך היא כי התקשרותה בעיתוי זה של הזמן טובלת בחוסר תום לב, זולת אם הייתה זו התקשרות מותנית.

האגודה הצהירה בעבר כי קבלת החלטתה העסקית לפעול לפי סעיף 105 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) נשקלה בכובד ראש ותוך התייעצות עם מומחים בתחום. כעת, לאחר שהחלה האגודה בביצוע תוכנית עסקית זו, מוצאת היא לנכון לשכור את שירות חברת שלדור בעלות עצומה של 100 אלף דולר לבדיקת השיקולים בהחלטתה העסקית. טענותיה אלה בצירוף למצב הדברים כפי שנראה כיום מעלה תהיות רבות בנושא התנהלותה של האגודה – כאמור.

טוענים המשיבים כי בקשתה זו של האגודה, מעלה חששות לגבי אופן ניהולה של האגודה. הסיבות לכך הינן:

המועד לעריכתה של בדיקה מקצועית ראוי שיהיה בטרם קבלת ההחלטה על השינויים עצמם, וודאי שבטרם הוצאתה של ההחלטה - מהכח אל הפועל.

משלא עשתה כן האגודה, העניין פועל לרעתה במובן שהתנהגות זו מספקת יסוד כלשהו לחשש כי כל כוונתה של האגודה הוא דחיית חקירת החוקר שמונה על ידי הרשם, כשכבר היו דברים מעולם.

טוענים המשיבים להעדר חפיפה בין שירותי חברת שלדור ובין עבודתו הצפויה של החוקר, בניגוד לאשר מנסה האגודה לטעון. להלן ההבדלים ביניהם:

תפקידו של החוקר הוא, בין השאר, לבדוק את התהליכים אשר הביאו למצבה הנוכחי של האגודה. מכאן כי חלק מתפקידו צופה פני עבר. לעומת זאת, תפקיד חברת שלדור הינו צופה פני עתיד בלבד במטרה לבחון את הטאקטיקה הטובה ביותר לאור המצב הקיים.

תוצאת בדיקת החברה, כעולה מטענות האגודה, תהיה בבחינת חומר חסוי אשר בעניינו הצהירה החברה כי "תסכים להציגם לעיונו של כב' הרשם". לפיכך ברור הוא כי אין בכוונתה להציגם לעיונם של כלל המבקשים. לעומת זאת, דוח החוקר יהא פומבי ויוצג לעיני המבקשים כולם, מה גם שהם יוזמי ההליך.

שירותי חברת שלדור הוזמנו על ידי האגודה וכן ממומנים על ידה. זאת בשונה מהחוקר אשר אין לו כל זיקה או מחוייבות למי מהצדדים. לפיכך אובייקטיביות החוקר אינה מוטלת בספק בשונה מאשר ניתן לומר על חברת שלדור.

לרשם אין כל בקרה או פיקוח על עבודת החברה, בשונה מהחוקר שמונה על ידו.

טוענים המשיבים כי כעולה מטיעוני האגודה, חברת שלדור תגיש ממצאיה בתוך פרק זמן של 4 חודשים, לאחר מכן תוגש חוות הדעת לרשם אשר יבחנה ויחליט בצורך של בדיקה נוספת על ידי החוקר. על פי רציונל זה של האגודה, במידה ויראה הרשם צורך בהליכים נוספים על פעולת החברה – תוצאתם תסתיים לכל המוקדם בעוד כ- 6 חודשים. נראה כי עיכוב כה ארוך אינו ריאלי שכן ההליך כולו עוסק בשאלה אם להתיר או למנוע העברת נכסים ופעילות אל חברת הבת, כשחלק מפעולות אלה כבר בוצעו.

מוספים המשיבים כי במידה וממצאי החברה יהיו מוכנים בטרם הגשת דוח החוקר שמינה הרשם, תוכל האגודה להתכבד ולהעביר את ממצאיה לעיון החוקר והרשם.

מזכירים המשיבים בטיעוניהם גם את החלטתי מיום 06.07.04 שם נדחית טענה כספית כעילה לדחיית ביצוע החלטה. באופן בסיסי, זוהי טענתה העיקרית של האגודה גם בהליך זה, ולפי הרציונל המוזכר שם – דינה להידחות.

 

לאור כל האמור לעיל, מבקשים המשיבים כי לא אעתר לבקשת האגודה ואעכב את עבודת החוקר. יתרה מכך מבקשים הם כי אקבע מועד קרוב לסיום הבדיקה על ידי החוקר על מנת למנוע המשך ביצוע פעולות אשר אולי ניתן יהיה להשיבן רק במחיר כבד.

 

 

לאחר שקראתי בעיון את החומר ושקלתי בעניין, קביעתי היא כדלקמן:

 

אינני מקבל את עמדת האגודה ועל כן דוחה אני את בקשתה לעיכוב עבודת החוקר אשר מונה על ידי בהחלטתי מיום 13.01.05. זאת מן הטעמים הבאים;

 

מקבל אני את טענת המשיבים לפיה סמיכות הזמנים בין הדיון שהתקיים בפני ביום 04.01.05, בין ההחלטה עצמה לשכור שירותי חברת שלדור מיום 11.01.05 ובין מתן החלטתי למינוי החוקר מיום 13.01.05 – נראה בלתי סביר בהתחשב בבקשת האגודה כי מבין שני הגופים המקצועיים האמורים לספק חוות דעת מקצועיות באשר לקורות האגודה – אעכב דווקא את החוקר, ובכך אעביר את חוות דעתו לשנייה בסדר העדיפויות ולמשלימה את חוות דעתה של החברה, ולא ההיפך, כפי שטוענים המשיבים. מקובלות עלי כל טענותיהם של המשיבים כולן ולמען הסדר הטוב אמנה אותן:

 

מקובלת עלי ההנחה כי עד ליום מתן החלטתי (13.01.05) טרם הספיקה חברת שלדור להתקדם התקדמות משמעותית כלשהי בשירות שלשמו נשכרה אם בכלל. לאור זאת, החזקה לה טוענים המשיבים, לכך כי הייתה לאגודה הידיעה באשר למינויו של החוקר כמו גם לתפקידו העתידי המדויק והמפורט בהחלטתי, ולפיכך גם לקבלתה את העובדה כי פעולת החברה תעשה במקביל לעבוד החוקר – מקובלת עלי גם היא. כפועל יוצא מכך – אם בדעת האגודה מיותרת עבודתו של מי מהשניים, מקובלת עלי גם הטענה כי תהא זו החברה שנשכרה על ידה, ולא החוקר אשר מיניתי אני.

הטעמים המוזכרים על ידי המשיבים באשר להעדר חפיפה בין החברה לחוקר, גם הם מוצדקים: אכן, תפקיד החוקר מכיל בתוכו גם את תפקיד החברה במובן זה שתפקידו צופה הן פני עבר והן פני עתיד, בעוד שעל החברה ליתן חוות דעת באשר להתקדמות מנקודה קיימת והלאה – כלומר תפקידה צופה פני עתיד בלבד. כמו כן, חזקה היא כי דוח החוקר יהא פומבי במובן שיועבר לצדדים כולם, בעוד חוות הדעת של חברת שלדור עשויה להכיל פרטים אשר האגודה יכולה לסרב לחשיפתם. החוקר הינו בבחינת גוף אובייקטיבי בלתי תלוי, אשר מונה על ידי  ואף נתון לפיקוחי – גם כן בשונה מחברת שלדור אשר שכרה משולם לה על ידי האגודה מכוחו של חוזה ביניהן ולפיכך מוקמת לה מחוייבות כלשהי כלפיה.

 

אמשיך ואומר כי כטענת הצדדים, אפשר כי חוסר תום ליבה של האגודה הולך לפניה או לחליפין – ניהול אשר מקצועיותו מוטלת בספק; אכן, החלטה כה מהותית (אשר את הסיבות לראותי אותה ככזו פירטתי בהחלטתי מיום 13.01.05), כהעברת פעילות לחברת הבת המדוברת ובאותו אופן בו החלו בביצועה – ראוי היה כי תשקל בכובד ראש, תוך התייעצות עם מומחים מתאימים, אשר ינמקו דעתם בכתב על מנת שניתן יהיה לבחון חוות דעת אלו וכן להציגם בפני מקבלי ההחלטות הצורה מסודרת ורצינית. עוד בדיון מיום 04.01.05 עלה החשש כי דברים אלה לא התבצעו על הצד הטוב והמקצועי ביותר נוכח כי חוות דעת בכתב לא הוצגו ואף הוזכרו רק חוות דעת אשר ניתנו בעל פה, ואשר בנקודת זמן אחרת, קשה, או אפילו בלתי אפשרי, לבחנן. לא ראוי כי פעולה כזו תיבחן לגופה רק לאחר תחילת יציאתה מהכח אל הפועל, בשלב כה מאוחר של הדברים, כאשר כל זאת צריך היה להיעשות מראש, וודאי לאור המחיר העצום העשוי להיגבות מהאגודה בשל כך: לא רק באשר לעלויות של שכירת חברה כחברת שלדור כמו גם העלויות אשר עשויה האגודה לשלם במידה ויוברר כי המהלכים אשר בוצעו על ידה, יכולים היו להתבצע בדרך חליפית, העולה בהרבה על דרכה הנוכחית של האגודה.

צידו השני של המטבע עשוי להיות זה לו רומזים המשיבים באומרם כי מטרת בקשה זו היא אחת: לעכב את הליכי החקירה ככל שניתן, על מנת להפוך את צעדיה העסקיים של האגודה לעובדה מוגמרת. המסקנה שעשויה לעלות מכל היא כי אכן מעשיה של האגודה לוקים בחוסר תום לב גמור.

איני מכריע בשאלה זו שכן איני נדרש לכך על מנת ליתן נימוקים מספקים להחלטתי, אם כי סבורני כי טענה זו אינה ריקה מתוכן. בהמשך לכך אוסיף כי גם בהחלטתי מיום 06.07.04 נמנעתי מכך, בשונה מהעלול להשתמע מסעיף 17 לתגובת ב"כ המשיבים 1-54 בתשובתו לבקשה נשוא הליך זה.

 

אכן, סקרתי בעבר דינה של בקשת עיכוב ביצוע החלטה, בעניינם של הצדדים הספציפיים אשר לפני גם כעת, ואזכיר את שאמרתי בסעיף 20 בהחלטתי מיום 06.07.04;

 

"כבר נפסק בע"א 4234/02 הנ"ל כי  "כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין" (לעניין זה ראה גם בש"א 8240/96, ע"א 9512/02, ע"א 955/03 הנ"ל). על פי ע"א 7221/01 הנ"ל  "פסק דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, משמימוש פסק דין לתשלום כסף הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה."

העיקרון הנלמד מהלכה זו הוא כי כל זמן שתוצאת פסק הדין הפיכה, בית המשפט לא יטה לעיכוב הליכים. אמנם במקרה דנן אין מדובר בפסק דין לתשלום כסף אך כפי הנראה, להחלטה משמעויות כלכליות – בכל הנוגע להוצאות ההליכים – ואולם, הוצאות אלה ניתנות לשחזור ואין לומר כי לאגודה ייגרם נזק בלתי הפיך אם תבוצע ההחלטה. לפיכך אין לעכב את ביצועה."

 

 

טענתה העיקרית של האגודה היא כי עשויות להיגרם לה הוצאות עצומות מביצוע עבודות חופפות הן של החוקר והן של חברת שלדור. כפי שכבר קבעתי, מוצדקת יותר הפסקת עבודת חברת שלדור על פני הפסקת עבודת החוקר מן הטעמים שלעיל בדבר אי חפיפה מלאה ביניהם ועדיפותו של החוקר על פני החברה, אך גם אם אניח כי טרם הכרעתי בכך, מן הציטוט עולה כי ככלל בתי המשפט אינם נוטים לעכב החלטה רק בשל חשש להוצאות העשויות להיגרם למי מהצדדים נוכח כי אלו הם בבחינת נזקים הפיכים, אשר בתום ההליך יכול הצד "הנפגע" להיפרע מהצד "הפוגע", ובפרט נוכח סעיף 45 לפקודה הדן בחלוקת משא הוצאות חקירה ואשר מתיר בידי

 

"לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים... הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה."

 

המסקנה היא, אפוא, כי לא תעוכב החלטה רק בשל חשש לגרימת הוצאות ובפרט כאשר החוק מתיר הטלת הוצאות או חלקן, על הצד אשר גרם להפסדים כלכליים אלה. אמנם, פה אין המדובר בפסק דין כספי, אך הטענה בגינה מבוקש עיכוב הביצוע הוא טעם כלכלי גרידא וזהו מקור האנאלוגיה.

 

טעם נוסף לדחיית הבקשה הנדונה הוא כי בגינה, עלול להיגרם עיכוב ארוך בהליך העיקרי שלפני (אשר תוצאתו אמורה ליתן מענה לשאלות האם המהלך העסקי של האגודה מוצדק, הן אופיו הן דרכו והן השפעתו על אופי האגודה כולה) ואף גרוע מכך: עיכוב בלתי מוצדק שכן להשיב את המהלכים שנעשו עלול להיות כמעט בלתי אפשרי, כשהמפסידים יהיו המשיבים כמו גם חברי אגודה אחרים, הפסד שניתן היה למנוע ואף נעשה ניסיון לכך - ובזמן. הן מאזן הנוחות והן מאזן האינטרסים של הצדדים, נוטים לצד דחיית בקשת האגודה:

 

" הכלל המנחה בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע הוא כי ביצוע ההחלטה אינו מעוכב אלא אם מתקיימים התנאים הקבועים בדין. אי לכך עליי לשקול את מאזן הנוחות של הצדדים ואת האינטרסים הרלוונטיים השונים, כדי לבחון אילו מהם גוברים בנסיבות העניין. כך נפסק, בין היתר, בב"ש 978/84 הנ"ל:

"ומלבד שני השיקולים שכבר הוזכרו על בית המשפט, הדן בבקשה לעיכוב ביצוע, גם לבחון ולשקול את מאזן הנזקים או מאזן הנוחיות והאינטרסים של הצדדים ואת התוצאות, שתיגרמנה לכל אחד מהם בהמשך להחלטה. כאשר נזקו של האחד יהא קשה ואילו לצד שכנגד ייגרמו רק השהייה או נזק שניתן לפצות עליו, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות,..."  "

 

(סעיף 22 להחלטתי מיום 06.07.04)

 

אכן, אם החליטה האגודה כי בכל מקרה נדרשת לה חוות דעתה של חברת שלדור, יכולה היא לשכור שירותיה, ולאחר מכן להציג חוות דעתה בפני החוקר, ואולי בכך, אף לספק תשובות על שאלות נוספות שבפני החוקר. עם זאת, אין בשירותי החברה כדי להחליף את עבודת החוקר.

 

 

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע של החלטתי מיום 13.01.05, אף לא חלקית, ולפיכך, תימשך עבודת החוקר כסדרה.

 

הנני נמנע, בשלב זה, לקבוע הוצאות. הנושא יישקל בהתאם להוראות סעיף 45 לפקודה, לאחר סיום החקירה.

 

ירושלים היום  10.02.2005                                                 אורי זליגמן, עו"ד

בהעדר, המזכירות תעביר                                               רשם האגודות השיתופיות

החלטתי לצדדים.

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: