א.ש.ט.ס יזום ושיווק בע''מ נ' הקבוצה הירושלמית ליבוא מספוא

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                      

תיק מספר 1727/162/01

 

                                                א.ש.ט.ס יזום ושיווק בע"מ

                                                בכינוס נכסים ע"י כונס הנכסים

                                                הזמני עו"ד יעקב רבינוביץ

                                                ממשרד סלומון, ליפשיץ ושות'

                                                שד' המגינים 64

                                                חיפה 33264

                                               

-         המערער –

 

דגן מכון תערובת אגודה

חקלאית שיתופית (בפירוק ובכינוס)

ע"י מפרקיה עוה"ד איטה ילין וטל בראון

ממקור חיים 35

ירושלים

 

-         המפרקים –

 

הקבוצה הירושלמית ליבוא מספוא

ע"י עו"ד צימרינג אברהם

                                                   רח' נצח ישראל 17

                                                תל אביב

                                               

 

                                                                                                            - המשיב

 

 

ה  ח  ל  ט  ה

 

 

הרקע

 

המערער הגיש למפרקים תביעת חוב בסכום של- 4,811,000 ש"ח נכון ליום הפירוק (5.2.97).

 

לטענות המערער מתוך החוב הנ"ל קיים חוב מובטח בסך 2 מליון ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה למדד החל מיום 15.10.96 וזאת מכוח שיעבוד קבוע וספציפי שנעשה לטובת המערער על פי אגרת חוב מיום 31.10.96.

 

המפרקים בהחלטתם מיום 27.11.00 קבעו:

 

א.         יתרת החוב עומדת על סך 3,502,984 ש"ח נכון ליום מתן צו הפירוק.

 

ב.         אגרת החוב שנעשתה לטובת המערער מבטיחה רק חובות שנוצרו לאחר

יצירתה דהיינו לאחר 31.10.01 וסכום החובות שנוצרו לאחר יצירת אגרת

החוב עומד על סך 1,062,823 נכון ליום מתן צו הפירוק.

 

 

 

ג.                   המפרקים קבעו כי אגרת החוב מבטיחה חובות חדשים בסכום של 2 מליון ש"ח ללא הצמדה. תשלום החוב המובטח יבוא לאחר התשלום לנושים המובטחים אשר קודמים למערער בהתאם לרשימת השעבודים של האגודה שבפירוק. 

 

על דחית מלוא דרישת החוב על ידי המפרקים הוגש הערעור. הסוגיה שעלתה הייתה האם איגרת החוב וההסכם למתן אשראי משמעותם התחייבות האגודה לשאת בחובות ותשלומים למערער שנוצרו גם בטרם יצירת איגרת החוב והאם הסכום שנקבע באיגרת החוב מבטיח חובות עם הצמדה וריבית והאם הסכום המובטח קודם לתשלום לנושים המובטחים הקודמים למערער. כמו כן ערער המערער על דחית חלק מדרישת החוב.

 

המפרקים בתשובתם לערעור חזרו למעשה על החלטתם כשהינם טוענים כי איגרת החוב מבטיחה רק חובות שנוצרו לאחר יצירתה ללא הצמדה, ותשלום החוב  המובטח יבוא בהתאם בהתאם לרשימת השעבודים של האגודה.

 

המשיב שהצטרף כמשיב לערעור, לצד המפרקים,  טען כי איגרת החוב צריכה להיות ברורה וצריכה להתפרש מתוכנה ללא צורך לקבל עדויות. כל משמעותו של שיעבוד שנרשם  ותוקפו הינו לגבי נושה לא מובטח, כי חזקה שכולם יודעים את מה שמתנהל על פי דין (סדר השעבודים). אם  לא ברור מהמסמך מה כלול בתוכו אלא הוא טעון פירוש נוסף, הרי אינו יכול לחייב צד ג' שהיה  מתבסס על ספר השעבודים ולכן אין להיזקק לפרשנות. התוצאה,  אם השעבוד לא ברור, אין הוא יכול לחייב צד ג'.

 

לטענתו שטר השעבוד הינו ברור ואין הכוונה לחוב ישן אלא רק לאשראי החדש וכי אין  להיזקק לכל עדות לצורך פרשנות שטר השעבוד.

 

כמו כן לדבריו מניסוח ההסכם למתן אשראי ומניסוח שטר החוב, מדובר באשראי עד 2 מליון ש"ח בלבד, שיוחזר נומינלי, ללא הצמדה וריבית מאחר ולא נכתב שמדובר בסכום של 2 מליון ש"ח + הצמדה וריבית.

 

 

לאחר שעינתי בטענות הצדדים הנני קובע כדלקמן:

 

 

1.         הנני  דוחה את עמדת המפרקים והמשיב לגבי הטענה שמדובר על פי איגרת החוב וההסכם למתן אשראי רק באשראי חדש.

 

אין איגרת החוב וההסכם עוסקים בנושא מהות האשראי, ואין מציינים במפורש כי האשראי כוונתו לאשראי חדש בלבד. הנני סומך ידי על הסבריו של עו"ד אריאל פלביאן במכתבו מיום 18.10.2001 בנושא.

 

 

 

 

 

 

עו"ד אריאל פלביאן שימש כעורך דינם של האגודה וכן של א.ש.ט.ס (המערערת) וערך את ההסכם והיה מעורב גם בניסוח אגרת החוב.

 

לדבריו, כוונת הצדדים הייתה שאגרת החוב שנעשתה לטובת א.ש.ט.ס תבטיח את כלל החובות המגיעים לא.ש.ט.ס ממכון דגן לרבות חובות הקודמים למועד עריכת אגרת החוב (בגבול הסכום שנקבע באגרת החוב) וזו הסיבה לכך, לדבריו, שכך נכתב באגרת החוב, כי היא ניתנה "להבטחת התשלום המלא והמדוייק של חובה של האגודה לנושה… בין שהסכומים מגיעים עכשיו לבין שיגיעו בעתיד".

 

גם ההגיון מחייב שגוף שמוכן להעמיד אשראי לא ייתן אשראי חדש מבלי להבטיח את האשראי הישן.

 

לפיכך, הנני קובע כי המערער זכאי למלוא הסכום הקבוע שבאיגרת החוב. דהיינו סך של עד 2,000,000 ש"ח.

 

2.                  הנני דוחה את טענת המערער לגבי נושא הצמדת סכומי אגרת החוב. זאת בניגוד לקביעתי  הקודמת לגבי מהות החוב האם כולל חובות העבר אם לאו.  שם הנחתי שאם התכוונו שלא לכלול את חובות העבר היה צורך לכתוב זאת במפורש, הרי בנושא ההצמדה של סכום איגרת החוב, היה צריך לכתוב במפורש שמדובר בסכום של 2 מליון ש"ח בצירוף הצמדה וריבית. כאשר לא נכתב נושא ההצמדה בהסכם האשראי ובאגרת החוב הרי ברור הוא שאין להצמיד סכום זה.

 

הנני דוחה את הפרשנות של המערער ועו"ד פלביאן לגבי הקביעה בהסכם ההלוואה כשנכתב "שעורי האשראי יוצמדו על פי השינויים במדד המחירים לצרכן". אין הכוונה לכל סכום האשראי כלומר ל2- מליון ש"ח. המדובר הוא בשעורי האשראי שינתנו מעת לעת ועד לגובה של 2 מליון ש"ח, סכום שאיננו צמוד.

 

3.                  באשר לטענות המערער בדבר יתרת החוב המגיעה לא.ש.ט.ס מהאגודה הריני מקבל את תביעתו בחלקה ומורה למפרקים לצרף לחוב שהכירו בו את הסכומים הבאים:

 

3(א).    הפרשי שער לשנים 1996 וינואר 1997 בסך של 242,371 ש"ח עבור

שנת 1996 וסך נוסף של 63,675 ש"ח עבור חודש ינואר 1997.

 

(ב)     חיוב בגין הסויה בסך 100,078 ש"ח. אך מסכום זה יש להפחית את המע"מ מאחר ולא הומצאה חשבונית הכוללת מע"מ.

 

המפרקים גם יוכלו לפנות אלי תוך 20 ימים, אם ימציאו ראיות משכנעות, כי האגודה חוייבה בסכום זה גם על ידי בר כרמל בע"מ. אם יפעלו כך, יקוזז סכום זה מהחוב שהוכר.

 

 

 

 

 

(ג)                דרישת החוב בגין ריבית לשנת 1996 בסך 231,471 ש"ח כבר הוכרה על ידי המפרקים ונכללה בסכום החוב שהוכר בסך 3,502,984 ש"ח.

אני מקבל את טענת המערער כי יש להוסיף לסכום החוב המוכר גם ריבית בגין חודש ינואר 1997 בסכום של 52,000 ש"ח. הדרישה לתשלום נוסף בגין מע"מ על חיובי הריבית נדחית מאחר ולא הומצאה חשבונית הכוללת תשלום בגין מע"מ.

 

(ד)        דרישת החוב בגין הפס"ד "אוסלו" בסך 126,800 ש"ח.

 

4.         א.     הנני דוחה את טענת המערער לגבי יתרת החוב בנושאים הבאים

מאחר  מדובר בתביעה  שאין להכיר בה כחוב מאחר ולא נפסק בשום הליך  משפטי שהאגודה  אחראית לו:

 

תביעות החוב בגין פסד עדנאן מטול כרם בסך 28,800 ש"ח, תביעה

בגין נזקי רגו'ב פתוח על סך 112,000 ותביעה בגין נזק אחמד חילף

בסך 65,000 ש"ח.

 

 ב.    לגבי התביעה בסך 10,000 ש"ח בגין תשלום טלפון: המפרקים טענו כי

התשלום בוצע ואישור ישלח. אני מאפשר למפרקים להציג אישור על

כך למערער תוך עשרים ימים ולא יהיה עליהם להוסיף סכום זה לחוב

המוכר.

 

ג.      אני מקבל את עמדת המפרקים ביחס לדרישת החוב בגין השיקים  

        שהוסבו ולכן דוחה את הערעור בדרישה זו.

 

ד.      המפרקים הכירו כבר בסך 551,510 ש"ח כחוב האגודה למערערת בגין

חוסר בקמח הדגים וכללו זאת בחוב שהכירו בסך של 3,502,984 ש"ח.

אני דוחה את התביעה להכרה בסכום המע"מ החל על הסך הנ"ל מאחר ולא הומצאה חשבונית הכוללת מע"מ.

 

5.      הנני דוחה את טענת המערער בנושא קדימות החוב המובטח וקובע כי

            תשלום החוב המובטח לא.ש.ט.ס יבוא לאחר התשלום לנושים המובטחים

האחרים, בהתאם לרשימת השעבודים של האגודה בפירוק.

 

אין אגרת חוב שנוצרת במועד מאוחר יותר יכולה בנסיבות הקיימות לגבור על שיעבודים קודמים.

 

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה למפרקים לערוך חשבון חדש בהתאם להחלטתי זו ולהעבירו למערער וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי.

 

ניתן היום 21.1.2002      

אורי זליגמן, עו"ד