תביעת לשון הרע של חבר ועד במושב תלמי יחיאל כנגד חבר ועד אחר הוגשה תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי ובשל כך נדחתה. התובע, מר אלי שמואלי, ייאלץ לשלם הוצאות משפט מוגברות בסך 12,000 שקלים חדשים
לפנינו תביעת לשון הרע בין חברי מושב תלמי יחיאל, על רקע תפקודם בועד הנהלת המושב.
בין הצדדים אין מחלוקת לפיה מר חיים וזמה מקמל אמר לגברת יפה בן נעים, שמר אלי שמואלי, אמר עליה שהיא גנבה או מעלה את כספי הועד שניתנו לה כפיקדון.
אך בעוד שחיים טוען שכך באמת נאמר לו, אלי טוען שהוא לא אמר דברים אלו, אלא שאמר כי היא נכשלה כישלון חרוץ בביצוע משימותיה, ומחדליה גרמו לועד קשיים, מה גם שבכך רק ציטט, לטענתו, דברים שנאמרו עליה באסיפת חברים.
לאור טענתו זו, הגיש אלי תביעה כספית על סך 50,000 שקלים חדשים, כנגד חיים.
בית המשפט הבהיר, כי מאחר ומדובר בשיחה שהתקיימה בנוכחות אלי וחיים בלבד, נטל ההוכחה מוטל על כתפיו של חיים, המבקש כי תתקבל גרסתו אשר לא נתמכה בראיות נוספות. אך אפילו אפילו המחוקק מצא לנכון בפקודת הראיות, להגביר ולהגדיל את הנטל המוטל על תובע המבקש מבית המשפט לקבל את גרסתו ללא סיוע, ועל כן במקרה זה לא הרים חיים את הנטל המוטל עליו.
מעבר לכך, בחקירה הנגדית, התמוטטה כל גרסתו של אלי, שכן הוכח שהוא לא השתתף באותה אסיפת חברים, ושכלל לא נאמרו על יפה דברים באותה אסיפה, וכן הלאה.
מאחר ובית המשפט מצא את גרסתו של חיים אמינה וסדורה, ואת גרסתו של אלי כלא אמינה, הוחלט לדחות את התביעה.
בית המשפט הוסיף, כי לדעתו התביעה הוגשה כחלק ממערכת ההגנה של אלי בפני תביעה של יפה, מעשה שמהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ועל כן הוא חייב אותו לשלם 12,000 שקלים חדשים הוצאות משפט.
