03-5629911
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
- סוגי החופים
- הבסיס לכל נושא מעמדם של החופים במדינת ישראל מצוי בחוק הסדרת מקומות רחצה (להלן: "החוק").
[מפאת חשיבותו חוק זה צורף כנספח א לחוות דעת זו].
- סעיף 1 לחוק קובע, כי שר הפנים רשאי לאסור את הרחצה בחופים בהם הרחצה עלולה לסכן את הרוחצים או לפגוע בבריאותם:
1. שר הפנים רשאי לאסור בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר או אגם, שגבולותיו מסויימים בצו, אם הרחצה באותו חלק עלולה, לדעתו, לסכן חייהם של בני אדם, וכן רשאי הוא לאסור, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רחצה כאמור אם היא עלולה לפגוע בבריאותם של בני אדם.
- וסעיף 2 לחוק מבהיר, כי על רשות המקומית בה נמצא חוף אשר נאסר לרחצה להציב שלטים לציון דברי האיסור, בהתאם למה שייקבע בתקנות:
2. במקום שהרחצה נאסרה בו כאמור בסעיף 1 תציב הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא שלטים לציון דבר האיסור, במספר, בצורה ובאופן שקבע שר הפנים בתקנות; במקום הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית, תציב המדינה שלטים כאמור.
- נושא זה של השילוט במקומות אסורים לרחצה הוסדר בתקנות הסדרת מקומות רחצה (הצבת שלטי איסור על ידי רשויות מקומיות).
[צו זה צורף כנספח ב לחוות דעת זו].
- בסעיפים 3-5 לחוק נקבע, כי שר הפנים רשאי לקבוע חופים מוכרזים המותרים לרחצה, אשר לגביהם יחולו הוראות בטיחות שונות, וחופים אלה יהיו באחריות הרשות אשר בתחומה מצוי אותו חוף מוכרז:
3. שר הפנים רשאי לקבוע בצו שמקום פלוני, שגבולותיו מסויימים בצו, יהיה מקום רחצה מוכרז; היה המקום סמוך לנמל, יהיה צו כאמור טעון הסכמתו של שר התחבורה.
4. (א) שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר -
(1) אמצעים לשמירת הבטיחות והתברואה במקום רחצה, לרבות מיתקנים ומבנים הדרושים בקשר לכך;
(2) סדרים לשימוש במקום רחצה, לרבות איסור הרחצה בו בזמנים ובנסיבות שיש בהם משום סכנה לבטיחותם ולבריאותם של המתרחצים;
(3) איסור או הגבלת פעולה שלדעתו עלולה להפריע לרחצה;
(4) דרכי הפיקוח על- סדרים ואיסורים כאמור;
(5) כשירותם, סמכויותיהם וחובותיהם של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיתמנו לענין ביצוע חוק זה וכל צו, חוק עזר או הוראה אחרת על פיו, וכן דרכי פעולתם;
(6) תקנים של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיוצבו במקום רחצה.
(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לרשות מקומית פלונית או למקום רחצה מוכרז פלוני או לסוגים של מקומות רחצה מוכרזים.
5. רשות מקומית שבתחומה נמצא מקום רחצה מוכרז חייבת לקיים בו את הוראות שר הפנים בצו לפי סעיף 4.
- ואכן, בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף) נקבעו המקומות האסורים לרחצה ומקומות הרחצה המוכרזים.
[הסעיפים והתוספות הרלוונטיים לצו זה צורפו כנספח ג לחוות דעת זו].
- אם כן, באופן עקרוני על פי החוק, ישנם שלושה סוגים של חופים:
- חופים מוכרזים המותרים לרחצה, והאחריות בהם מוטלת על הרשות המקומית.
- חופים האסורים לרחצה, בהם על הרשות להציב שלטים המבהירים כי הרחצה אסורה.
- חופים בלי סטטוס - אשר מחד, הרחצה בהם לא נאסרה, אך מאידך, האחריות לגביהם לא הושתה על הרשויות המקומיות, כך שמקובל לומר, כי האחריות בהם היא על המתרחץ עצמו.
- מכאן יוצא לכאורה, כי אחריותה של הרשות המקומית מוגבלת אך ורק לחופים המוכרזים שבתחומה (פרט להצבת שלטים בחופים האסורה לרחצה אשר בתחומה), אך כפי שניווכח בהמשך, חלוקה עקרונית זו, בדגש על שאלת האחריות, איננה כה פשוטה.
- כמו כן, יש לציין, שסעיף 6 לחוק מאפשר לרשות מקומית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, בנהר, באגם או בבריכת שחיה, במידה ולא נקבעו הוראות בחוק או בצו על פיו.
- מלבד זאת, כולל החוק גם הוראות בדבר קנסות לעובר על החוק או על צווים וחוקי עזר שניתנו לפיו, תוך שנקבע, כי הקנסות שנגבו בשל עבירות שבוצעו בתחומה של רשות מקומית ישולמו לקופתה.
- חופים מוכרזים
- כאמור, על פי סעיף 4 לחוק, על השר לקבוע בצו הוראות שונות הנוגעות לאסור והמותר בחופים המוכרזים, וצווים כאלה אכן נקבעו:
- צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)
- בצו זה נקבעו הוראות רבות ומגוונות, הנוגעות למשך עונת הרחצה, לשעות הרחצה, לתחנות הצלה, לסוכת מציל, למתקני התברואה הנדרשים להתקיים במקום רחצה מוכרז, לשילוט הנדרש, ועוד.
- צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)
[מפאת חשיבותו וריבוי הוראותיו צורף צו זה כנספח ד לחוות דעת זו].
- צו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה)
- בצו זה נקבעו הוראות שונות הנוגעות לחובותיהם וסמכויותיהם של המצילים, הפקחים והסדרנים, ועוד.
[מפאת חשיבותו וריבוי הוראותיו צורף צו זה כנספח ה לחוות דעת זו].
- מובן שעל הרשות להכיר צווים אלה ולפעול בהתאם לאמור בהם.
- פסיקת בתי המשפט – הגברת האחריות
- עד כאן ראינו, כי על פי "החוק היבש" מוגבלת אחריותה של הרשות המקומית אך ורק לחופים מוכרזים ולקביעת שלטים בחופים האסורים לרחצה.
- אך כרגיל, המציאות מורכבת יותר, ובמספר פסקי דין הובהר, כי ישנם מצבים בהם אחריותה של הרשות המקומית תורחב גם לרחצת אנשים בחופים בלי סטטוס ואף לרחצת אנשים בחופים האסורים לרחצה.
- כך למשל, בת"א (י-ם) 6230-09 איתמר רפל ואח' נ' מועצה אזורית עמק הירדן ואח', נתקבלה תביעתו של אדם אשר נפגע במהלך רחצה בחוף האסור לרחצה, כאשר המועצה האזורית נמצאה רשלנית וחויבה לפצות את הנפגע בגין נזקיו.
- להלן מספר ציטוטים מדברי בית המשפט אשר יש בהם כדי ללמדנו על הנסיבות אשר הצדיקו את הרחבת אחריותה של הרשות המקומית אף לגבי חופים שאינם מוכרזים:
"מהראיות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי בחוף שיזף, כמו גם בחופים אחרים, נוצר "יצור כלאיים" של חוף, שאולי הוא נוח וטוב למועצה ולמפעיל החוף, אך אינו בטוח למבקרים. מצד אחד, ניתן ללמוד שעל פי צו הסדרת מקומות רחצה, החוף אסור לרחצה. מצד שני מתפקד החוף כחוף מוסדר המיועד למתרחצים, קיימת גישה למים באמצעות מדרגות המובילות לחוף ולקו המים, החוף נקי ומזמין, מוצבים בו מתקנים המיועדים לרווחת המתרחצים, כגון מקלחות, שירותים, מסעדה וצילונים, אלא שתחת כסות סיווגו של החוף כחוף אסור לרחצה פוטרים את עצמם האחראים לחוף ממתן שירותי הצלה ומהבטחת שלומם של המבקרים...
עוד סביר היה לצפות שהמועצה תפעל להכוונת הנופשים ולהזמנתם אך ורק לאותם חופים מוסדרים ובטוחים, ותנסה להרחיקם מחופים בלתי מוסדרים, בהם מסכנים הנופשים את חייהם. קשה שלא לתהות מדוע רואה המועצה לאפשר את פיתוח החוף, מציבה, או מתירה להציב בו, שירותים ומקלחות, סככות צל ועוד, חרף הסכנה הטמונה בחוף הבלתי מוכרז, אף מכוונת את הנופשים דווקא לחוף בלתי מוסדר זה, תוך מניית מעלותיו...
הקונסטרוקציה שלפיה מאפשרת המועצה מצד אחד מתן שירותי חוף מוסדרים וגבייה של סכום כסף מכובד בכניסה אליהם, ומצד שני נאסרת הכניסה למים בטענה שמדובר בחוף בלתי מוכרז, הינה בגדר היתממות ועצימת עיניים מטעם המועצה ומפעיל החוף כאחד, שכן המבקרים מגיעים למקום לשם רחצה בחופי הכנרת, לא לשם חנייה ולא רק לשם קמפינג יבשתי. המבקרים בוחרים להיכנס לחוף מסודר, ולא לחוף טבעי שאין בו כל שירותי חוף, ומשלמים תמורה נאותה עבור הכניסה והשהייה במקום".
- לקביעות דומות ראו: ע"א 1256/05 (חי') עיזבון המנוח נאסר מג'יד נ' מועצה אזורית עמק הירדן; ת"א (חי') 1520/99 קריאל נ' קיבוץ משמר העמק; ת"א (נצ') 8042-02-08 סמיחה ח'לאילה ואח' נ' חוף רסטל;
- הנה כי כן, ישנם מצבים בהם האחריות על בטיחות הרוחצים בחופים חסרי סטטוס וגם בחופים אשר הרחצה בהם אסורה (ואשר ברגיל אינם מצויים תחת אחריות הרשות), תורחב אף על הרשות המקומית, בהתאם לנסיבותיו של המקרה.
- לרוב, מתאפיינים מקרים אלה במציאות בה הרשות המקומית (או מי מטעמה) מפעיל את החוף שאיננו מוכרז, מתקין בו מתקנים, ולמעשה משדר לציבור כי מדובר בחוף אשר מיועד לרחצה.
- אחריות הרשות המקומית בנזיקין
- להשלמת התמונה נתייחס באופן נרחב יותר לנושא של אחריות הרשות המקומית בנזיקין, שכן המגמה הכללית, הרווחת בבתי המשפט, הינה הרחבת אחריותה של הרשות בנזיקין כלפי האזרח, כחלק מתפיסתם הכללית של בתי המשפט, להגן על החלש באשר הוא כזה. לכן, גם אם אין מוטלת על הרשות השלטונית כל חובה חוקית וסמכותה הינה רשות בלבד, עלולה הרשות לשאת באחריות בגין רשלנות, בשל חובת הזהירות שהינה חובה נפרדת ( וראה לעניין זה ספרו של עו"ד משה ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, שנהב, עמ' 752-753).
- בחינת האחריות הן של הרשות והן של גופים פרטיים, ו/או בני אדם נעשית בשני שלבים, כדלהלן:
- בחינת חובת הזהירות המושגית – חובת הזהירות מתבטאת בחובתו של המזיק לצפות, כי בהתנהגותו הרשלנית, יגרום נזק לניזוק. בחינת האחריות המושגית עוסקת בשאלה, אם סוג מזיקים אליו משתייך המזיק המסוים, צריך לצפות את הנזק, כלפי סוג הניזוקים אליו משתייך הניזוק המסוים, בשל הנזק שארע (וראה לעניין זה, עא 862/80 עיריית חדרה נ' אהרון זהר, פ"ד לז (3), 757) (להלן:"עניין זהר"). יצוין, כי במסגרת בחינה זו משולבים גם שיקולים של מדיניות משפטית (וראי לעניין זה, תפ 3034/91,(י-ם), מדינת ישראל נ' פז-גז, דינים מחוזי, כרך כו). מדיניות בתי המשפט הינה, כי ככל ומדובר בילדים, הרי שחלה לגביהם אחריות מוגברת (וראה לעניין זה 2061/90, אילנה מרצ'לי נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז (1) 802).
- בחינת חובת הזהירות הקונקרטית – באם נקבע כי מזיק מסוים חב בחובת זהירות מושגית כלפי ניזוק, עובר בית-המשפט לבחון את חובת הזהירות הקונקרטית. במסגרת בחינה זו, נשאלת השאלה, האם המזיק המסוים, צריך לצפות כלפי הניזוק המסוים, את התרחשות הנזק שארעה בפועל והאם אדם סביר, יכול היה לצפות את התרחשות הנזק. יצוין כי גם במסגרת בחינת חובה זו, מעורבים שיקולי מדיניות שיפוטית (וראה לעניין זה, תא (חי') 1742/00 אזרן אוריאן נ' עיריית חיפה, פורסם בנבו), (להלן:"עניין אזרן").
- באמצעות בחינת חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, הטיל בית המשפט, אחריות על רשויות מקומיות שונות, בשורה של פסקי-דין.
- בעניין זהר, הטיל בית- המשפט אחריות על עיריית חדרה, בשל סככה שהייתה בתחום שיפוטה ופגעה במכונית, עת צנחה עליה. באותו מקרה, קבע בית המשפט, כי בין גוף שלטוני לבין מי שניזוק בשל טיפול רשלני במעשה או במחדל של הגוף השלטוני במבנים מסוכנים, המצויים בתחום שיפוטה של הרשות, קיימים יחסי "קירבה" או רעות".
- עוד נקבע באותו עניין, כי גם אם אין מוטלת על הרשות חובה, סטטוטורית, וסמכותה הינה בגדר רשות, עשויה הרשות לחוב חובת זהירות ברשלנות, בשל הימנעותה מהפעלת הסמכות. עם זאת באותו מקרה, התייחס בית-המשפט לפקודת העיריות [נוסח חדש], המסמיכה את העירייה לפעול ככל הדרוש לשמירה על ביטחון הציבור בתחומיה, ומכוחה קבע בית-המשפט, כי העירייה הייתה צריכה לצפות את הנזק ומשכך קמה לה חובת זהירות.
- בעניין אזרן, בחן בית-המשפט את אחריותה של עיריית חדרה, לתאונה שארעה עת קטינה ששהתה בגן ילדים ממלכתי, שברה את רגלה כתוצאה מקפיצה לארגז חול ללא אספלט.
- באותו מקרה, ניסתה העירייה להתגונן בטענה כי במועד האירוע, ענייני הפיקוח על הבטיחות היו נתונים למשרד החינוך, וכי האחריות מוטלת עליו ועל סייעת הגן. משרד החינוך, ניסה לגלגל את האחריות על כתפי העירייה וטען כי המתקנים הינם בבעלות העירייה וכי העירייה משלמת את שכר הסייעת.
- בית המשפט דחה את טענות העירייה ומשרד החינוך, ובאמצעות קביעת אחריות מושגית וקונקרטית, חייב את שניהם בפיצויים לנפגעת, וקבע כי כל צד יישא בחלק מהפיצוי.
- בפ"ד תא (י-ם) 10955/99, מזרחי חנית נ' עיריית ירושלים וחברת מגדל, (פורסם בנבו) נבחנה אחריות העירייה לפגיעתה של ילדה, כתוצאה מהיתקלות בצינור חשוף, עת שיחקה בגן שעשועים המצוי בתחום שיפוטה של העירייה.
- באותו מקרה, הטיל בית-המשפט אחריות על העירייה והתייחס לעובדה, כי לא פעלה עפ"י חוזר מנכ"ל וכן לעובדה, כי לא פעלה לערוך בדיקות תקופתיות, ולהתאים מתקנים ישנים לתקן חדש.
- עם זאת, הדגיש בית-המשפט, כי גם עמידה בתקנים, אינה משחררת גוף שלטוני מנשיאה באחריות, וכי החלטתו להטיל אחריות על העירייה בגין הנזק, לא התבססה על אי עמידה בתקנים או בחוזר המנכ"ל אלא על ההנחה שמקורה בשיקולי מדיניות, לפיה השארת צינורות חשופים, חושפת ילדים לסיכון בלתי סביר.
- בפ"ד תא (י-ם), 3188/96 צימרמן יעל נ' עיריית ירושלים נ' מדינת ישראל ואח' נדונה שאלת אחריותם של משרד החינוך ועיריית ירושלים, לפגיעת ילדה בעמוד בטון, בגן הילדים של משרד החינוך.
- העירייה התגוננה בטענות, כי הגן הוא אמנם עירוני, אך הוא מצוי בבעלות רשת גנים המשכירה ומנהלת אותו וכי העירייה רק מסייעת במימון הגן ובמתן שירותי אחזקה.
- באותו מקרה, פעל הגן ללא רישיון בעת התאונה, והעירייה הייתה מעורבת בניסיונות השגת הרישיון.
- בית המשפט הטיל אחריות בגין פגיעת הילדה הן על העירייה והן על הועד והעמותה שהפעילו את הגן, תוך חלוקת האחריות ופיצוי הילדה בגין הנזק שארע לה בחלקים שווים ביניהן.
- בפ"ד תפ (רח') 2039/02 מדינת ישראל נ' המועצה המקומית עמר ודיין מאיר (פורסם בנבו) (להלן:"עניין עמר") הוגש כתב אישום נ' המועצה המקומית עמר ונגד הממונה על הבטיחות מטעם המועצה. באותו מקרה, נדונה שאלת האחריות בשל מותה של ילדה כתוצאה מהילכדות ראשה במתקן משחקים בגן ילדים.
- באותו מקרה, הובעה ביקורת בית-המשפט על-כך שלא נתבעו גורמים נוספים כמו ראש המועצה, מפקחת משרד החינוך והסייעות, ששהו בגן עת אירע האסון.
- בית-המשפט קבע, כי המועצה המקומית חבה חובת זהירות בגין הפעלת המתקנים אשר בבעלותה וכי יכלה לצפות את הנזק שארע לילדה. עוד קבע בית-המשפט, כי המועצה לא דאגה לפיקוח ובדיקה נאותים של מתקני הגן ולא דאגה למנוע הילכדות ילדים במתקנים, כפי שארע.
- בסופו של יום, הרשיע בית המשפט, הן את המועצה והן את הממונה על הבטיחות בגרימת מוות ברשלנות, עבירה שהינה פלילית ומצויה בסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
- המלצות בנוגע להתנהלות הרשות המקומית
- מתוך כל האמור, ומתוך עיון בפסקי הדין אשר ניתנו בנושא, להלן מספר המלצות ביחס להתנהלותה הרצויה של הרשות בחופים שאינם מוכרזים.
- על הרשות (או על מי מטעמה, כגון מפעיל החוף) להימנע מיצירת מצג, כי חופים שאינם מוכרזים הם חופים מוכרזים, כאשר יצירת מצג יכול ותעשה על ידי הצבת שולחנות וכיסאות, שירותים ומקלחות, על ידי גביית תשלום בכניסה לחוף, ואף על ידי פרסום החוף בקטלוג המופנה לציבור.
- ככל והרשות או מפעיל החוף פועלים באופן היוצר מצג שהחוף הינו חוף מוכרז, אין הם יכולים להסתפק בהצבת שלטים על כך שהרחצה אסורה או שהרחצה על אחריות הרוחצים, ועליהם גם לדאוג לשירותי הצלה וכד'.
- כאמור, בחופים האסורים לרחצה, על הרשות להציב שלטים המציינים את דבר האיסור, אף אם הרושת איננה יוצרת מצג שמדובר בחוף מוכרז. וכמפורט בצו אשר צורף כנספח ב' לחוות דעת זו.
- בדומה לכך, ולצורך הזהירות, אף לגבי חופים חסרי סטטוס, אשר הרשות איננה יוצרת לגביהם מצג שמדובר בחוף מוכרז, אנו ממליצים על הצבת שלטים המתריעים כי מדובר בחוף שאיננו מוכרז, ללא שירותי הצלה, והרחצה בו מסוכנת ועל אחריות המתרחץ בלבד.
- סיכום
- כפי שראינו, "החוק היבש" מבחין בין חופים האסורים לרחצה בהם על הרשות להציב שלטי אזהרה, בין חופים המותרים לרחצה אשר האחריות בהם מוטלת על המתרחצים (חופים ללא סטטוס), ובין חופים מוכרזים, אשר לגביהם חלות חובות נרחבות על הרשות המקומית הרלוונטית.
- יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יכול ותורחב אחריותה של הרשות המקומית אף לגבי חופים חסרי סטטוס וחופים בהם הרחצה אסורה, והדבר משתלב במגמת בתי המשפט להטיל אחריות על רשויות מקומיות בהתאם לנסיבות המקרה ובהתאם להתנהלותה של הרשות המקומית.
- לאור זאת, כללה חוות הדעת מספר המלצות לפעילות אופרטיבית של הרשות המקומית, אשר יכול ויהיה בהם כדי להפחית את מספר הנפגעים בחופי הרושת, ולהגביר את יכולת ההתגוננות של הרשות כנגד תביעות נזיקין ורשלנות.
- הוראות שונות העוסקות בחובותיה של הרשות המקומית בחופים מוכרזים ובחופים האסורים לרחצה נקבעו בצווים אשר צורפו כנספחים לחוות דעת זו.
- לשאלות והבהרות נוספות, נשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
