חוות דעת - שימוש ברשימות תפוצה של הרשות המקומית לצורך פרסום מופעים
הנדון: פרסום מופעים ע"י שימוש ברשימות תפוצה של מחלקות רשות מקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר לשליחת הודעות דוא"ל ומסרונים לאנשי קשר שברשימת התפוצה של מחלקות הרשות המקומית בכדי לפרסם מופעים המתקיימים בתחום הרשות, וכן בנוגע להעברת רשימות תפוצה של אנשי קשר בין מחלקות הרשות.
להלן חוות דעתנו:
- תשתית נורמטיבית
1. החוק המכונה "חוק הספאם" הוא בעצם תיקון 40 לס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") שנכנס לתוקף בדצמבר 2008 וכך לשון הסעיפים הרלוונטיים מתוך התיקון:
"30.א. (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ג ) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1)."
2. הרציונאל העומד בבסיס התיקון הוא מתן כללים מסודרים למשלוח תכנים פרסומיים, וזאת בכדי למנוע הטרדה מיותרת, תוך הבנה של המחוקק כי אנו חיים בעידן אלקטרוני בו המסרים הפרסומיים יכולים להגיע במגוון דרכים ולהטריד את הנמענים.
3. ההתמודדות עם תופעת הספאם בעולם נעשית בשני סוגי מודלים כפי שפורט בהצעת החוק:
"בעולם קיימים כיום שני מודלים עיקריים להתמודדות עם תופעת ה-spam:
- מודל Opt-in, הקיים באיחוד האירופי, ולפיו חל איסור על משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן התקבלה מראש הסכמת הנמען. לכלל זה נקבע חריג ולפיו במקרה של התקשרות קודמת בין ספק לצרכן, רשאי הספק לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של הצרכן לשם משלוח הצעה לענין מוצר או שירות דומה. בכל מקרה, ניתנת לנמען האפשרות להודיע לשולח, בכל שלב, כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור.
- מודל Opt-out, הקיים בארה"ב, ולפיו ניתן לשלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור. לשם הגברת יעילותו של מודל זה, נקבע בארה"ב כי על הרשות המסדירה (FTC) להקים 'מרשם סירוב', שבו יוכל להירשם כל מי שאינו מעונין לקבל הודעות כאמור, ובמקביל נקבע איסור על משלוח הודעות אל כל נמען שנרשם במרשם זה. (בפועל, הקמתו של מרשם סירוב לענין הודעות דואר כאמור טרם הושלמה בארה"ב)".
- החוק הישראלי אימץ את מודל הOpt-in האירופי שדורש הסכמה אקטיבית מצד הנמען, הדבר מתבטא בכך שהחוק אוסר ככלל משלוח תכנים פרסומיים ללא הסכמה מפורשת בכתב (לרבות הקלטה טלפונית, מסרון, או דוא"ל) מצד הנמען.
- החוק בס' 30א (א) מגדיר תכנים פרסומיים כ - "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה".
- החוק מאפשר שני חריגים שמתירים לשלוח תכנים פרסומיים גם ללא הסכמה מפורשת מצד הנמען:
- במידה והנמען מסר למפרסם את פרטיו והמפרסם הודיע לו כי יעשו שימוש בפרטיו כדי לשלוח לו הודעות פרסומיות, תוך שהנמען קיבל אפשרות להודיע שהוא מסרב לכך ולא עשה זאת, והפרסום שנשלח אליו בפועל מתייחס לסוג המוצר אותו קנה אצל המפרסם (ס' 30א (ג) לחוק התקשורת)
- החוק מתיר לשלוח הודעה פרסומית חד פעמית הקוראת לנמענים לאשר קבלת דואר פרסומי מהמפרסם, אולם יש לשים לב שהחוק מגביל את השליחה ומציין שהנמענים חייבים להיות בתי עסק ובכך שולל את האופציה לשליחה של הודעה כזאת לנמענים פרטיים (ס' 30א (ב) לחוק התקשורת).
- אף לעניין החריג השני המתיר שליחה חד פעמית, ביהמ"ש פירש את ההיתר כהיתר לשליחה של בקשה מצד המפרסם לקבלת אישור מהנמען לשליחה של תכנים פרסומיים עתידיים גרידא, מבלי לצרף לכך כל פרסום של השירות/מוצר אותו משווק המפרסם [רעא 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים)].
- ככל והנמען נתן את הסכמתו המפורשת כאמור, או שעומד באחד החריגים שפורטו לעיל, רשאי המפרסם לשלוח לנמען דברי פרסומת תוך שהוא מציין שמדובר בדבר פרסומת בשימוש במילה פרסומת בכותרת ההודעה (אם מדובר בדוא"ל) או בתחילת ההודעה (אם מדובר באמצעי תקשורת אחרים), תוך שישנו פירוט בתוכן ההודעה של שם המפרסם והפרטים ליצירת קשר עמו.
- לאור האמור לעיל, נראה כי לפי המידע שניתן לנו לא ניתן לשלוח תכנים פרסומיים לצרכים מסחריים לאנשי הקשר מרשימות התפוצה של מחלקות הרשות.
- מאגרי מידע- העברת רשימות תפוצה בין מחלקות הרשות המקומית
10. פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרטיות") קובע כללים להחזקה וניהול של מאגרי מידע.
- בס' 7 לחוק ישנה הגדרה מהו "מאגר מידע" וכך לשון החוק:
"מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט
(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;
"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב
בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;
12. חוות דעת זו יוצאת מנקודת הנחה כי רשימות התפוצה בהן אנו דנים אינן מכילות פרטים נוספים פרט לשמות ודרכי התקשות, ולכן אינה נכנסת בהגדרת "מאגר מידע" לפי החוק, אלא נכללת בחריג השני והכללים החלים על מאגרי מידע אינם חלים במקרה הנדון.
13. ההשלכה של סיווג רשימות התפוצה כמאגר מידע רלוונטית לעניין העברת הרשימה ממחלקה למחלקה במשרדי הרשות המקומית.
14. ככל והרשימות נכללות תחת הגדרת "מאגר מידע" הס' הרלוונטי בחוק הפרטיות הוא ס' 23ג לחוק וכך לשון הס':
"23ג. מסירת המידע מותרת, על אף האמור בסעיף 23ב, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –
(1 )בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
(א )מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
(ב )מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
(2) מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
אולם לא יימסר מידע כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר."
15. הס' מתיר העברה של פרטים מתוך מאגר מידע בין משרדים בגופים ציבוריים, זאת במידה וההעברה דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או אם ההעברה נמצאת בסמכותו או במסגרת תפקידו של מוסר המידע או מקבלו, כל זאת במידה ולא ביקש בעל הפרטים במפורש שלא להעבירם לאחר.
- מסקנות והמלצות
- לאור האמור לעיל, לעניין שליחת דברי הפרסום לנמענים מתוך רשימת התפוצה- ככל ומדובר בפרסום מסחרי המעודד הוצאה כספית (קניית כרטיסים למופעים לעניינינו), החוק אינו מתיר שליחה של תכנים פרסומיים ללא הסכמה מפורשת מצדו של הנמען.
- שליחה חד פעמית מתאפשרת לבתי עסק בלבד. אלא, שבשליחה זו לא יהיה ניתן לפרסם את המופעים, אלא רק לשלוח בקשה לבתי העסק לקבל את הסכמתם לקבלת דברי פרסום עתידיים.
- נראה כי ככל ומדובר בפרסום תכנים שאינם מעודדים הוצאה כספית ואינם לצורך מסחרי (כגון מופעים והרצאות ללא תשלום), הדבר מתאפשר במסגרת החוק, גם לבתי עסק וגם לנמענים פרטיים.
- לעניין העברת רשימות התפוצה ממחלקה למחלקה, בהנחה וברשימות התפוצה אין מידע נוסף פרט לשמות ופרטי התקשרות אין מניעה להעבירם בין המחלקות, שכן אין המדובר במאגר מידע עפ"י החוק. אולם השימוש בפרטים יכול להיעשות רק לצורך שליחת פרסומים שאינם מסחריים (לדוגמא הופעות או הרצאות ללא תשלום).
- במידה וברשימות מופיעים פרטים אישיים נוספים כגון הכשרה מקצועית, מעמד אישי, מצב בריאותי ו/או כלכלי כאמור לעיל בהגדרת מידע בחוק, ניתן להעביר את הרשימות רק אם הדבר נעשה לצורך ביצוע התפקיד של מוסר המידע או מקבלו.
- נשמח לעמוד לרשותכם לשאלות ו/או הבהרות נוספות.
[1]הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005, ה"ח הממשלה 886
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב.
להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הועברה בחודש אוקטובר 2013
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?