אתם שואלים - אנחנו עונים!

ברכה שלום!
1. בפסיקה הוכרה לא אחת אחריותה של הרשות המקומית לנזקים אשר נגרמו עקב נפילת עצים, כאשר הדבר תלוי בנסיבות המקרה, והאם ישנה התרשלות מצד הרשות וכיו"ב (לדוגמא: ת"א (חי') 1108/01נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה; תא"מ (אשד') 49581-05-13 חיים פסקוביץ ובניו בע"מ נ' מועצה אזורית תמר).
במקרים בהם הואצלה סמכות לועד המקומי לעסוק בעניינים הנוגעים לעצים בשטחי היישוב או שהוא עוסק בעניינים אלה בפועל – ניתן לראות גם את הועד המקומי כאחראי, בנוסף למועצה האזורית.
2. מעבר לכך, גם על האגודה השיתופית מוטלת אחריות עקרונית למנוע מפגעים בתחומה, אך בכדי שניתן יהיה לראותה כאחראית לנזק שנגרם, יש לבחון האם בנסיבות העניין, היתה מוטלת עליה גם אחריות קונקרטית (לדוגמא: ת"א (ק"ש) 9956-09-09 ברי שלזינגר נ' מועצה אזורית גליל עליון).
3. כך למשל, אחריות האגודה תושפע ממידת מעורבותה בכל הנוגע למצב העצים בשטחי האגודה, והאם היא עוסקת בנוי וגינון בשטחה. כמובן, שבכל מקרה, יהיה צורך להראות רשלנות וכיו"ב מצד האגודה כדי שניתן יהיה לחייבה בנזיקין.
4. לסיכום: שאלת האחריות, כמו גם שאלת חלוקת האחריות, במקרה של נפילת עץ בשטחים הציבוריים של האגודה, תקבע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, אך ניתן לומר, כי קיימת אחריות עקרונית של הרשות המקומית (המועצה האזורית ו/או הועד המקומי), וכן שישנה גם אחריות עקרונית של האגודה למנוע מפגעים בתחומה.

כלל יסוד בדיני אגודות שיתופיות הוא שרק חברי אגודה רשאים להצביע באסיפה הכללית של האגודה, כך שלא ניתן לתת זכות הצבעה למי שאיננו חבר.
2. אך נראה כי גם אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה, עדיין אין מקום לאפשר כהונת יו"ר אסיפה שאיננו חבר.
3. ראשית, סעיף 16(1)(א) לפקודת האגודות השיתופיות, קובע כי
\16.(1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת:
בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת;
4. מתוך הוראה זו יש ללמוד כי על יו"ר האסיפה להיות חבר אגודה:
4.1.ראשית, שכן מדובר על סעיף המתייחס לחברי אגודה, וזכותם לדעה אחת בלבד במסגרת האגודה, ומחריג את היו"ר שמקבל, במצב של שוויון, כח הצבעה נוסף.
4.2.ושנית, מאחר ורק לחברי אגודה יש זכות הצבעה, מתן זכות הצבעה ליו"ר משמעה – שעליו להיות חבר.
5. חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן לקבל מתוך הוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), בהתייחס לגורם אשר יכול לפתוח את האסיפה הכללית:
6. (א) יושב ראש הועד או אחד מחברי הועד יפתח את האסיפה הכללית; לא עשו כן, רשאי חבר האגודה שהסמיכה אותו לכך האסיפה הכללית או הועד לפתוח אותה.
6. אם הגורם אשר רשאי לפתוח את הישיבה צריך להיות חבר אגודה, מקל וחומר שיו"ר האסיפה, אשר לו סמכויות רבות ומגוונות (כגון: קביעת דרכי ההצבעה, ניהול האסיפה, ספירת הקולות, החלטה לגבי סדר הדיון, רישום פרוטוקול וכיו"ב), צריך להיות חבר האגודה.
7. לסיכום:לא נראה כי יש אפשרות למנות ליו"ר האסיפה מי שאיננו חבר אגודה, וזאת אף אם לא תינתן ליו"ר האסיפה זכות הצבעה.

שלום רב.
ככלל, הכיוון המתואר בשאלתך הינו נכון, אלא שישנם מספר עניינים אשר יש לחדד, וכמפורט להלן:
1. תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן: "תקנון המועצות"), מבחין בין 2 מצבים של בחירת יו"ר ועד מקומי:
1.1. על פי סעיף 108ו - הועד המקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו ליו"ר. הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה, כאשר יש צורך ברוב של למעלה ממחצית קולות כלל חברי הועד, ובהעדר רוב כאמור, תיערך הצבעה נוספת כשהמועמד שקיבל רוב מן החברים המצביעים יהיה היו"ר.
1.2. על פי סעיף 109 - ביישוב שיתופי בו קיימת זהות ועדים (קרי – שחברי ועד ההנהלה של האגודה משמשים גם כחברי הועד המקומי) יו"ר הועד המקומי יהיה זה המשמש על פי תקנות האגודה ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של היישוב.
2. משאלתך עולה כי מדובר במקרה זה על יו"ר שנבחר על פי סעיף 108ו.
3. במצב זה, הדרך להחליפו הינה על ידי קבלת החלטה של רוב מכלל חברי הועד המקומי לבטל את המינוי, כשעיקרון זה נלמד, בין היתר, מכח הוראות סעיף 14 לחוק הפרשנות, בו נקבע כי הסמכה לעשות מינוי, משמעה גם הסמכה לבטלו. וכפי שבחירת יו"ר ועד צריכה להיעשות בתחילה על ידי רוב מכלל חברי הועד (ורק בהצבעה חוזרת מספיק רוב כלל המצביעים) אזי שגם ההחלטה על הביטול צריכה להתקבל על ידי רוב מכלל חברי הועד (ולא רוב מכלל המצביעים, כפי שעולה מדבריך).
4. לאחר מכן קבלת החלטה על בחירת יו"ר חדש, על פי הוראות סעיף 108ו שפורטו לעיל, כאשר כפי שציינת בצדק, יו"ר הועד המודח, ימשיך לשמש כחבר ועד מקומי מן המניין.
5. באשר לדרך ביצוע העניין:
5.1. על פי סעיף 37(ג) לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), יו"ר הועד חייב לכנס ישיבת ועד, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי לפחות שליש מחברי הועד, ואם לא כינס ישיבה בתוך 14 יום מיום הגשת הדרישה, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת ועד לשם דיון בסדר היום הנדרש.
5.2. אשר על כן, בשלב הראשון יש להגיש ליו"ר הנוכחי בקשה חתומה על ידי לפחות שליש מחברי הועד לכינוס ישיבת ועד, לצורך דיון בביטול מינויו ובבחירת יו"ר חדש.
5.3. ככל והיו"ר לא יכנס ישיבה בתוך 14 ימים, החברים החתומים יהיו רשאים לכנס ישיבה לשם דיון וקבלת החלטות בדבר ביטול המינוי ובחירת היו"ר החדש, בהתאם למפורט בסעיף 3 לתשובה זו. מן הראוי לאפשר ליו"ר הנוכחי לשמוע את הטענות ולהגיב עליהן בטרם ההצבעה.
5.4. בהתאם להוראות סעיף 39 לתקנון המועצות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 112(ג), הודעה על הישיבה תימסר לכל חברי הועד לפחות 24 שעות לפני הישיבה, ואם היא נשלחה בדואר יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. מאחר ומדובר על החלטה חשובה ומשמעותית, יש לנהל את ההליך בשקיפות מירבית תוך מתן אפשרות לכלל חברי הועד המעוניינים בכך ליטול בו חלק.
6. בשלהי הדברים נציין, כי ככל ומדובר על יו"ר אשר מכהן מכח סעיף 109 לתקנון המועצות, קרי – בשל היותו יו"ר ועד האגודה ביישוב, אזי דרך החלפתו צריכה להיעשות בהתחשב בתקנון האגודה ובדרך בחירתו. במידה ואין התייחסות בתקנון האגודה לסוגיית החלפת היו"ר, ובחירת היו"ר נעשתה על ידי חברי ועד האגודה, אזי גם במקרה זה ניתן לקבל את ההחלטה על החלפתו על ידי חברי הועד (וכך לדוגמא נפסק בה"פ 226/05 פישר גיורא נ' איציק פיטרמן). לעומת זאת, ככל ומדובר על יישוב בו האסיפה עצמה בוחרת את יו"ר ועד האגודה, אין בסמכות חברי הועד לבטל המינוי, ונראה כי סמכות זו אף אינה מצויה בידי האסיפה הכללית.

שלום גדעון!
1. ככלל, לרשות מקומית קיימת חובת זהירות עקרונית כלפי תושביה, ובכלל זאת בכל הנוגע לבטיחותם מפני כלבים משוטטים.
2. יחד עם זאת, במקרה שבו אירעה תקיפה על ידי כלב משוטט, יש לבחון האם בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, היתה מוטלת על הרשות גם חובת זהירות קונקרטית ביחס לאותו מקרה וביחס לאותו כלב.
3. כך, חובה זו נבחנת באמת מידה אובייקטיבית של סבירות, כמו גם בשאלה מהם אמצעי הזהירות שהיה על הרשות לנקוט ביחס לסיכון, האם נהגה כפי שרשות סבירה היתה נוהגת, או האם סטתה מסטנדרטים אלו, כשכל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו (וראה לדוגמא - בת"א (נת') 7534-06 כהן עמליה נ' פנחס ישראל).
4. בשלהי הדברים יש לציין, כי בראש ובראשונה, אחריות במקרה של תקיפת כלב מוטלת על כתפי הבעלים.

תמר שלום!
1. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.

קיבוץ רשאי לקבוע כי בעלות על דירה בקיבוץ תהא מותנית בחברות.
ככל שהיורש אינו עומד בתנאי זה, יהיה עליו לפעול על פי תקנון הקיבוץ ועל פי האמור בתקנות האגודות השיתופיות.
לעיתים משמעות הדבר היא, כי על יורש שאינו חבר קיבוץ למכור את הדירה לקיבוץ או לצד ג' אשר יתקבל לחברות בקיבוץ.

תומר שלום!
. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.

דב שלום!
1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מסמיך את רשם האגודות השיתופיות לפתוח בחקירה בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות בנוגע להליכי בחירת ועד האגודה. עפ"י תקנה 28ב(ג):

(ג) החליט הרשם כי בחירת הועד החדש היתה שלא כדין, רשאי הוא להורות לאגודה לקיים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש תוך מועד שיקבע, ומשהורה כך – ימשיך הועד, שהרכבו נקבע על פי תקנת משנה (א), לכהן עד לבחירת ועד אחר במקומו כאמור, או עד למינוי ועד ממונה אם נתקיימו לכך התנאים לפי תקנה 28א.

2. בהתאם לאמור לעיל, במידה ונפל פגם בהליך הבחירות בעקבותיו הרשם הורה על קיום בחירות חדשות, מתחיל הליך בחירות חדש, ללא זיקה להליך הקודם, ולכן אין מניעה ממועמדים חדשים להתמודד בבחירות אלו.

חננאל שלום,
. תקנה 32 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כך:
32.(א) יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב) לא כונס הועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הועד...
2. מכאן שככל ויו"ר הועד נדרש לכנס ישיבה מאת הזכאי לכך על פי תקנון האגודה, הוא חייב לעשות כן, ואם לא עשה כן, ניתן לכנסה בלעדיו. הדרך לעשות כן מפורטת בהמשך תקנה 32 הנ"ל.
3. אך גם במצב בו תקנון האגודה אינו קובע מי זכאי לכנס ישיבות ועד מלבד יו"ר ועד ההנהלה, נקבע בפסיקה כי אין מדובר בהסדר שלילי, ו"כאשר למעלה מ-50% מחברי ההנהלה דורשים את כינוסה חייב יושב הראש לזמנם לישיבה" (ה"פ 226/05 פישר גיורא ואח' נר איציק פיטרמן).
4. עוד נקבע בפסק דין זה, כי לחברי הועד יש סמכות להדיח את יו"ר הועד מתפקידו באותו אופן שבו הוא מונה, כך שאם מונה יו"ר בהחלטת רוב חברי הועד, הרי ש"סמכות המינוי שניתנה להנהלה מאפשרת לה גם לבטל את המינוי ולהורות על העברת יושב הראש מתפקידו, כל אימת שרוב חברי ההנהלה סבורים כך". כמובן שגם לאחר הפסקת תפקידו כיו"ר, הוא עדיין יישאר חבר הועד.

שלום שלמה:
1. ככלל, אין בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוחה הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים.
2. בין ההתייחסויות האלה ניתן למצוא את תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) בה נקבע כי חבר ועדת ביקורת אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר ועד ההנהלה של האגודה.
3. בשונה מכך, לא מצאנו שקיימת מגבלות על בחירת יו"ר אסיפה, מעבר להיותו אחד מחברי האגודה.
4. יחד עם זאת חשוב לציין, כי נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת, אשר אמנם אינן מחייבות, אך יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
5. על פי כללי הרשם, כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:
"חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולעדת הביקורת";
6. מאחר ויו"ר האסיפה נבחר על ידי האסיפה, ולאור הסמכויות הרבות המוקנות לו (לדוגמא: תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)), מסתבר כי יש לראותו כרשות של האגודה או לחילופין כבעל תפקיד בה, באופן אשר על פי כללי הרשם ימנע ממנו לכהן במקביל גם כחבר ועדת ביקורת.

שלום נועם!

1. בהינתן המידע המתואר בפנייתך, איננו רואים כי קיימת בהכרח סתירה בין הוראות התקנון להוראות קרן המילואים.

2. ומעבר לכך, לא נראה כי ישנו קושי לקבוע ההוראה האמורה בתקנון הקיבוץ, שכן כל זכויות הבנים בעלי הצרכים המיוחדים ביחס לקיבוץ, נובעות מהיות ההורים חברי קיבוץ.

כן, אך תזדקק להוכחות וסיבות לבקשת תמיכה מהקרן

ראובן שלום,

1. סעיף 114 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון) קובע, כי ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו, ובכפוף למגבלות הנזכרות בסעיף.
2. מכאן נובע, שבאופן עקרוני, בסמכותם של וועדים מקומיים להטיל ולגבות מיסים שונים מתושביהם, כגון תוספת ארנונה, אגרות, היטלים ודמי השתתפות, וזאת בנוסף למיסי המועצה האזורית כגון ארנונת המועצה ותשלומי חובה אחרים המוטלים באמצעות חוקי עזר.
3. יחד עם זאת, מבחינה מעשית, בשנים האחרונות מאשרים לועדים המקומיים לגבות ארנונת מגורים בלבד, וגם זאת בשיעור של 30% מארנונת המגורים שאושרה למועצה האזורית.
4. כמובן שאין באמור כדי למנוע מהמועצה להטיל על תושבי היישוב השתתפות במימון שיקום תשתיות וכו', בכפוף לדין ולפסיקה, ולהוראות חוקי העזר שלה.

שלום גליה,
1. סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות קובעת כי לכל חבר תהא זכות הצבעה אחת, פרט למספר מקרים חריגים. אחד מן המקרים מפורט בסעיף 16(1)(ה):
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשה, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
2. ממשיך סעיף 16(2) וקובע כי אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בסעיף 16(1).
3. להשלמת התמונה יצוין, כי שר העבודה התיר לחבר באגודה למנות את בן זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה.
4. על כל פנים, לשון הסעיף הינה ברורה ומתייחסת רק לחבר "שאינו יושב בארץ", ודוק - המחוקק לא קבע שכל חבר שאינו יכול להשתתף בהצבעה יהא רשאי למנות מורשה מטעמו, אלא רק חבר היושב בחו"ל דווקא.
5. הרחבת המונח "שאינו יושב בארץ" גם לחברים היושבים בארץ אך מצויים בדרכם לשדה התעופה וכיו"ב, אינה מתיישבת עם לשון הפקודה ועם המגמה הכללית של אי מינוי מורשים, כך שעל פניו אין מקום לקבלה.

שלום מירב.
1. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המוכר כ"חוק ועדות קבלה", מתייחס לועדות קבלה ביישוב קהילתי, אשר מוגדר כך:
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
2. מכאן נובע, שעל פניו, התיקון לפקודה אינו נוגע לקיום הליכי קבלה לקיבוץ עצמו (בשונה מלהרחבה של הקיבוץ).
3. מעבר לכך, סמכויות ועדת הקבלה בקיבוץ בכלל, ובפרט חלוקת הסמכויות בינה לבין ועד ההנהלה של האגודה או האסיפה הכללית, קבועות בתקנון האגודה ובהחלטות האסיפה הרלוונטיות, כך שבכדי שניתן יהיה להשיב לשאלתך, יש צורך בהיכרות עם המסמכים והמידע הקונקרטיים הנוגעים לעניין.

משה שלום!
1. סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) קובע כי כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.
2. מוסיף סעיף 91 לצו זה וקובע את כלל "זהות הועדים", ולפיו בהתקיים תנאים מסויימים, מי שמכהנים בישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
3. אמנם ככלל זהות הועדים תהא בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית, אך בהתקיים מספר תנאים (ובהם הוספת סיווג חקלאי לאגודה הקהילתית) ניתן ליצור זהות ועדים בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה הקהילתית.
4. כך או אחרת, כלל זהות הועדים איננו מאפשר מצב של קיום בחירות רק לועד המקומי כך שמי שנבחר כחבר ועד מקומי יכהן גם כחבר ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אלא להפך – הוא מאפשר קיום בחירות באגודה השיתופית בלבד, באופן שמי שנבחרים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי. כאן המקום לציין, כי ככל שלא נבחר ועד הנהלה לאגודה הקהילתית בסוף תקופת כהונתו עפ"י התקנון הרי שיש לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולבקש שיורה על קיום בחירות.
5. למעשה, זהות ועדים הינו למעשה מצב בו לא נערכות כלל בחירות לועד המקומי (במקביל לעריכת הבחירות לראש המועצה ולנציג היישוב במליאה), כך שבמקרה ונערכו בחירות לועד המקומי, מי שנבחרו בבחירות אלה הם אשר יכהנו כחברי הועד המקומי, ולא חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית – החקלאית או הקהילתית.
6. באשר לנקודה האחרונה אשר הועלתה בשאלתך – סמכות הועד המקומי לגבות מיסים הינה תוצאה של האצלת סמכויות מן המועצה האזורית, וזאת ללא קשר לשאלה האם התקיימו בחירות נפרדות לועד המקומי או שחברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם מכח כלל זהות הועדים ובחירתם כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית.
7. לסיום נחדד כי בכל מקרה, זהות הועדים הינה זהות פרסונלית בלבד, אך מבחינה מהותית משמשים אותם אנשים בשני כובעים נפרדים – האחד, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, והשני – כחברי הועד המקומי. המשמעות היא שגם במצב של זהות ועדים עדיין מדובר בשני גופים נפרדים, הכפופים למערכות נורמטיביות שונות (האגודה השיתופית – למשפט הפרטי; הועד המקומי – למשפט המנהלי), ואשר צריכים לנהל חשבונות נפרדים, פרוטוקולים נפרדים, וכיו"ב.