אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום רב,

1. מאחר ואין בידינו את כלל הנתונים הנדרשים, נפרט להלן תשובה כללית בלבד.
2. תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
12(א) החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה; הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה – כפי שנקבע בתקנות האגודה".
3. אמנם הסעיף עוסק בקביעת דרישה לרוב מיוחס בתקנון עצמו, אך על פניו אין מניעה כי התקנון יסמיך את האסיפה לקבוע דרישה לרוב מיוחס לנושא כזה או אחר, וחזקה כי לא נפל פגם בסעיפי התקנון אשר אושרו לרישום על ידי רשם האגודות.
4. בענייננו, הוראות תקנון האגודה כפי שהובאו בשאלתך, מסמיכות את האספה לקבוע את הרוב הדרוש לקבלת החלטה בכל נושא שתראה לנכון. הלכך, ככל ואכן נקבע כי החלטה בנושא מסוים מצריכה רוב מיוחס, וכך גם שינוי אותה החלטה, אזי נראה כי אם בוטלה ההחלטה שלא על פי הרוב המיוחס הנדרש היא אינה תקפה.
5. בשלהי הדברים נשוב ונציין, כי שלצורך מתן תשובה פרטנית ומדוייקת לשאלתך, יש צורך לקבל את הנתונים הספציפיים.

שלום רב.

1. המצב המתואר בשאלתך, כונה על ידי השופט אהרון ברק כ"בחירה ללא בחירות", קרי – מצב בו מספר המועמדים קטן או שווה למספר הכיסאות של הגוף הנבחר (בג"צ 1302/96 סיעת "עצמאות ושינוי" נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין).

2. מצינו שנקבע לא אחת, כי יש מקום להכרה בהליך של "בחירה ללא בחירות", וזאת, בין היתר, מאחר והצורך בעריכת בחירות מתייתר לאור העובדה שבכל מקרה המועמדים אשר הגישו את מועמדותם הם אלה שייבחרו, ומאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם תכליות של יעילות וחיסכון, ועם הרצון לסיים את הליך הבחירות, מהר ככל שניתן, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטבית של הגוף הנבחר.

3. במסגרת עמ"נ 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים, דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים במקרה דומה למקרה האמור בשאלתך, בו האסיפה מינתה ועדת קלפי, ולאחר שחלף המועד להגשת מועמדות, התברר כי חמישה מועמדים הגישו את מועמדתם, מספר הזהה למספר המקומות בועד. ועדת הקלפי התייעצה עם יועמ"ש האגודה ועם נציג רשם האגודות, והוחלט למנות לועד האגודה את חמשת החברים שהגישו את מועמדותם.

4. הן עוזר רשם האגודות והן נשיא ביהמ"ש המחוזי אשררו החלטה זו, תוך שנקבע כי: "ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא להעביר את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית".

5. בין היתר, נשענה ההחלטה על היקש מהאמור בסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), שם נקבע כי אם היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד המקומי שווה למספר החברים העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי, וניתן יהיה להכריז על המועמדים שאושרו כחברי הועד המקומי.

6. חרף האמור יש לעיין בתקנון האגודה ולראות האם ישנה התייחסות למצב זה. ככל ואין התייחסות בתקנון, הרי שעל פניו, בנסיבות המתוארות בפנייתך, אין מניעה שועדת הקלפי תכריז על המועמדים כועד הנבחר.

בברכה,

שלום רב.

1. על פי סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, שר העבודה הוא הרשאי למנות את רשם האגודות השיתופיות, וכן בסמכותו למנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, לרבות הקניית סמכויות הרשם לאותם אנשים:

"שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן".

2. באשר ליתר העניינים הנזכרים בשאלתך, כגון הרציונל העומד בבסיס השיטה או ענייני הרוטציה במשרדי הרשם – יש להפנות השאלה לשר העבודה ולמשרדי רשם האגודות השיתופיות.

בברכה,

שלום רב,

1. השוויון בהצבעה בא לידי ביטוי בכך שלכל חבר באגודה יש קול אחד בהצבעה באסיפת החברים.
2. במושבים, כל בעל משק בן זוגו, בן ממשיך, ובן זוגו של הבן הממשיך זכאים להתקבל לחברות באגודה.
3. היחידה המשקית בה מתגורר החבר איננה אישיות משפטית היכולה להיות חברה באגודה שיתופית אלא רק האנשים המתגוררים באותה יחידה משקית, ולכן מכיוון שהיחידה המשקית איננה חברה באגודה, היא לא יכולה להיות בעלת זכויות הצבעה בה.
4. יחד עם זאת, החובות והזכויות הכלכליות במושב צריכות להתחלק בין היחידות המשקיות באופן שיוויוני. באופן זה מיסי אגודה מוטלים על היחידות המשקיות באופן שיוויוני ולא על החברים עצמם. כך גם חלוקת רווחים ו/או הטבות כלכליות מחולקות בין המשקים באופן שיוויוני.

שלום רב אברהם,
1. זכויות של חבר אגודה בנחלתו הינן זכויות בר רשות, ואלו מוענקות לחבר על ידי האגודה, אשר בעצמה הינה, ברוב המקרים, בגדר ברת רשות של הסוכנות היהודית או שוכרת לתקופה של 3-5 שנים מטעם רשות מנהל מקרקעי ישראל המעמידה את "משבצת" הקרקע לשימוש האגודה.
2. עקב מעמדה המורכב של הקרקע, הדרך לקבלת זכות בנחלה מותנית בהסכמת האגודה, והסכמה זו ניתנת רק למי שמתקבל כחבר בה.
3. בעקבות בג"צ דרורי 1793/03 , קבעה רמ"י בהחלטה 970 שבעל נחלה שקיבל את נחלתו בהיותו חבר אגודה ומעוניין להפסיק את חברותו בה, רשאי לעשות זאת ולהמשיך להיות בעל זכויות בנחלה.
4. באשר למצב דברים בו מלכתחילה תירשם נחלה על שם מי שלא נתקבל לחברות באגודה, אין הלכה מחייבת המתירה עניין זה, אך קיימות מספר פסיקות חריגות של בתי המשפט המחוזיים, המכירות באפשרות כזו, וגם זאת רק בהתקיים מספר תנאים. ערעור בעניין תלוי ועומד בביהמ"ש העליון.

שלום רב,

1. על מנת שניתן יהיה להשיב באופן מדויק לשאלתך, יש צורך לבחון את הוראות תקנון האגודה בנושא, אך יחד עם זאת, נוכל להתייחס ל-2 נקודות עקרוניות.
2. ככלל, במצבים בהם בעלי נחלה רוצים להעביר את זכויותיהם בנחלה למי שמונה על ידם כבן ממשיך, האגודה דורשת ויתור של ההורים על זכויותיהם כחברי אגודה. תנאי זה נועד למנוע מצב בו ישנם בנחלה 3 דורות של חברים, שכן לאחר שהזכויות בנחלה עברו לבן הממשיך, הוא גם יהיה זכאי למנות בן ממשיך מטעמו.
3. עם זאת, מצב זה אינו מוחלט וקיימים מקרים רבים בהם האגודה מאפשרת קיומם של שלושה דורות חברים במשק אחד, דוגמא לכך ניתן ללמוד מצו שנחתם לאחרונה ע"י שר הכלכלה המאפשר לאגודות במושבי עובדים לקבוע מנגנון בו יינתנו שישה קולות הצבעה לכל משק ללא תלות במס' החברים הנמצאים בו.
4. מלבד זאת נציין, כי גם במצבים בהם האגודה לא תתנה את העברת הזכויות בנחלה בוויתור על החברות באגודה, ייתכן והדבר יוביל לכך שההורים כבר לא יעמדו בתנאי הכשירות לחברות בתקנון (ככל ולדוגמא, דורש התקנון כתנאי כשירות – בעל זכויות בנחלה), ואז תוכל האגודה לפתוח בהליך להפקעת החברות גם בעתיד. בכל מקרה, על פי פסיקת בתי המשפט, אין מדובר בהליך אוטומטי

שלום רב שלומי,

1. על פניו נראה כי כל עוד אין החלטה אחרת של הרשם, הועד הנבחר ממשיך לכהן והחלטותיו תקפות ומחייבות.

שלום רב,

1. בעניין זה, ראוי ומומלץ להמתין לסיום החקירה והחלטת הרשם.
2. היה והחלטת הרשם תכיל ממצאים של עבירה פלילית לכאורה, ניתן לגשת למשטרה עם הדו"ח. ממצאי הרשם יתקבלו ביתר תשומת לב וחשיבות במשטרה מאשר תלונה ללא דוח החקירה.

שלום רב,
1. הסמכות לתקן את פנקס החברים נתונה לרשם האגודות השיתופיות.
2. ניתן לפנות אליו ולהגיש הסתייגויות, או טענות אחרות לגבי מעמדו של חבר האגודה ולבקש למוחקו מפנקס החברים.

שלום רב,
1. ככלל, כאשר ועד מקומי צורך שירותים שונים חלה עליו חובת מכרז מכח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), על פי הוראות התוספת השנייה לצו זה (סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו).
2. יחד עם זאת, חובת המכרז חלה רק החל מהתקשרויות בסכומים בגובה מסויים. כיום, סכום זה ביחס לועדים מקומיים עומד על כ-70,000 ₪
3. יתרה מכך, ישנם "פטורים" שונים ביחס לחובת מכרז, ואחד מהם הוא מקרה של ספק יחיד. לכן, ככל והועד המקומי צורך מן האגודה שירותים אשר רק היא יכולה לספק (לדוגמא – מים. כאשר האגודה היא ספק המים ביישוב), אזי ניתן להתקשר בין הצדדים לגבי אספקת שירות ספציפי זה ללא חובת מכרז.
4. מעבר לכך נציין, כי העובדה שישנם יישובים בהם הועד המקומי צורך שירותים מן האגודה, בסכומים בהם יש חובת מכרז, ולא מתקיים אחד מן הפטורים שבתוספת השנייה, אין בה, לכשעצמה, כדי ללמד כי הדבר תקין או מותר.
5. לסיכום – מומלץ להימנע מיצירת הסכם אספקת שירותים גורף בין הועד המקומי לאגודה, אם כי ניתן ליצור הסכמים ביחס לכל שירות ושירות, ובכך ליצור "רווח כפול". ראשית, ניתן ליצור הסכמים לגבי שירותים בהם קיים פטור ממכרז. ושנית, ההתקשרויות הספציפיות יכול ויהיו בסכומים נמוכים אשר אינם מצריכים עריכת מכרז:
5.1. שירות אשר לגביו האגודה משמשת, כאמור, כספק יחיד – אין חובה לבצע מכרז.
5.2. שירות אשר התשלום בגינו אינו מגיע לסכום החייב במכרז – אין חובה לבצע מכרז.
5.3. שירות אשר אין לגביו פטור והוא בסכום החייב במכרז – על הועד המקומי לבצע מכרז (זוטא או פומבי, בהתאם לסכום ההתקשרות).

שלום רב,
כחבר אגודה, אני יודע שחלוקת הרווחים הנה לפי נחלה ולא לפי חבר, כך שנראה לי שאתם בהחלט זכאיים לקבל כל הכנסה מהקולקטיב, גם אם טרם הגדירו אתכם כחברים.
בכל מקרה מציע להמתין לתשובת עוה"ד.

שלום רב משה,
1. באופן עקרוני, עד שיהיו בעלים בנחלה שבעליה הקודמים הלכו לעולמם, הכספים המחולקים לבעלי הנחלות צריכים להישמר בנאמנות בידי האגודה.
2. כאשר היורשים יסיימו להסדיר את רישומם כבעלי הנחלה, ולצורך כך אף להתקבל כחברים באגודה, יהיו היורשים זכאים לקבל את הכספים שנשמרו עבורם בנאמנות באגודה.
3. בכל מקרה, יש לבחון גם את תקנון המושב והסכם החכירה.

שלום רב אביחיל,
1. התקנה אליה את מתייחסת הינה תקנה 24 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כך:
24. (א) הועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.
(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.
2. בתקנה זו אמנם נקבע כי בישיבתו הראשונה יבחר הועד מבין חבריו יורש ראש ובעלי תפקידים, אך זאת "לפי הוראות תקנות האגודה", ובכל מקרה הבחירה הינה "זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית".
3. מכאן נראה, שכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, אין מניעה שבמסגרת בחירת הועד על ידי האסיפה, תכריע האסיפה גם בשאלת זהות יו"ר הועד. חרף האמור, נראה שראוי לקבוע הוראה מעין זו במפורש בתקנון האגודה.
4. באופן זה ניתן להגיע לפתרון אותו אתה מבקש להשיג, של זהות יו"ר הועד על פי רצון הציבור, וזאת מבלי שיהיה צורך לפעול לשינוי התקנות שהותקנו על ידי שר העבודה.

שלום רב אביהו,

1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, עוסקת במצב בו הרשם כבר החליט לערוך חקירה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.
2. אשר על כן, נראה כי שאלתך צריכה להתייחס לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, ולא לתקנה 28ב הנ"ל.
3. אלא שגם סעיף זה, המתיר (ובתנאים מסויימים מחייב) את הרשם לערוך חקירה או למנות חוקר אינו נוקב בזמן בו על הרשם לקבל ההחלטה.
4. בנסיבות אלה, נראה כי חלות הוראות חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, שם נקבע שכלל, על עובדי ציבור שהוענקו להם סמכויות על פי דין (כמקרה שלנו), ליתן החלטתם בבקשה שנמסרה להם בכתב, בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה.
5. במקרים שונים, כגון כאשר העניין טעון בדיקה או דיון נוספים, ניתן לדחות מועד מתן התשובה, אך על עובדי הציבור להודיע למבקש, לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, מהם הטעמים המצדיקים דחיית מתן התשובה.

שלום רב שלום,
1. הבסיס לסמכותם של עוזרי הרשם ליתן החלטות שיפוטיות, מצויה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, המאפשרת הקניית סמכויות רשם האגודות לאנשים שונים, וקובעת כך:
3. שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.

שלום רב.
1. אכן לרוב, התפקיד אליו אתה מתייחס מכונה בתקנון האגודה "מזכיר", אך על פניו, וכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, לא נראה כי קיים שוני בין מזכיר למנכ"ל, מעבר ל"טייטל", שהרי בכל מקרה סמכויות אותו גורם מקצועי (בין אם ייקרא מזכיר או מנכ"ל) ייקבעו על סמך הוראות תקנון האגודה, החלטות האסיפה והחלטות ועד האגודה.
2. במאמר מוסגר נציין, כי מדובר על תופעה נרחבת יחסית, הכוללת גם כינוי חברי ועד ההנהלה בשם "דירקטורים", אשר אין בה כדי לשנות את מהותם של התפקידים.
3. אמנם ישנם מקרים בהם קיימים הבדלים בין מזכיר למנכ"ל, כגון ברשויות מקומיות (למנכ"ל סמכויות רחבות יותר, הכוללות גם את סמכויות המזכיר - ראה לדוגמא סעיף 57 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958), אך שם ישנה התייחסות לכל אחד מתפקידים אלה, וזאת בשונה מן התקנות הנוגעות לאגודות שיתופיות.

נחום שלום!
. ככלל, באגודות שיתופיות לועד האגודה ישנה סמכות שיורית, קרי – כל הסמכויות שלא נמצאות במפורש בידי האסיפה הכללית או בידי גורם אחר מצויות בידיו.
2. יחד עם זאת, תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מתייחסת באופן מפורש לסוגיית לקיחת ההלוואות על ידי ועד ההנהלה, וקובעת כך:
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(10) קביעת הסכום המירבי של ההלוואות שועד ההנהלה רשאי לקבל;
3. אם כן, אפשרותו של ועד ההנהלה לקחת הלוואות מותנית בכך שהדבר עומד במסגרת אשר הוקצבה לו על ידי באסיפה השנתית של האסיפה הכללית.

יונתן שלום!

1. מקור דרישת הועדה הינו סעיף 21 א (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), הקובע כדלהלן:
"ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג)."

2. גובה הערבות הבנקאית נקבע בהוראות ס' א 21(ב) לתקנות ועומד על פי עשרה מגובה אגרת הבניה (ובלבד שלא תפחת מ-5,000 ₪ ולא תעלה על 100,000 ₪). ולהלן לשון הסעיף:

"הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד)."

3. חשוב לציין כי על פי הוראת ס' 21(ג) א לתקנות, מוסמכת הוועדה לפטור את מבקש היתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים יכולים להיות לדוגמה אם השתכנעה הוועדה כי מבקש ההיתר יבצע את התוספת כדת וכדין ובהתאם לתנאי ההיתר והמבקש הגיש תצהיר בעניין + כתב התחייבות. חיזוק להתחייבות שכזו יכולה להיות התחייבות מטעם האגודה כי תנאי ההיתר יבוצעו וכי תפעל אף היא לכפות על המבקש את ביצוען מקום בו יהיה צורך בכך.

4. בהקשר זה יצוין כי מאחר והערבות הבנקאית עצמה אומנם מהווה "שוט" אך אין באמת כדי להבטיח עמידה בתנאי ההיתר (שכן כל מה שניתן לעשות במקרה של הפרה זה לחלטה- מה שלא בהכרח מבטיח ביצוע תנאי ההיתר), דווקא התחייבות מצד האגודה בדבר עמידת המבקש בתנאים יכולה להוות כלי אכיפה יעיל מבחינת הוועדה.

יואל שלום!
1.ככלל, האחריות לאחזקת ופיתוח בית העלמין מוטלת על כתפי הגורם אשר מופיע ברישיון הקבורה.
2.תקנה 4 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון קבורה:
"(1) החברה הציגה הסכם חתום ותקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן – תקנות דמי קבורה);
(2) החברה לענייני קבורה הוכיחה להנחת דעתו של השר כי יש בידה זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה על פי הרישיון;"
3.מתקנה זו עולה כי רק מי שבעל הזכות בקרקע יהיה זכאי לקבלת רישיון קבורה ויהיה אחראי על הקבורה בה, כאשר זכות במקרקעין מוגדרת כזכות בעלות או זכות חכירה לדורות או זכות עתידית לקבל זכות כזו. כלומר, שבעל הקרקע (או החוכר) יקבלו את רישיון הקבורה המעניק סמכות בכל הנוגע לקבורה, אחזקה ופיתוח בבית העלמין.
4.לגופו של עניין, במרבית המקרים המשבצת בה מצוי בית העלמין היא של האגודה החקלאית ולכן רישיון הקבורה יהיה שלה והיא תהיה אחראית על אחזקת ופיתוח בית העלמין.
5.אמנם, מאחר ומדובר בשירות שניתן לכלל תושבי הישוב, חברי האגודה וכאלה שהינם תושבים בלבד ואינם חברי אגודה, מן הראוי היה שהועד המקומי יפעיל את בית העלמין ויישא בהוצאות החזקתו ופיתוחו, אולם לשם כך יש צורך, כאמור, בהעברת זכויות במקרקעי בית העלמין לוועד המקומי.

ככל שמדובר בקיבוץ עם זהות ועדים, הרי שחבר הנהלה הוא גם חבר ועד מקומי ולכן איננו יכול לכהן כנציג הישוב במליאה. אם אין זהות ועדים אזי אין מניעה מהיבט זה.

א. גביית תשלום נוסף על פינוי אשפה
1. על העירייה מוטלת אחריות לשמור על ניקיון ברשות הרבים, אשר כוללת חובה לשמור על ניקיון הרחובות, למנוע הצטברות אשפה במקום ציבורי, להתקין ולקיים במצב טוב פחי אשפה באופן שלא יהוו מטרד או מפגע בריאותי, ועוד. חובות אלה מוסדרות בין היתר, בסעיפים 235(2) ו242(4)-(7) לפקודת העיריות.
2. נראה כי סמכויות אלה ביחס למועצה אזורית נלמדות מכוח סמכותה הכללית לשמירה על בריאות הציבור ולביעור מפגעים הקבועה בסעיף 63(8) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות).
3. למועצה אזורית סמכות להטיל אגרות מכוח סעיף 251(1) לפקודת העיריות, אשר הוחל על המועצות אזוריות באמצעות סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות. סעיף זה קובע כי מועצה רשאית לקבוע בחוקי עזר הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על מנת לאפשר או לעזור לה לבצע את הדברים אותם היא נדרשת או מוסמכת לעשות, ובכלל זאת שמירה על ניקיון ופינוי אשפה כאמור.
4. עם זאת, בבג"ץ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים נקבע כי לעניין גביית אגרה בשל פינוי אשפה, יש להבחין בין פינוי פסולת "בסיסי", אותו מחויבת הרשות לספק במסגרת שירותיה המוניציפליים, לבין פינוי פסולת החורג מעבר לכך ולכן ניתן לחייבו בתשלום. ביהמ"ש קבע כי אין מניעה לכך שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, אך רק בתנאי שמדובר בפינוי פסולת הקשורה להליכי ייצור של מפעל (או במקרה זה מוסך), מעבר לרמת בסיס שתקבע.
5. לאור האמור, נראה כי למועצה סמכות להטיל אגרה בגין פינוי אשפה כל עוד העניין מוסדר בחוק עזר, אשר יוצר הבחנה בין פינוי פסולת "בסיסי", אשר לא יחויב בתשלום, לבין פינוי פסולת שהיא מעבר לרמת הבסיס.
6. התשובה לשאלת קיומה של סמכות המועצה בה פועל עסקך לגבות אגרה בגין פינוי אשפה תלויה בקיומו של חוק עזר באותה מועצה, אשר יוצר הבחנה כאמור. את חוקי העזר ניתן לאתר באתר האינטרנט של משרד הפנים.
ב. גביית מיסי אגודה מעסק
7. סמכות האגודה להטיל חיוב על חבריה נובעת מהתקנון, אשר מהווה הסכם בין האגודה לבין חבריה. התקנון כולל חיובים שונים שהחבר חייב בהם כלפי האגודה, ובין היתר תשלום מיסי אגודה.
8. בהנחה שהעסק איננו חבר אגודה, הוא איננו צד להסכמה זו ולכן נראה כי לאגודה לא תהיה סמכות לגבות מהעסק מיסי אגודה.
9. היות שהשטח עליו פועל העסק הוא בבעלות האגודה, זו רשאית לכלול במסגרת הסכם השכירות תניות שונות כחלק מהיחסים החוזיים, כולל חובה לשלם מיסי אגודה.
10. ככל שחובה לשלם מיסי אגודה לא נכללה בהסכם השכירות, נראה שלאגודה לא תהיה סמכות לחייב את העסק בתשלום זה.