03-5629911
אתם שואלים - אנחנו עונים!
שלום,
האם קיימת מניעה על רשות מקומית להשכיר מבני חינוך (למשל בתי ספר) לגורמים חיצוניים, בשעות אחר הצהריים וסופי שבוע?
שלום רב,
ככלל, איננו רואים מניעה כי רשות מקומית תשכיר מבנה של מוסד חינוך לגורם חיצוני על מנת שיקיים בו פעילות בשעות אחה"צ ובערבים (בשעות בהן בית הספר אינו פעיל), ובלבד שהדבר ייעשה במסגרת התקשרות חוזית עם אותו גורם חיצוני.
יצוין, כי בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך מב/7 , מומלץ כי הפעילות הנ"ל תהיה חינוכית באופייה, כגון הפעלת חוגים, תנועות נוער, פעילויות ספורט, ספריה וכיוצ"ב.
כמו כן, יש לקבוע בהסכם מול הגורם החיצוני כי מנהל בית הספר לא יישא באחריות כלשהי בגין הפעילות האמורה, וכן לוודא כי הפעילות אינה פוליטית או כזו העומדת בסתירה למטרות החינוך הקבועות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי.
כמובן שהאמור הינו בכפוף לבחינה טיבה של ההתקשרות ופרטיה על ידי הגורמים הרלוונטיים.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין
מאחר והחייב לא משלם 12 שנה מזונות, אני גובה אותם מהמל"ל בכל פעם סכום שונה לפי השכר שלי.
אחת לשנה אני מעבירה להוצל"פ דוח הפרשים לגביה.
החייב טוען כי כביכול אני גובה פעמיים ,
כלומר פעם 1 גובה חלקית מהמל"ל ומעיזה
פעם 2 לבקש ממנו גם לשלם (מעולם לא שילם) ולכן אני צריכה לבצע הקטנות בתיק.
אמרו לי שאסור שתהיה קרן 701 בתיק.
ראיתי את בדו"ח הכספי מהוצל"פ ולא ברור לי איך אני יכולה לבדוק אם אכן אני צריכה לבצע הקטנות בתיק.
תודה לתשובתכם
שלום רב,
ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.
אנו ממליצים לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסק בתחום הרלוונטי.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
ברשותי קופת גמל שנפתחה על שמי (בפסגות) כשהייתי חברת קיבוץ בין השנים 1992-1999, האם ניתן לבצע משיכה של כספי קופת הגמל? (לא חברת קיבוץ החל משנת 2000). תודה
מאי שלום רב,
ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.
נמליץ לך לפנות ליועץ פנסיוני.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
בס"ד.
האם ניתן למנות 2 גיזברים לועד מקומי של מושב או שקיימת הגבלה ?
לפי איזה סעיף לחוק ?
שלום רב,
על פניו, אין התייחסות מפורשת לשאלה של מינוי גזבר אחד או שניים לועד מקומי, אך אנו סבורים כי התשובה היא שאין מקום להעסיק יותר מגזבר אחד, וזאת בשל הנימוקים שלהלן:
1. העסקת עובדים בועד מקומי צריכה להיעשות באישור המועצה האזורית, כאשר יש גם לזכור כי מדובר על כספי ציבור, כך שנראה כי אין הצדקה למנות יותר מגזבר אחד – בוודאי כאשר אנו מדברים על גזבר בתשלום.
2. חיזוק לאמור ניתן לשאוב גם מסעיף 132ד (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) הקובע, כי כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד ובעד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר – ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. קרי – ההתייחסות הינה לגזבר אחד.
3. על האמור יש להוסיף, כי ברשויות מקומיות השונות (עיריות, מועצות אזוריות ומקומיות) – מועסק גזבר אחד בלבד, כאשר ברשויות קטנות אף ישנו תפקיד משולב בין מזכיר הרשות וגזבר הרשות, קח שקל וחומר שהדברים יפים לועד מקומי.
4. עם זאת יצוין, כי במידה ומדובר בגזבר בהתנדבות, ושיש רצון לחלק את מטלות הגזברות, לא נראה כי קיימת מניעה לקבוע שחלק ממטלות הגזבר יבוצעו על ידי חבר ועד אחר ובלבד שהגזבר יהיה מורשה החתימה ביחד עם יו"ר הועד.
בברכה,
איתן מימוני ושות' -משרד עורכי דין.
האורחים ששהו בסופ"ש בצימר שלי, טוענים שבסלון הצימר טיפטפו מים מהתקרה, באופן שממש הטריד אותם (לטענתם הוצרכו כמה פעמים לגרוף את המים).
הטיפטוף החל לטענתם ביום שישי והמשיך בשבת.
אותי הם לא עידכנו על כך, אלא רק הודיעו לעובדת התחזוקה כבר ביום שישי, עם זאת הם נתנו לה להבין שזה לא נורא והם מסתדרים.
יומיים אחרי שבת, הם שולחים לי הודעה בה הם תובעים כפיצוי על העגמת נפש, סופ"ש נוסף חינם, לא פחות.
להדגיש, יש לי שם חדר נוסף שלא הושכר להם, אך אילו היו באים בשישי בטענות, הייתי פותח להם את החדר ההוא לאכול בו, זה ממש באותו בית. אך הם לא דרשו כלום, רק עכשיו הם באים בטענו ובתביעות.
הם מאיימים בתביעה לבית משפט בסכום גבוה של פיצויים על העוגמת נפש.
האם הם צודקים?
שלום רב,
ראשית, תודה על פנייתך.
משרדנו אינו עוסק בתחום המלונאות והאירוח, ועל כן מומלץ להפנות שאלתך לגורם המתמחה בתחום זה.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
בבחירות לועד המקומי נבחרו 5 חברים,
בהנחה שהועד המקומי והועד הקהילתי מתפקדים בזהות ועדים.
אחד החברים שנבחר בועד המקומי הינו ״ שוכר״ ולפי התקנון אינו יכול לשמש כחבר ועד כיוון שאין נכס רשום על שמו.
מה עושים?
הרי הועד צריך למנות 5 חברים
תודה
שלום רב.
מצב של זהות ועדים הינו מצב שבו לא מתקיימות בחירות לועד המקומי, ומי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית מכהנים גם כחברי הועד המקומי.
בשל האמור, הרי שיש קושי להבין את המצב המתואר בשאלתך – בו אדם אשר נבחר לועד המקומי אינו כשיר לכהונה בועד האגודה.
ייתכן כי השאלה מתייחסת למצב של "זהות ועדים הפוכה", בו תקנון האגודה קובע שבמצב בו מתקיימות בחירות לועד המקומי, אזי חברי ועד ההנהלה יהיו מי שנבחרו לועד המקומי. ישנן אגודות אשר הוראות מעין אלה נקבעו בתקנונן.
ככל וזהו המצב- הרי שיש לבחון את הוראות התקנון הקונקרטיות, אשר יכול ויתייחסו למצב מעין זה (בו נבחר לועד המקומי אדם שאינו חבר אגודה ולכן לא יכול לשמש כחבר ועד האגודה). בכל מקרה חבר ועד הנהלה של אגודה שיתופית חייב להיות חבר אגודה.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שוב שלום,
ברצוני להסביר את שאלתי.
אני שואלת לגבי זהות ועדים בין הועד המקומי לועד הקהילתי.
אין שום קשר לועד האגודה.
במושבנו יש 3 ועדים.
בחמש שנים האחרונות כיהן הועד המקומי בזהות ועדים עם הועד הקהילתי.
לאחרונה נבחר ועד מקומי חדש.
הועד הקהילתי הקיים מכנס אספת חברים על מנת לאשר זהות ועדים בין הועד המקומי הנבחר שהוא יכהן גם כועד קהילתי, בלי שהתקיימו בחירות כלל.
שאלתי,
האם זה תקין??
האם לא צריכים קודם לאספה בחירות לאגודה הקהילתית ואם יבחרו 5 חברי הועד המקומי אז יוכלו לכהן בזהות ועדים.
אשמח להבהרות בנושא
תודה
אילנה.
ברמוני לשאול:
האם ועד מקומי שפועל בזהות ועדים עם הועד הקהילתי, דבר זה אמור להיות רשום אצל רשם האגודות,
שאכן בוצע זהות ועדים על פי חוק??
תודה
שלום רב.
נושא זהות ועדים הינו עניין חוקי, אשר יסודו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), ואשר משמעותו היא שמי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית מכהנים גם כחברי הועד המקומי. גם ההכרעה בשאלה האם יש לקיים זהות ועדים, אם לאו, הינה עניין המובא לפתחו של משרד הפנים.
אשר על כן, ומאחר וההשפעה של "זהות הועדים" הינה בעיקרה על הועד המקומי ולא על האגודה, שכן ועד ההנהלה של האגודה נבחר בהתאם להוראות התקנון, הרי שרשם האגודות השיתופיות אינו מעורב בסוגיה זו, ואינו מנהל רישום של הדבר. יש חובה לדווח לרשם מיהם חברי ועד ההנהלה הנבחר בלבד.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין
שלום רב, האם קיים ניגוד עניינים בהעסקת רכזת תרבות ליישוב, כאשר מזכיר היישוב הינו בעלה? במילים אחרות - האם קרובי משפחה של מזכיר היישוב יכולים להיות מועסקים ביישוב?
תודה רבה!
שלום רב.
אנו מניחים כי העסקת רכזת תרבות ליישוב, הכוונה על ידי הוועד המקומי.
ככל וכך הוא הדבר – הרי שישנה מניעה לביצוע העסקה כאמור, וזאת מכח הוראות נוהל קבלת עובדים, אשר הוחל גם על ועדים מקומיים.
באשר לאפשרויות להסדיר עניין זה, אל מול המועצה האזורית ו/או משרד הפנים, הדבר מצריך התייחסות לנסיבות הספציפיות וחוות דעת קונקרטית.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין
שלום,
האם מי שהיה מועמד בבחירות למליאת המועצה האזורית ולא נבחר כחבר מועצה בפועל יכול לשמש כעובד המועצה או להשתתף במכרזים שונים אותם מפרסמת המועצה?
שלום רב,
1. ככלל, בהתאם לס' 37ג לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), עובד המועצה במשכורת אינו רשאי לכהן כחבר במליאת המועצה. כמו כן, סעיפים 89א ו-89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) מטילים מגבלות על התקשרויות של חבר מועצה עם המועצה.
2. יחד עם זאת, בענייננו אין המדובר בחבר מליאה, אלא במי שהתמודד ברשימה למליאת המועצה אך לא נכנס לכהן כחבר בפועל.
3. משכך, במצב הדברים האמור נראה כי אין מניעה שישמש כעובד המועצה או שייגש למכרזים שמפרסמת המועצה.
4. יחד עם זאת, יצוין, כי ככל ומדובר על מי שכיהן כחבר מליאה, ולא נבחר מחדש, ישנה תחולה לסעיף 122א(ט) לפקודת העיריות הקובע כי המגבלות החלות על אפשרות של קשר בין חבר מועצה למועצה, יחולו גם על מי שכיהן כחבר מועצה במשך 18 חודשים מיום שתמה כהונתו (בהתאם להנחיות משרד הפנים, המגבלה מוחלת על מועצות מקומיות ואזוריות מכוח הפסיקה, ומכוח הלכת ניגוד העניינים הכללית).
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון.
שלום רב
במושב שיתופי כתוב בתקנון האגודה שזכאי להיות חבר מי שמחזיק או יחזיק במקרקעין באגודה.
אם אני מוכר את הבית שלי אבל שוכר בית אחר במושב האם עדין אני אאבד את החברות באגודה?
אציין שבתקנון לא כתוב שמי שמוכר את ביתו החברות שלו פוסקת.
אז האם לאור מה שרשום בתקנון אני יכול למכור את הבית שלי אבל לשכור בית ולא לאבד את החברות?
תודה רבה
שלום רב,
ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.
הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שלום,
האם החלטה 1553 מבטלת/"דורסת" אוטומטית את ההחלטות הקודמות/שלפניה באותו נושא של הפרדת/פיצול מגרש מנחלה...?
האם הוראת אגף 62 "חיה" מבחינת ישימות....?
האם ניתנת האפשרות לבחור ולפעול לפי הוראות אגף 62 במקום החלטה 1553....?
ואם כן מה היתרון של הוראות אגף 62 על פני החלטה 1553...?
בכבוד רב
שוקי
שלום רב שוקי,
1. הוראה מס' 62 של האגף החקלאי עוסקת בפיצול מגרש מגורים מנחלה, וקובעת תנאים מסוימים לפיהם ניתן יהיה לפצל את מגרש המגורים מן הנחלה ללא צורך באישור מיוחד מהוועדה הבין-מוסדית.
2. החלטה 1553 של מועצת מקרקעי ישראל, הינה למעשה החלטה בה התווסף תיקון להחלטה מס' 1523 שכותרתה: "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, או אגודה חקלאית שיתופית".
3. עניינה של החלטה זו בהצעת הסדר לעגן את זכויותיהם של החוכרים בחלקת המגורים שבנחלות החקלאיות, תוך שבס' 1.1 נאמר בה כי: " חוכר אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט בהחלטה זו, יהיה זכאי לכך שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי יעודה".
4. מכאן, שהחלטה 1523 על תיקוניה, מהווה הסדר אלטרנטיבי להסדרת חלקת המגורים, ואינה מבטלת את הוראת האגף החקלאי 62.
5. כך, מי שירצה לפעול בהתאם להוראות האגף החקלאי 62 יכול לעשות כן, ומי שירצה להצטרף להסדר הקבוע בהחלטה 1523 על תיקוניה, רשאי לבחור לעשות זאת באופן וולנטרי, תוך שאין האחד מבטל את השני.
6. ההבדלים בין השניים הם שההסדר הקבוע בהחלטה 1523 על תיקוניה מתייחס לכלל הזכויות בנחלה החקלאית ובכללם גם לנושא של פיצול מגרש, ואולם, הוראת האגף החקלאי 62 עוסקת אך בפיצול מגרש ואינה מדברת על זכויות נוספות. כך, על כל חוכר לבחון את מכלול הדברים והתנאים המצויים במסלולים אלה ולקבל החלטה בהתאם לנסיבות האישיות שלו.
האם יו"ר ועד יישוב, יכול לשמש גם כראש עמותת ספורט שהוקמה ונתמכת ע"י המועצה, בה היישוב, שבו הוא מכהן כיו"ר, נמצא? האם אין ניגוד עניינים?
קראתי את "חוות דעת - ניגוד עניינים של עובד עמותה נתמכת המכהן כחבר מליאת המועצה" באתר שלכם. האם, מכיון שהעמותה מקבלת את כספיה מהמועצה, ניתן לראות את ראש העמותה כ"עובד מועצה"?
שלום רב,
1. ככלל, על פי חוות דעת שניתנו על ידי הועדה למניעת ניגוד עניינים, אין מקום שעובד המועצה יכהן כחבר בועד המקומי שבתחומי אותה מועצה, כאשר בחוות דעת מאוחרת יותר, הרחיבה הוועדה את תחולת חוות הדעת גם על חבר ועד מקומי המועסק על ידי חברה שבבעלות המועצה האזורית (חוו"ד 2.2205).
2. עמדת הועדה לניגוד עניינים נשענת על שלושה נימוקים: שעבודת חבר ועד מקומי מכפיפה אותו למרות המועצה, לרבות עובדיה. שיש סתירה בין חובת חבר ועד מקומי לדאוג לענייני הוועד לבין חובתו למועצה כעובד המועצה ושאין מקום לאפשר לחבר גוף מפוקח (הועד המקומי) לשמש כעובד של הגוף המפקח (המועצה).
3. משכך, ככל ומדובר על אדם המשמש כעובד העמותה, הרי שככלל קיימת מניעה בהתאם לחוות דעת הוועדה לניגוד עניינים, אם כי יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו לאור אמות המידה שניתנו במסגרת נימוקי הוועדה על מנת לקבוע האם מדובר בניגוד עניינים, והאם ישנה הצדקה לפסילה מכהונה.
4. ככל ומדובר על ביצוע תפקיד היו"ר בהתנדבות, הרי שכמובן עוצמת ניגוד העניינים פוחתת, אם כי עדיין נכון לבחון את הנסיבות הקונקרטיות לצורך מתן מענה אשר יתאים לנסיבות הספציפיות.
5. כך או כך, בסופו של יום, הכרעה ברורה בנסיבות הקונקרטיות תתקבל כאשר העניין יובא בפני הועדה למניעת ניגוד עניינים, אשר אמנם נחשבת כועדה מייעצת, אך מבחינה מעשית, משרד הפנים רואה בהמלצותיה כמחייבות את הרשות המקומית, ואשר ישנה חובה לפעול על פיהן.
6. ולגבי השאלה האם מכיון שהעמותה מקבלת את כספיה מהמועצה, ניתן לראות את ראש העמותה כ"עובד מועצה" – ככלל, עובדי תאגידים עירוניים (בהנחה שמדובר, כאמור, בעובד, ולא ביו"ר הממלא התפקיד בהתנדבות) אינם נחשבים כעובדי הרשות, וקל וחומר – עובדי עמותות נתמכות המתוקצבות על ידי הרשות המקומית. יחד עם זאת, כאשר סוגיה זו מגיע בפני בתי הדין לעבודה, הם בוחנים אותה לעומקה, ומבררים האם אכן היתה מציאות של העסקה נפרדת או שמא הגורם המעסיק היה הרשות המקומית, ואופן ההעסקה שבוצע היה מלאכותי בשביל למנוע זכויות מן העובד – היה והם יגיעו למסקנה כי התשובה היא חיובית, הם עשויים לראות גם ברשות כמעסיקתו של העובד, בהתאם כמובן לנסיבות העניין.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שלום רב,
אני גרה במושב והתקינו לי פסי האטה ליד הבית. כל רכב שעובר על גבי פסי ההאטה עושה לי המון רעש. קראתי באתר הזה: https://www.asclean.co.il/articles/installing-speed-bumps
על חוקיות הועד להתקין פסי האטה וככה הגעתי אליכם. איך אני יכולה לגרום לועד להסיר את פסי ההאטה.
תודה מראש
שלום רב,
1. כפי שפורט בהרחבה בחוות הדעת, הסמכות בכל הנוגע להתקנת והסרת פסי האטה נתונה לרשות המקומית מתוקף תפקידה כרשות תמרור בשטחה המוניציפאלי.
2. בעניין פסי האטה, יש להבחין בין שני סוגים של פסי האטה: פסי האטה שהונחו לצורך תעבורתי, המהווים תמרור- אשר נמצאים בסמכותה הבלעדי של רשות התמרור (דהיינו המועצה), או פסי האטה המוצבים לצורך ביטחון, כגון פסי ההאטה המוצבים בכניסה ליישובים - אשר יכולים להימצא בסמכות הועד המקומי.
3. יצוין כי חוות הדעת עוסקת בסוג השני של פסי האטה (כפי שהובהר במסגרתה), ועל כן באם מדובר בפס האטה שהותקן לצורך ביטחון ישנה אפשרות להעברת הסמכות לגביו מידי המועצה לידי הועד המקומי כאמור.
4. אם פס ההאטה שבכביש הסמוך לביתך הונח לצורך תעבורתי, הרי שהסמכות לגביו מצויה אצל רשות התמרור שהיא למעשה הרשות המקומית (המועצה).
5. במקרה כזה, הנך רשאית לפנות לגורם הרלוונטי במועצה האזורית בבקשה להסיר את פסי ההאטה, בצירוף הנימוקים הרלוונטיים.
6. במידה ופנייתך נדחית או לא נענית, עומדת לך הזכות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, בכפוף להוראות הדין.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
1. יש מועמד לשמש כנציג המושב למליאת המועצה האזורית (הוא כבר מכהן כנציג מהבחירות הקודמות)
2. אותו נציג שהוא כרגע חבר מליאה ומתמודד בבחירות – משמש כמזכיר של ישוב אחר באותה מועצה.
3. האם אין כאן ניגוד עניינים על אף שהוא שכיר בישוב אחר?
שלום רב,
1. בחוק קיימות מגבלות שונות הנוגעות להתמודדות וכהונה של חברי מליאת מועצה אזורית.
2. מגבלות אלו חלות על עובדי המועצה (ס' 19 ו-37ז לצו המועצות האזוריות), וכן על עובדי ועד מקומי (חוו"ד מס' 2.2200 של הוועדה לניגוד עניינים, בה נכתב כי אין מקום שעובד הוועד המקומי יכהן כחבר מליאת המועצה בשל ניגוד עניינים(, אשר מנועים מלכהן במקביל לתפקידם כחברי מליאת המועצה.
3. כאשר מדובר בעובד של האגודה השיתופית, שהינה למעשה תאגיד ולא רשות מקומית, אזי אין תחולה למגבלות האמורות לעיל, ונראה כי אין כל מניעה שעובד האגודה השיתופית ישמש גם כחבר מליאת המועצה האזורית. זאת בניגוד לעובד הועד המקומי, אשר כפי שהוזכר לעיל מנוע מלכהן במקביל לעבודתו בוועד המקומי גם כחבר מליאת המועצה האזורית בשל ניגוד עניינים.
בכבוד רב,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
ברצוני לדעת האם בדומה לבתי המשפט , בוררות בתנועת המושבים מוגבלת לתביעות עד 7 שנים אחורה בלבד, או שסעיף התיישנות לא תופס בבוררות שם .
שלום רב,
1. התשובה לשאלתך מצויה בהוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, המסדיר את הכללים הנוגעים להתיישנות בהליכים משפטיים.
2. החוק קובע במפורש את תחולתו גם על בוררויות, שכן הגדרת "בית משפט" המצויה בס' 1 לחוק זה הינה: "כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי".
3. הדברים הללו אף נאמרו במפורש על ידי בית המשפט העליון, במסגרת רע"א 6327/12 עופר ניב ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ:
"כמובן, גם הבורר שהופטר מהדין המהותי כפוף למגבלות מסוימות: ישנן הוראות חוק קוגנטיות מהן לא ניתן לסטות, דוגמת חוק ההתיישנות...".
4. בהתאם לאמור, תחולתו של חוק ההתיישנות חולשת גם על הליכי בוררות.
5. יחד עם זאת, יצוין, כי אורך תקופת ההתיישנות אינו בהכרח 7 שנים, לדוג' במקרקעין לעיתים תקופת ההתיישנות יכולה להגיע ל-25 שנה. על כן יש לבחון את הוראות החוק בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שלום, האם אגודה יכולה לחייב את חבריה בהחלפת ושדרוג מד המים המשוייך לדירתם על חשבונם כאשר ספק המים מחוייב לעמוד בהנחיות רגולטריות ועמדת רשות המים הינה חד משמעית כי לא ניתן לגבות מצרכן המים עבור שדרוג והחלפת מד המים.
בהסתמך על כללי רשות המים :
כללים (מס' 2) תשע"א-2010 כללים (מס' 2) תשע"ה-2015
(ב) חברה לא תגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה ובכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015 לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקובעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית או כל תשלום שנקבע בהתאם.
ובתוספת השניה נכתב - לראשונה
"מד-מים לרבות התקנתו, באתר שהוכן לכך, בנכס שחובר לראשונה או מד-מים נוסף, כמשמעותו בסימן ד' בפרק שני לכללי אמות המידה, לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך –
למד-מים שקוטרו עד "3/4 כולל 156.50ם
האם החלטת האגודה יכולה לגבור על תקנות?
האם החלטת אסיפה כדוגמת מי שאין לו מד מים חדש (תושבים ותיקים) יחוייב בתשלו- ומי שיש לו יהיה פטור מתשלום. (תושבים בבתים חדשים) האם לא מדובר בהחלטה לא שיוויונית .
שלום רב,
ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.
הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
האם יש פג תוקף לחתימות של ועד אגודה חקלאית על טופס בקשת רישום לסוכנות.....?
תודה
שוקי
שלום רב שוקי,
1. משאלתך לא ברור באילו טפסים מדובר.
2. יחד עם זאת, ככלל, לחתימת מורשי החתימה של האגודה על מסמכים אין תאריך תפוגה, אלא אם למסמך עצמו יש תאריך תפוגה.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
מה ההבדל בין כספי עזרה הדדית לכספי רשת ביטחון בקיבוץ מתחדש? איזה אוכלוסיה זכאית למה? מה המקור לכספים בכל אחד משתי האפשרויות?
שלום רב עירית,
1. התשובה לשאלתך מצויה בהוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "התקנות").
2. התקנות מבחינות, בין היתר, בין שלושה מצבים שונים בהם מחויב קיבוץ מתחדש לספק את צורכי חבריו:
(1) חברים בגיל העבודה;
(2) חברים בגיל הפרישה;
(3) חברים בעלי צרכים מיוחדים;
3. תקנות 2 ו-3, עוסקות במתן עזרה כלכלית לחברים הנמצאים בגיל העבודה ובגיל הפרישה. בהתאם לסעיפים אלו הקיבוץ יספק בתנאים מסוימים את צורכי חבריו הנמצאים בגיל העבודה ובגיל הפרישה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנות.
4. תשלומים אלו מכונים "רשת ביטחון" מכיוון והם מעניקים מעין רשת ביטחון לחברי הקיבוץ, אשר בהתאם לאמור בתקנות מקבלים גיבוי כלכלי מהקיבוץ המתחדש.
5. תקנה 4 עוסקת בהספקת צרכים מיוחדים וקובעת כי הקיבוץ המתחדש יספק את הצרכים של חברים "שהם ייחודיים בתחומי הבריאות, השיקום, הסיעוד והחינוך, ולגבי חברים שיש להם תלויים – גם הצרכים הייחודיים של התלויים בהם וצורכי החזקתם וחינוכם של התלויים שהם בגירים".
6. עוד קובעת התקנה, כי הספקת צרכים מיוחדים לחבר ולתלויים בו יכולה להיות מותנית בהסדרים שייקבע הקיבוץ, והקיבוץ רשאי לאשר בתנאים מסוימים הפרשת סכומים הנמוכים או הגבוהים מאלו אשר מוזכרים בתקנות.
7. הספקת הצרכים המיוחדים מכונים "תשלומי ערבות הדדית", מכיוון ויש בהם ביטוי לערבות ההדדית שבין חברי הקיבוץ ולמחויבות הקיימת בין בניהם לסייע לכל חבר ולדאוג לצרכיו.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה עקרונית ומהותית לגבי וועדת ביקורת,
עובד תחזוקה של ישוב אגודה שיתופית המתפקד כעובד על בסיס קריאות בלבד ולא באופן שוטף עם שכר קבוע אלא שכר ע"פ השעות ומספר הקריאות בהן הוא מתבקש לבצע משימה מסויימת אך ורק בנושא תחזוקת הישוב והסעות מטפלות המעון.
האם עובד כזה יכול להגיש מועמדות לוועדת הביקורתשל האגודה ולכהן בה כשהוא מועסק ע"י האגודה באופן הזה.
אשמח לתשובה בדחיפות
תודה רבה
שלום רב,
1. נכון להיום, בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה אין הוראות מפורשות הנוגעות לשאלתך.
2. נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לוועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים (ביום 15.4.18 פורסם נוסח עדכני של הנחיות אלה). נוכח מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהנחיות אלו כדי להוות בסיס לאופן ההתנהלות הנכון של האגודות בעניינים הנוגעים לועדות הביקורת.
3. בכללים אלה נקבע, כי לא יוכל לכהן כחבר ועדה מי ש:
"...יש לו התקשרות עם האגודה שאינה מתוקף היותו חבר באגודה בלבד;
נותן שירותים, דרך קבע, לאגודה, לתאגיד שהוא בעל שליטה באגודה, לתאגיד בשליטת בעל השליטה כאמור או לתאגיד בשליטת האגודה;..."
4. לאור האמור, נראה כי עפ"י הנחיות הרשם, מי שיש לו התקשרות עם האגודה ו/או נותן לה שירותים קבועים לא יהיה רשאי להיבחר לכהן כחבר בוועדת הביקורת שלה, ולמצער - מי שייבחר לכהן כחבר בוועדת ביקורת, לא יוכל להמשיך, במקביל לחברותו בה, לספק שירותים לאגודה.
5. אשר על כן, גם אם מדובר בעובד שנותן שירותי תחזוקה על בסיס קריאה ומשולמת לו תמורה לפי שעות עבודה בפועל, עדיין מדובר בחבר אגודה המעניק לה שירותים קבועים ועפ"י הנחיות הרשם אין הוא יכול לשמש כחבר בוועדת הביקורת שלה.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.
שלום רב,
הישוב הוא אגודה שיתופית ובה 380 בתי אב. בבעלות האגודה שני נכסים המעניקים שירותי פנאי ונופש: 1.חדר כושר. 2. ברכת שחיה.
מימון הפעילות בחדר כושר - ע"י גביה ישירה רק ממי שרוצה ובחר להשתמש בשירותיו.
מימון הפעלת ברכת השחייה - על פי החלטת אספה כללית מחויבות כל משפחות החברים בתשלום חודשי קבוע ללא קשר לשימוש שעשו, כשבפועל עשרות רבות של משפחות חברים לא נכנסים לברכה מזה שנים.
התוצאה, כפועל יוצא של תפעול הברכה כמתואר לעיל, שהרוב כופה על המיעוט לממן את פעילות הנופש שלו!. יש לציין כי דמי המנוי השנתיים לבית אב הנם כ-720 ש"ח לשנה (שני הורים +2ילדים), שזה בערך שליש מן המחיר הראלי של מנוי בברכות דומות באזור! הרוב רוצה לשמר את המחיר המגוחך שהוא משלם, כשמי שמחויב לסבסד אותו זה אותן משפחות שאינן עושות כלל שימוש בברכה, "כי הרוב קבע כך באספה כללית חוקית"
השאלה: האם אופן מימון פעילות הברכה כנ"ל מהווה קיפוח המיעוט על-ידי הרוב, במיוחד כאשר ביחס לתפעול חדר הכושר פועלים אחרת?
שלום רב,
ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.
מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.
הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.
בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.