אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום רב,

ראשית, תודה על פנייתך.

משרדנו אינו עוסק בתחום המלונאות והאירוח, ועל כן מומלץ להפנות שאלתך לגורם המתמחה בתחום זה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב.

מצב של זהות ועדים הינו מצב שבו לא מתקיימות בחירות לועד המקומי, ומי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית מכהנים גם כחברי הועד המקומי.

בשל האמור, הרי שיש קושי להבין את המצב המתואר בשאלתך – בו אדם אשר נבחר לועד המקומי אינו כשיר לכהונה בועד האגודה.

ייתכן כי השאלה מתייחסת למצב של "זהות ועדים הפוכה", בו תקנון האגודה קובע שבמצב בו מתקיימות בחירות לועד המקומי, אזי חברי ועד ההנהלה יהיו מי שנבחרו לועד המקומי. ישנן אגודות אשר הוראות מעין אלה נקבעו בתקנונן.

ככל וזהו המצב- הרי שיש לבחון את הוראות התקנון הקונקרטיות, אשר יכול ויתייחסו למצב מעין זה (בו נבחר לועד המקומי אדם שאינו חבר אגודה ולכן לא יכול לשמש כחבר ועד האגודה). בכל מקרה חבר ועד הנהלה של אגודה שיתופית חייב להיות חבר אגודה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב.

נושא זהות ועדים הינו עניין חוקי, אשר יסודו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), ואשר משמעותו היא שמי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית מכהנים גם כחברי הועד המקומי. גם ההכרעה בשאלה האם יש לקיים זהות ועדים, אם לאו, הינה עניין המובא לפתחו של משרד הפנים.

אשר על כן, ומאחר וההשפעה של "זהות הועדים" הינה בעיקרה על הועד המקומי ולא על האגודה, שכן ועד ההנהלה של האגודה נבחר בהתאם להוראות התקנון, הרי שרשם האגודות השיתופיות אינו מעורב בסוגיה זו, ואינו מנהל רישום של הדבר. יש חובה לדווח לרשם מיהם חברי ועד ההנהלה הנבחר בלבד.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין

שלום רב.

אנו מניחים כי העסקת רכזת תרבות ליישוב, הכוונה על ידי הוועד המקומי.

ככל וכך הוא הדבר – הרי שישנה מניעה לביצוע העסקה כאמור, וזאת מכח הוראות נוהל קבלת עובדים, אשר הוחל גם על ועדים מקומיים.

באשר לאפשרויות להסדיר עניין זה, אל מול המועצה האזורית ו/או משרד הפנים, הדבר מצריך התייחסות לנסיבות הספציפיות וחוות דעת קונקרטית.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין

שלום רב,

1. ככלל, בהתאם לס' 37ג לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), עובד המועצה במשכורת אינו רשאי לכהן כחבר במליאת המועצה. כמו כן, סעיפים 89א ו-89ב לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) מטילים מגבלות על התקשרויות של חבר מועצה עם המועצה.

2. יחד עם זאת, בענייננו אין המדובר בחבר מליאה, אלא במי שהתמודד ברשימה למליאת המועצה אך לא נכנס לכהן כחבר בפועל.

3. משכך, במצב הדברים האמור נראה כי אין מניעה שישמש כעובד המועצה או שייגש למכרזים שמפרסמת המועצה.

4. יחד עם זאת, יצוין, כי ככל ומדובר על מי שכיהן כחבר מליאה, ולא נבחר מחדש, ישנה תחולה לסעיף 122א(ט) לפקודת העיריות הקובע כי המגבלות החלות על אפשרות של קשר בין חבר מועצה למועצה, יחולו גם על מי שכיהן כחבר מועצה במשך 18 חודשים מיום שתמה כהונתו (בהתאם להנחיות משרד הפנים, המגבלה מוחלת על מועצות מקומיות ואזוריות מכוח הפסיקה, ומכוח הלכת ניגוד העניינים הכללית).

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון.

שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

משאלתך עולה כי מדובר במקרה פרטני הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות על מנת לתת מענה מדויק, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותך לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב שוקי,

1. הוראה מס' 62 של האגף החקלאי עוסקת בפיצול מגרש מגורים מנחלה, וקובעת תנאים מסוימים לפיהם ניתן יהיה לפצל את מגרש המגורים מן הנחלה ללא צורך באישור מיוחד מהוועדה הבין-מוסדית.

2. החלטה 1553 של מועצת מקרקעי ישראל, הינה למעשה החלטה בה התווסף תיקון להחלטה מס' 1523 שכותרתה: "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, או אגודה חקלאית שיתופית".

3. עניינה של החלטה זו בהצעת הסדר לעגן את זכויותיהם של החוכרים בחלקת המגורים שבנחלות החקלאיות, תוך שבס' 1.1 נאמר בה כי: " חוכר אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט בהחלטה זו, יהיה זכאי לכך שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי יעודה".

4. מכאן, שהחלטה 1523 על תיקוניה, מהווה הסדר אלטרנטיבי להסדרת חלקת המגורים, ואינה מבטלת את הוראת האגף החקלאי 62.

5. כך, מי שירצה לפעול בהתאם להוראות האגף החקלאי 62 יכול לעשות כן, ומי שירצה להצטרף להסדר הקבוע בהחלטה 1523 על תיקוניה, רשאי לבחור לעשות זאת באופן וולנטרי, תוך שאין האחד מבטל את השני.

6. ההבדלים בין השניים הם שההסדר הקבוע בהחלטה 1523 על תיקוניה מתייחס לכלל הזכויות בנחלה החקלאית ובכללם גם לנושא של פיצול מגרש, ואולם, הוראת האגף החקלאי 62 עוסקת אך בפיצול מגרש ואינה מדברת על זכויות נוספות. כך, על כל חוכר לבחון את מכלול הדברים והתנאים המצויים במסלולים אלה ולקבל החלטה בהתאם לנסיבות האישיות שלו.

שלום רב,

1. ככלל, על פי חוות דעת שניתנו על ידי הועדה למניעת ניגוד עניינים, אין מקום שעובד המועצה יכהן כחבר בועד המקומי שבתחומי אותה מועצה, כאשר בחוות דעת מאוחרת יותר, הרחיבה הוועדה את תחולת חוות הדעת גם על חבר ועד מקומי המועסק על ידי חברה שבבעלות המועצה האזורית (חוו"ד 2.2205).

2. עמדת הועדה לניגוד עניינים נשענת על שלושה נימוקים: שעבודת חבר ועד מקומי מכפיפה אותו למרות המועצה, לרבות עובדיה. שיש סתירה בין חובת חבר ועד מקומי לדאוג לענייני הוועד לבין חובתו למועצה כעובד המועצה ושאין מקום לאפשר לחבר גוף מפוקח (הועד המקומי) לשמש כעובד של הגוף המפקח (המועצה).

3. משכך, ככל ומדובר על אדם המשמש כעובד העמותה, הרי שככלל קיימת מניעה בהתאם לחוות דעת הוועדה לניגוד עניינים, אם כי יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו לאור אמות המידה שניתנו במסגרת נימוקי הוועדה על מנת לקבוע האם מדובר בניגוד עניינים, והאם ישנה הצדקה לפסילה מכהונה.

4. ככל ומדובר על ביצוע תפקיד היו"ר בהתנדבות, הרי שכמובן עוצמת ניגוד העניינים פוחתת, אם כי עדיין נכון לבחון את הנסיבות הקונקרטיות לצורך מתן מענה אשר יתאים לנסיבות הספציפיות.

5. כך או כך, בסופו של יום, הכרעה ברורה בנסיבות הקונקרטיות תתקבל כאשר העניין יובא בפני הועדה למניעת ניגוד עניינים, אשר אמנם נחשבת כועדה מייעצת, אך מבחינה מעשית, משרד הפנים רואה בהמלצותיה כמחייבות את הרשות המקומית, ואשר ישנה חובה לפעול על פיהן.

6. ולגבי השאלה האם מכיון שהעמותה מקבלת את כספיה מהמועצה, ניתן לראות את ראש העמותה כ"עובד מועצה" – ככלל, עובדי תאגידים עירוניים (בהנחה שמדובר, כאמור, בעובד, ולא ביו"ר הממלא התפקיד בהתנדבות) אינם נחשבים כעובדי הרשות, וקל וחומר – עובדי עמותות נתמכות המתוקצבות על ידי הרשות המקומית. יחד עם זאת, כאשר סוגיה זו מגיע בפני בתי הדין לעבודה, הם בוחנים אותה לעומקה, ומבררים האם אכן היתה מציאות של העסקה נפרדת או שמא הגורם המעסיק היה הרשות המקומית, ואופן ההעסקה שבוצע היה מלאכותי בשביל למנוע זכויות מן העובד – היה והם יגיעו למסקנה כי התשובה היא חיובית, הם עשויים לראות גם ברשות כמעסיקתו של העובד, בהתאם כמובן לנסיבות העניין.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. כפי שפורט בהרחבה בחוות הדעת, הסמכות בכל הנוגע להתקנת והסרת פסי האטה נתונה לרשות המקומית מתוקף תפקידה כרשות תמרור בשטחה המוניציפאלי.

2. בעניין פסי האטה, יש להבחין בין שני סוגים של פסי האטה: פסי האטה שהונחו לצורך תעבורתי, המהווים תמרור- אשר נמצאים בסמכותה הבלעדי של רשות התמרור (דהיינו המועצה), או פסי האטה המוצבים לצורך ביטחון, כגון פסי ההאטה המוצבים בכניסה ליישובים - אשר יכולים להימצא בסמכות הועד המקומי.

3. יצוין כי חוות הדעת עוסקת בסוג השני של פסי האטה (כפי שהובהר במסגרתה), ועל כן באם מדובר בפס האטה שהותקן לצורך ביטחון ישנה אפשרות להעברת הסמכות לגביו מידי המועצה לידי הועד המקומי כאמור.

4. אם פס ההאטה שבכביש הסמוך לביתך הונח לצורך תעבורתי, הרי שהסמכות לגביו מצויה אצל רשות התמרור שהיא למעשה הרשות המקומית (המועצה).

5. במקרה כזה, הנך רשאית לפנות לגורם הרלוונטי במועצה האזורית בבקשה להסיר את פסי ההאטה, בצירוף הנימוקים הרלוונטיים.

6. במידה ופנייתך נדחית או לא נענית, עומדת לך הזכות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, בכפוף להוראות הדין.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. בחוק קיימות מגבלות שונות הנוגעות להתמודדות וכהונה של חברי מליאת מועצה אזורית.

2. מגבלות אלו חלות על עובדי המועצה (ס' 19 ו-37ז לצו המועצות האזוריות), וכן על עובדי ועד מקומי (חוו"ד מס' 2.2200 של הוועדה לניגוד עניינים, בה נכתב כי אין מקום שעובד הוועד המקומי יכהן כחבר מליאת המועצה בשל ניגוד עניינים(, אשר מנועים מלכהן במקביל לתפקידם כחברי מליאת המועצה.

3. כאשר מדובר בעובד של האגודה השיתופית, שהינה למעשה תאגיד ולא רשות מקומית, אזי אין תחולה למגבלות האמורות לעיל, ונראה כי אין כל מניעה שעובד האגודה השיתופית ישמש גם כחבר מליאת המועצה האזורית. זאת בניגוד לעובד הועד המקומי, אשר כפי שהוזכר לעיל מנוע מלכהן במקביל לעבודתו בוועד המקומי גם כחבר מליאת המועצה האזורית בשל ניגוד עניינים.

בכבוד רב,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. התשובה לשאלתך מצויה בהוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, המסדיר את הכללים הנוגעים להתיישנות בהליכים משפטיים.

2. החוק קובע במפורש את תחולתו גם על בוררויות, שכן הגדרת "בית משפט" המצויה בס' 1 לחוק זה הינה: "כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי".

3. הדברים הללו אף נאמרו במפורש על ידי בית המשפט העליון, במסגרת רע"א 6327/12 עופר ניב ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ:

"כמובן, גם הבורר שהופטר מהדין המהותי כפוף למגבלות מסוימות: ישנן הוראות חוק קוגנטיות מהן לא ניתן לסטות, דוגמת חוק ההתיישנות...".

4. בהתאם לאמור, תחולתו של חוק ההתיישנות חולשת גם על הליכי בוררות.

5. יחד עם זאת, יצוין, כי אורך תקופת ההתיישנות אינו בהכרח 7 שנים, לדוג' במקרקעין לעיתים תקופת ההתיישנות יכולה להגיע ל-25 שנה. על כן יש לבחון את הוראות החוק בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב שוקי,

1. משאלתך לא ברור באילו טפסים מדובר.

2. יחד עם זאת, ככלל, לחתימת מורשי החתימה של האגודה על מסמכים אין תאריך תפוגה, אלא אם למסמך עצמו יש תאריך תפוגה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב עירית,

1. התשובה לשאלתך מצויה בהוראות תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 (להלן: "התקנות").

2. התקנות מבחינות, בין היתר, בין שלושה מצבים שונים בהם מחויב קיבוץ מתחדש לספק את צורכי חבריו:

(1) חברים בגיל העבודה;
(2) חברים בגיל הפרישה;
(3) חברים בעלי צרכים מיוחדים;

3. תקנות 2 ו-3, עוסקות במתן עזרה כלכלית לחברים הנמצאים בגיל העבודה ובגיל הפרישה. בהתאם לסעיפים אלו הקיבוץ יספק בתנאים מסוימים את צורכי חבריו הנמצאים בגיל העבודה ובגיל הפרישה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנות.

4. תשלומים אלו מכונים "רשת ביטחון" מכיוון והם מעניקים מעין רשת ביטחון לחברי הקיבוץ, אשר בהתאם לאמור בתקנות מקבלים גיבוי כלכלי מהקיבוץ המתחדש.

5. תקנה 4 עוסקת בהספקת צרכים מיוחדים וקובעת כי הקיבוץ המתחדש יספק את הצרכים של חברים "שהם ייחודיים בתחומי הבריאות, השיקום, הסיעוד והחינוך, ולגבי חברים שיש להם תלויים – גם הצרכים הייחודיים של התלויים בהם וצורכי החזקתם וחינוכם של התלויים שהם בגירים".

6. עוד קובעת התקנה, כי הספקת צרכים מיוחדים לחבר ולתלויים בו יכולה להיות מותנית בהסדרים שייקבע הקיבוץ, והקיבוץ רשאי לאשר בתנאים מסוימים הפרשת סכומים הנמוכים או הגבוהים מאלו אשר מוזכרים בתקנות.

7. הספקת הצרכים המיוחדים מכונים "תשלומי ערבות הדדית", מכיוון ויש בהם ביטוי לערבות ההדדית שבין חברי הקיבוץ ולמחויבות הקיימת בין בניהם לסייע לכל חבר ולדאוג לצרכיו.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. נכון להיום, בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה אין הוראות מפורשות הנוגעות לשאלתך.

2. נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לוועדת ביקורת המקיפות מספר רב של נושאים (ביום 15.4.18 פורסם נוסח עדכני של הנחיות אלה). נוכח מעמדו של הרשם וסמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לאגודות השיתופיות, יש בהנחיות אלו כדי להוות בסיס לאופן ההתנהלות הנכון של האגודות בעניינים הנוגעים לועדות הביקורת.

3. בכללים אלה נקבע, כי לא יוכל לכהן כחבר ועדה מי ש:

"...יש לו התקשרות עם האגודה שאינה מתוקף היותו חבר באגודה בלבד;
נותן שירותים, דרך קבע, לאגודה, לתאגיד שהוא בעל שליטה באגודה, לתאגיד בשליטת בעל השליטה כאמור או לתאגיד בשליטת האגודה;..."

4. לאור האמור, נראה כי עפ"י הנחיות הרשם, מי שיש לו התקשרות עם האגודה ו/או נותן לה שירותים קבועים לא יהיה רשאי להיבחר לכהן כחבר בוועדת הביקורת שלה, ולמצער - מי שייבחר לכהן כחבר בוועדת ביקורת, לא יוכל להמשיך, במקביל לחברותו בה, לספק שירותים לאגודה.

5. אשר על כן, גם אם מדובר בעובד שנותן שירותי תחזוקה על בסיס קריאה ומשולמת לו תמורה לפי שעות עבודה בפועל, עדיין מדובר בחבר אגודה המעניק לה שירותים קבועים ועפ"י הנחיות הרשם אין הוא יכול לשמש כחבר בוועדת הביקורת שלה.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני, הדורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, הרי שהמענה לו חורג ממסגרת השירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך קיום פגישת ייעוץ או הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. ככלל, תשתיות ציבוריות בישוב קהילתי מבוצעות על ידי המועצה האזורית והיא מחייבת את בעל הזכויות במגרש ובבית לפי ובכפוף לאמור בחוקי העזר שלה.

2. ככל והאגודה השיתופית מטילה מיסים על חבריה (בין השאר עבור תשתיות) הרי שמיסים אלו יכולים להיות מוטלים רק על חברי האגודה ורק הם חייבים בתשלומם. ולכן אין האגודה רשאית לחייב את המשכיר בתשלומים בגין מיסים גם לא מיסים המיועדים למימון הוצאות פיתוח.

3. יחד עם זאת, המשכיר יכול לחייב את השוכר, במסגרת חוזה השכירות, לשלם במקומו את מיסי האגודה, לרבות מיסים המיועדים למימון הוצאות פיתוח והשאלה היא אם השוכר יהיה מוכן לחתום על הסכם שכזה.

4. בשלהי הדברים יצוין, כי ככלל לא נהוג ששוכר יישא בתשלומים עבור תשתיות, ותשלומים אלה משולמים בד"כ ע"י בעל הנכס.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

ראשית, אנו מודים לך על פנייתך.

מאחר ומדובר במקרה פרטני העוסק בירושה, המענה לשאלה דורש היכרות עם הנסיבות הספציפיות, ועל כן הדבר חורג מהשירות הניתן במסגרת הפורום.

הנך כמובן מוזמן ליצור קשר עם משרדנו לצורך הכנת חוות דעת בתשלום.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

1. משאלתך עולה כי המדובר ברישומו של בן ממשיך כחבר באגודה. לעניין זה ס' 3א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (להלן: "התקנות"), קובע במפורש כך:

"(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור."

2. מלשון התקנות בס' משנה (ד), ניתן ללמוד כי במידה ובן ממשיך הגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה בהתאם להוראות התקנות, ולא הגיש ועד האגודה התנגדות לקבלתו באמצעות הליך בוררות בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה, הרי שבתום 45 יום הבן הממשיך יהפוך להיות חבר אגודה באופן אוטומטי.

3. בעניין קבלתו האוטומטית של הבן הממשיך, יפים דבריו של רשם האגודות בהחלטה שנתן בעניין בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון מס' 703/362/07, בה נכתב כי:

"לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר."

4. יש לציין כי בכדי שיכולו הוראות הס' על הבן הממשיך לעמוד בהגדרת "בן ממשיך" הקבועה בס' 1 לתקנות, וכן עליו להיות כשיר לחברות על פי התנאים האמורים בתקנון האגודה אליה הוא מבקש להתקבל כחבר.

5. במידה ופעל כפי האמור וחרף כך מסרבת האגודה להסדיר את רישומו של הבן הממשיך כחבר בפנקס החברים, באפשרותו של הבן הממשיך לפנות לרשם האגודות השיתופיות, אשר מכוח ס' 6 לתקנות רשאי להורות לאגודה בצו על שינוי פנקס החברים בהתאם.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין.

שלום רב,

באשר לשאלתך בנוגע לשמירת פתקי ההצעה, הריני להפנותך לסעיף 59 א' לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן: "התקנות") אשר קובע כי יש לשמור פתקי הצבעה רק עד לחלוף 30 ימים ממועד ההצבעה, אלא אם הוגש ערעור ואז צריך לשמור הכול עד לסיום הליכי הערעור:

"59א. כל המסמכים הנוגעים לבחירת רשויות האגודה שלא נקבעה לגביהם הוראה אחרת בתקנות אלה יישמרו במקום בטוח במשרד האגודה לתקופה של 30 ימים; הוגשו לפני תום התקופה האמורה ערעור או השגה על חוקיות הבחירות – יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה."

באשר לפרוטוקולים עצמם - צריך לשמור אותם בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות (וכיום, כדאי גם שיהיה קובץ ממוחשב), וכפי שנאמר בתקנה 14 (א) לתקנות:

"14. (א) יושב ראש האסיפה הכללית ידאג לכלול בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות פרוטוקול על מהלך הדיונים באסיפה וההחלטות שנתקבלו בה."

באשר לספר הפרוטוקולים - אין הוראה ברורה באשר למשך הזמן אשר יש לשמור כל פרוטוקול במסגרתו, אך נראה נכון כי לשמרם ללא הגבלת זמן, וזו היא גם עמדת עוזר הרשם אשר נמסרה לנו טלפונית.

בברכה,
איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין