03-5629911
חוות דעת - הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר על חבר קיבוץ בחופשה מיוחדת
התבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות המשפטית להגביל את זכותם של חברי קיבוץ בחופשה מיוחדת להעמיד עצמם לבחירות למזכירות הקיבוץ ולהשתתף בהצבעה.
להלן חוות דעתנו:
א. רקע
- על-פי תקנון הקיבוץ, יציאה לחופשה מיוחדת מותנית בכך שהקיבוץ העניק אותה, והוא רשאי להתנותה בתנאים (סעיף בתקנון הקיבוץ).
- העקרון הכללי לפיו מתנהל הקיבוץ הוא שהאספה הכללית רשאית להחליט בכל דבר ועניין, ובלשון סעיף בתקנון, האספה הכללית היא "הרשות העליונה של הקיבוץ והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו ושאינו מנוגד ליסודות הקיבוץ".
- למרות לשונו הבלתי מסויגת לכאורה של הסעיף, כבר באותו הפרק ממש ניכר שהתקנון מכיר בכך שסמכות האספה הכללית בכל זאת מוגבלת. כך למשל, סעיף המסמיך את האספה הכללית לבחור מזכירות ותפקידים נוספים, מכיר בכך שהאספה יכולה לבחור ועדות ומזכיר קיבוץ אך ורק מקרב חברי הקיבוץ.
- בסעיף בתקנון בפרק המזכירות, ניתן להסיק כי חברות היא תנאי לכהונה כחבר מזכירות. הסעיף קובע כי חבר מזכירות יפסיק לכהן בתפקידו אם נפסקה חברותו בקיבוץ מסיבה כלשהי.
- מהסכם היציאה לחופשה מיוחדת, אותו חותם הקיבוץ עם חברים להם הוא מעניק חופשה זו (להלן: "ההסכם"), עולה כי החברות בקיבוץ נחשבת ל"סטטוס" שאינו נשלל, אף שהחבר אינו עומד בחובת בניית בית מגורים ובמהלך החופשה מאבד את רוב המאפיינים המהותיים של החברות בקיבוץ.
- כך, אחד הסעיפים להסכם מתייחס למי שיצא לחופשה בלשון "החבר", וביתר הסעיפים משפחתו מוזכרת בלשון "משפחת החברים".
- אדרבא, האמור בסעיף נוסף בהסכם מגדיר על דרך השלילה שכל עוד יתקיימו תנאי הסכם החופשה, יראו את המשפחה כמי ששמרה על סטטוס החבר, ואף לא יראו אותה כמי שעקרה מקומה מהקיבוץ:
"ככל ותפר את התחייבויותיה כמפורט בסעיף לעיל, יראו את יחידיה כמי שעקרו את מקום מגוריהם הקבוע מתחום הקיבוץ, וחברותם של יחידי משפחת החברים בקיבוץ תפקע וזאת ללא צורך בנקיטת כל הליך נוסף להוצאה מחברות בקיבוץ."
- לסיכום, הן התקנון והן הסכם החופשה אינם כוללים תניה ובה נשללת הזכות לבחור או להיבחר.
- התקנון אכן מכיר באפשרות של האספה לבחור במי שתרצה למזכירות, ובלבד שחברותו לא פקעה. נשאלת השאלה האם, בהעדר מגבלה על החברות ואף ללא קביעה מפורשת בתקנון, הקיבוץ מוסמך להגביל חברים בחופשה מלהעמיד עצמם לבחירה.
ב. מסגרת נורמטיבית, דיון והמלצות
- תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה – 1975 (להלן: "התקנות"), קובעת כי מזכירות הקיבוץ היא אחת מרשויות האגודה. ככזו, הבחירה אליה כפופה לשורה של תקנות המסדירות אותה, ובתוכן תקנות 42-56, ובפרט תקנה 54 הקובעת שהבחירות תהיינה שוות. עם זאת, מתקנה 46 משתמע כי במקור הכוונה הייתה שלא תהיה חובה שהבחירות תהיינה כלליות.
- לעומת זאת, בפקודת האגודות השיתופיות ופסיקת בתי המשפט התפיסה שהשתרשה היא שעל הבחירות לעמוד בכלל המאפיינים של בחירות דמוקרטיות, קרי, בחירות כלליות, שוות וחופשיות. סעיף 16(1) לפקודה קובע כי חובה שהבחירות תהיינה כלליות, ולכל חבר אגודה יהיה למצער קול אחד. בהתאם, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע עניין ה"פ (חיפה) 80-04 בלוך משה נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל (25.02.2007) כי האגודה מחויבת לקבוע מנגנון בחירה המחויב לעקרון השוויון ברוח העקרון הדמוקרטי של בחירות כלליות ושוות מסוג "קול אחד לכל חבר". בית המשפט פסל את שיטת הבחירה שהתקיימה באגודה במסגרתה נמצא כי קולו של חבר בסניף אחד (סניף "חוף הכרמל") "שווה פחות", באופן יחסי, מקולו של חבר בסניף אחר (סניף "בית אגד"), בהיותה סותרת את תקנת הציבור. ערעור על פסק הדין התקבל באופן חלקי, אך לא שינה מהתוצאה המרכזית.
- מבחינת תקנונים של קיבוצים נוספים, נראה כי אלה נוהגים להגדיר במפורש את מצבם המשפטי של חברים בחופשה. ב"נוהל יציאה ושהייה בחופשה מיוחדת" המוצע באתר התנועה הקיבוצית, נקבע בסעיף 6 כך:
"6. חברים בחופשה לא יהיו רשאים להיבחר למוסדות האגודה אך יהיו בעלי זכות להשתתף בבחירת מועמדים למוסדות האגודה וכן להצביע בהחלטות אחרות שידונו בשיחות ובקלפי".[1]
- באופן דומה, גם בנוהל של קיבוץ "בית אלפא", מוגדר בסעיף 4 כי חבר בחופשה לא יהיה רשאי להיבחר למוסדות האגודה, וזכות ההצבעה תהיה בהתאם לקבוע בתקנון הקיבוץ. תקנוני קיבוצים, כנדרש ביחס לתקנונים של אגודה שיתופית, עברו אישור של רשם האגודות השיתופיות בטרם קבלתם. הרשם מוסמך לקבוע כי החוזה נוגד את תקנת הציבור (וראו הנחיות לכתיבת תקנונים של אגודות שיתופיות, האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה).
- בהנחיות האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה לכתיבת תקנונים, נכתב כי אסור לקבוע בתקנון שחבר שלא מילא את כל התחייבויותיו תיפגע זכות הצבעתו, וכן נקבע שההצבעה באספה הכללית תהיה כזו שבה לכל חבר יש קול אחד (שם, סעיפים 21 ו-48).
- בקיבוץ רבדים, נקבע כי חברים בחופשה יוכלו להיבחר לוועדות שאינן ועדות קבלה, אך לא להנהלה.[2]
- התפיסה הרווחת היא אפוא שהגבלת הזכות לבחור היא חמורה מהזכות להיבחר. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם תפיסות כלליות ביחס לדמוקרטיה, לפיה הזכות לבחור מבטאת שוויון והזדמנות שווה להשפעה פוליטית בתוך הקהילה, ושלילתה עלולה להוביל לריכוז כוח בידי קבוצה מצומצמת, ולמעשה ליצירת מעמד נחות של חברים שאינם יכולים להשפיע על עתיד הקיבוץ. זאת לעומת הזכות להיבחר, שהיא זכות אישית ופונקציונלית המאפשרת לחברים בודדים להציע עצמם לתפקיד ניהולי. הגבלה על זכות זו עשויה להיות מידתית ולגיטימית, כאשר ישנה תכלית ראויה לכך, כמו למשל הדרישה שחברי הנהלה יהיו נוכחים בקיבוץ וישתתפו בחייו באופן פעיל. במקרה זה, מטרת ההגבלה אינה לפגוע במעמד החבר, אלא להבטיח את איכות הניהול ואת מחויבותו לטובת הכלל. כלומר, מדובר בהגבלה תכליתית שנועדה להגן על המבנה הארגוני של הקהילה, ופגיעתה בעקרון השוויון מוגבלת, שעה שעדיין מתאפשר לכל חבר להיות שותף מלא בתהליך הבחירה ולקבל ייצוג הולם.
ג. ניתן להסדיר את העניין גם בלי התקנון – אך מוטב לעשות כן
- נראה כי רווחת גם הפרקטיקה של התבססות על הסכם היציאה לחופשה לבדו על-מנת להגביל את הזכות לבחור ולהיבחר. כך למשל, בעניין סע"ש 29063-02-13 טל חזון נ' קיבוץ נען (15.01.2015), הגדיר הקיבוץ בהסכם היציאה לחופשה מיוחדת כי זכות ההצבעה של חבר הקיבוץ נשמרת.
- בפסיקת בתי המשפט, לא ניתן מעמד נורמטיבי עודף לתקנון על-פני כל הסכם אחר. מעמדו המשפטי של תקנון אגודה שיתופית נדון בפסיקת בית המשפט העליון בשורת פסקי-דין. ההלכה העולה מפסקי-דין אלה היא כי תקנון אגודה שיתופית הוא חוזה בין האגודה השיתופית לבין כל חבר, ובין החברים לבין עצמם. יפים לעניין זה דברי השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 524/88 "פרי העמק" – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, בעמ' 547-546:
"מהו מעמדו המשפטי של התקנון? כמסמך בסיס של האגודה השיתופית, הוא קובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומבחינה זו הוא חלק מהמשפט 'החוקתי' שלה, אשר כוחו נובע מהסמכויות 'השלטוניות' המצויות בידי האסיפה הכללית. האם ניתן לראות בו גם ביטוי להסכמתו של כל חבר וחבר?... נפסק, כי 'התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם' (השופט ברנזון בע"א 627/61, בעמ' 1285). כן נפסק, כי התקנון הוא הסכם בין החברים לבין עצמם (ע"א 556/69). פסיקה זו תשמש נר לרגליי, וזאת חרף הקושי הקיים בראיית האגודה עצמה – להבדיל מהחברים בינם לבין עצמם – כצד לחוזה המקורי המשתכלל בד בבד עם הכרתה של האגודה כאישיות משפטית (ראה צ' כהן, בספרה הנ"ל, בעמ' 42). הנני יוצא אפוא מתוך ההנחה, הנראית לי כמבוססת מבחינה משפטית, כי באגודה שיתופית, כמו גם בתאגידים אחרים, התקנון של התאגיד מהווה חוזה בין התאגיד לבין כל חבר, ובין החברים לבין עצמם".
- ההבדל בין התקנון לבין חוזים אחרים הוא בהיותו חוזה סטטוטורי המפוקח על-ידי רשם האגודות השיתופיות, דבר שיסייע להגן על הטענה שההסדר שנקבע בו מידתי. ודוק: בספרות ישנה ביקורת על עמדה זו המצמצמת את מעמד התקנון לחוזה, אך ביקורת זו לא אומצה במלואה בפסיקה (וראו סמדר אוטולנגי אגודות שיתופיות – דין ונוהל א 163 (1995) בעמ' 170).
ד. מוקד השאלה - מידתיות וסבירות, ולא חופש החוזים
- אף שהתקנון קובע שהקיבוץ יכול להתנות את היציאה לחופשה בתנאים, נראה כי דיני החוזים אינם הדרך הממצא לבחון את הסוגיה, שעה שהזכות לבחור ולהיבחר נתפסת ככלל כ-Res extra commercium, קרי, עניין שעקרון חופש החוזים לא חל לגביו ולא מאפשר מקח הכרוך בהגבלתו. התפיסה היא שעניינים בדבר שוויון בהזדמנות של הפרט להשפיע על חיי הקהילה בה הוא חי, מסווגים ככלל כעניין שאין זה מן הראוי לסחור בו. פועל יוצא של עובדה זו היא שהסכמה חוזית להגביל חירויות אזרחיות נוגדת את תקנת הציבור והופכת את החוזה לבלתי חוקי, בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים.
- ואכן, הפסיקה שעסקה בסוגיה מלמדת כי בתי המשפט לא בחנו את ההגבלה במונחי חופש החוזים, אלא במונחי מידתיות וסבירות.
- כך, בהפ (חי') 258-07 סוננזון זאב נ' "אגד" – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (05.04.2009), בית המשפט הסביר כי הגבלות על הכשירות הן אפשריות, ובלבד שהן במתחם הסבירות. העותרים היו חברי אגד שעתרו למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו תקנות מסוימות בתקנון האגודה ובתקנון הבחירות לאגודה בטלות, בנימוקים שונים וביניהם פגיעה בעקרון השוויון, תקנת הציבור ועקרונות הדמוקרטיה. בדחותו על טענתם, בחן בית המשפט את המגבלות שבתקנות האמורות בראי מידתיות וסבירות, והסביר שהנטל הוא על הטוען לפגיעה בתקנת הציבור להראות שהגבלת הזכות להיבחר לא נועדו לתכלית ראויה והפגיעה שלהן בזכויות אלו היא בלתי סבירה. באופן דומה, בעניין עא 2129/19 יניב טוירמן נ' הליכוד תנועה לאומית ליברלית (24.12.2019) (להלן: "תנועת הליכוד"), קבע השופט עמית כי הסמכות לפסול חבר מלהעמיד עצמו לבחירה מוגבלת במגבלות המידתיות והסבירות, וראוי לעגנה בתקנון התנועה.
- בעמנ (י-ם) 47346-02-16 ציון חבשוש נ' קיבוץ שדה בוקר, אגודה שיתופית (20.09.2016), בית המשפט אישר כי בניגוד למזכירות עצמה, מזכיר הקיבוץ בתפקידו כיו"ר ועד ההנהלה מהווה רק חלק אחד בהנהלה ולא חלים על בחירתו ההוראות החלות על בחירת ההנהלה, ובפרט תקנות 42-56 (מקל וחומר כך גם לגבי בעלי תפקידים אחרים).
- באותו המקרה, הקיבוץ הקים ועדת איתור לבחירת רכז משק, מנהל קהילה ומזכיר הקיבוץ. הוועדה המליצה למצוא מועמדים חיצוניים, והאספה הכללית אישרה זאת. ערעור מנהלי על החלטת רשם האגודות השיתופיות נדחה. המערער ביקש לבטל את מינויים של בעלי התפקידים שמינתה הוועדה בטענה שהליך המינויים לא היה תקין. בין הטענות שהעלה היו שהייתה חובה לערוך בחירות בקלפי, חוסר שקיפות בהליך והצגת מידע מטעה לגבי המועמדים.
- בית המשפט קיבל את עמדת המשיב והדגיש כי בעלי התפקידים בקיבוץ, להבדיל מהמזכירות עצמה, אינם נחשבים לרשות מרשויות האגודה לפי תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) (להלן: "התקנות"), ולכן אין המזכירות חבה בחובות המנויות בתקנות 41-56 לתקנות אלו בבחירתם. גם רשם האגודות השיתופיות שעל החלטתו ערערו שיבח את הקיבוץ, וקבע שבחירתו לפנות לוועדת איתור הייתה בבחינת למעלה מן הצורך.
- ניתן לסכם כי הקיבוץ אמנם מחויב לבחירות שיהלמו את העקרונות הדמוקרטיים ובתוך כך יחויבו לעקרון השוויון ושלכל חבר יהיה קול אחד, אך בתי המשפט היו נכונים לאשר חריגה מעקרונות אלו כל עוד נעשו לתכלית ראויה ובאופן מידתי. התפיסה היא שלמול עקרון השוויון עומדים צרכי האגודה השיתופית, שלה הריבונות לנהל את ענייניה תוך הגבלת עקרון השוויון באופן מידתי, באמצעות הגבלה על חופשיות הבחירות, על התנאים הנדרשים לקיומן, ואף באמצעות מתן יד חופשית במינוי בעלי תפקידים. הכלל הוא שלמעט בהליך הבחירות לרשויות האגודה שמורה לקיבוץ פררוגטיבה לסטות מעקרון השוויון – ובלבד שהפגיעה בעקרון השוויון ככל שישנה נעשית באופן מידתי וסביר, ושאין סתירה מפורשת לתקנות. בתוך תחומי המידתיות, התפיסה היא שהגבלות על הזכות להיבחר, להבדיל מהזכות לבחור, נמצאות בתוך התחום של ההגבלות המידתיות ככל שיש תכלית ראויה בצידן.
- הדבר עולה בקנה אחד עם קביעת בית המשפט העליון בעניין ע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים, נו(6) 602 (2002), שם נקבע כי יש למעט בהתערבות שיפוטית בהחלטות המוסדות המוסמכים בקיבוץ, מתוך תפיסה לפיה ישנו אינטרס לגיטימי בשמירה על כוחו של הקולקטיב הקיבוצי כלפי חבריו, באשר זה הכרחי לקיום המסגרת השיתופית והגשמת מטרותיה. באופן דומה, הן שופטי הרוב והן דעת המיעוט בעניין ע"א 4245/00 חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית, פ''ד נז(6) 10 הסכימו על נקודת המוצא לפיה יש למעט בהתערבות בהחלטות הקיבוץ והכירו בחשיבות האינטרס שלו לנהל את עצמו, וקבעו כי ההתערבות מוגבלת למקרים שבהם יימצא שהכללים בו נוגדים את תקנת הציבור. גם בהחלטתו של רשם האגודות השיתופיות דאז, עו"ד אורי זיגלמן בתיק 2411-228-98 פינקוס מאיר נ' מכורה כפר שיתופי בע"מ, נקבע כי הסמכות לבחון ולבטל החלטת רשות מרשויות האגודה, הוגבלה למקרים בהם היא נגועה בחוסר תום לב או בעושק המיעוט או סותרת את תקנת הציבור.
- המסקנה היא אפוא שכדי להגביל את הזכות של היוצא לחופשה להעמיד עצמו לבחירה, יש להביא בחשבון את מהותה של החופשה ומידת ההתערות של החבר בקיבוץ בטרם יציאתו לחופשה, ואת מידת הפגיעה בעקרון השוויון.
- בענייננו, נראה שככל שמדובר בהגבלת הזכות להיבחר מדובר בהגבלה מידתית, שעה שהחבר בחופשה אינו משתתף באופן פעיל בניהול ענייני הקיבוץ ואינו נחשף להליכי קבלת החלטות שוטפים, כך שהפגיעה בזכותו להיבחר קשורה באופן ענייני לתכלית של הבטחת תנאי כשירות של המייצג, ובתוכם חיבור לנעשה בקיבוץ ולענייניו.
- על-מנת למנוע מחלוקות משפטיות, נציע להוסיף את ההגבלה על זכות הבחירה במפורש להסכם היציאה לחופשה מיוחדת.
- בנוסף, בהתאם לאמור בפסק דין תנועת הליכוד, מוטב לקבוע בתקנון את המקרים בהם יציאה לחופשה תלווה בשלילת הזכות להיבחר, ולמצער לקבוע נהלים ליציאה לחופשה בנסיבות שונות.
- הגבלת הזכות לבחור נתפסת כבעייתית יותר וקשה להצדקה, וישנו ספק באשר למידתיותה וסבירותה. בניגוד לזכות להיבחר, שהגבלתה יכולה להיות מוצדקת על ידי מטרות ראויות (כמו כשירות לתפקיד), הגבלת זכות ההצבעה אינה קשורה באופן איתן למידת הפעילות של חבר הקיבוץ או נוכחותו בקיבוץ ברגע נתון, ולכן הקשר בין התכלית להגבלה חלש יותר, מה שמעורר ספק רב באשר לחוקיות ההגבלה.
- בנוסף, הפגיעה נעשית לטובת החבר, ומאפשרת לו לצאת כשחצי תאוותו בידו – שכן אלמלא ההסדר, היה קרוב לוודאי נאלץ לעזוב את הקיבוץ, ועל כן נקל לומר שמידתה לא עולה על הנדרש.
- ניתן לסכם ולומר כי במקרים שמדובר במי שהוא כבר חבר קיבוץ במלוא מובן המילה ובפרט חבר קיבוץ ותיק, הגבלת זכותו להיבחר בעודו בחופשה היא אפשרית.
- לעומת זאת, הגבלת זכותו של חבר קיבוץ לבחור עולה כדי פגיעה בלתי מידתית בשוויון.
- אנו כאן לכל שאלה או הבהרה נוספת.
בברכה,
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין
[1] הנוהל מופיע במערכת "שיק" של אתר התנועה הקיבוצית בכתובת https://kibbutzim.b2ecloud.com/controls/handlers/fileshandler.ashx?action=getfiles&fileId=14530
[2] מבנה ארגוני קיבוץ רבדים כפי שנקבע ביום 16.12.2019, בכתובת http://www.kehilanet.co.il/upload/tempFilesForum/2014/12/13301/f_21120201056431471691.pdf?OPENNEWBROWSER=1
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
התבקשנו לבחון הסבת שירותי השמירה בישוב משירותים המופעלים על ידי חברת שמירה חיצונית לשירותי שמירה המופעלים באמצעות תושבי המושב והאם ניתן לאכוף ולחייב תושבים לקחת חלק בהפעלת שירותי השמירה במושב. להלן חוות דעתנו:
חוות דעת פינוי דחסנים
פינוי אשפה מכוח מכרז
זכות העיון של חברי המליאה בנתוני השכר של עובדי המועצה והתקשרויות עם יועצים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכותם של חברי המליאה במועצה האזורית לעיין בנתוני השכר של עובדי המועצה בכלל ושל עובדי המועצה הבכירים בפרט וכן בפרטי התקשרויות עם יועצים. להלן חוות דעתנו:
הרצאה: היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.2.2017.
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה- דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב.
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
דרכי הגבייה של הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדרכי הגבייה העומדות בפני ועד מקומי רגבה (להלן: "הועד") כנגד תושבים אשר אינם משלמים את מיסי הועד. להלן חוות דעתנו:
הרצאה- השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים.
המותר והאסור בחופי הרשות המקומית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למותר והאסור בחופים אשר בתחומי הרשות המקומית. להלן חוות דעתנו:
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
