03-5629911
חוות דעת - אכיפת מטרדים שונים ביישובי המועצה
03.06.2026
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לכלים המשפטיים העומדים לרשות מועצה אזורית (להלן – "המועצה") להתמודד עם מטרדים שונים הנגרמים בתחומי הוועדים המקומיים שבשטח שיפוטה, ובכלל זה האפשרויות העומדות בפני המועצה לאצול מסמכויותיה לנציגי הוועדים המקומיים בשטחה לשם הגברת יכולת האכיפה.
כפי שיפורט להלן בהרחבה, סמכויות המועצה להתמודדות עם תופעות שנחשבות למטרדים בתחומה מוסדרות ברשימה של חיקוקים ארציים וחוקי עזר. ביחס לרבים מהמטרדים שנתבקשנו לחוות דעתנו לגביהם, מוסמכים מליאת המועצה וראש המועצה לאצול מסמכויותיהם לוועדים המקומיים ולראשי הוועדים המקומיים, בעוד שאפשרויות אלה מוגבלות ביחס לחלק מהמטרדים, ובייחוד אלו הנוגעים לתחבורה ולתעבורה.
להלן חוות דעתנו:
א. רקע
- לאחרונה קיבלה המועצה פניות מציגי ועדים מקומיים בתחומה בדבר קשיים במניעת מטרדים הנגרמים במרחב הציבורי על ידי תושבי היישובים.
- מטרדים אלה כוללים השלכת פסולת וגזם מביתם של תושבים שלא למקומות המיועדים לכך, חריגת ענפי עצים מתחומם של מגרשים פרטיים, הימצאותם של כלבים משוטטים ושל צואת כלבים, נהיגה מסוכנת וכן חניה במקומות אסורים.
- דרישות שהופנו מנציגי הוועדים המקומיים לתושבים להימנע מהמשך יצירתם של מטרדים אלה לא הועילו.
- כמו כן, לאחרונה התגלתה במועצה תופעה שבה תושבים שונים מיישובי המועצה מכניסים לתחומה כלבים משוטטים הזקוקים לטיפול רפואי ומדווחים עליהם בפני המועצה על מנת לאלצה לקבל אחריות על טיפולם.
- בחוות דעת זו נציג את האמצעים המשפטיים העומדים בפני המועצה להתמודדות עם המטרדים המתוארים ובכלל זה, אצילת סמכויות לוועדים המקומיים.
ב. מסגרת נורמטיבית
- סמכויות המועצה האזורית לטפל במפגעים שבתחומה מוסדרות בסעיף 63 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן – "צו המועצות"), ובכלל זה סמכותה "לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון" (ס"ק (א)(1)) כמו גם סמכותה "למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות" (ס"ק (א)(8)).
- מכוח סמכויות אלה, התקינה המועצה, חוקי עזר ספציפיים.
- חוק עזר מסוים מעניק למועצה שורה של כלים משפטיים להתמודדות עם היווצרותם והימצאותם של "מפגעים" בתחומה. כפי שיפורט בהמשך, בהתאם להגדרות הקבועות בחוק העזר, המטרדים שתוארו לעיל מהווים, בחלקם הניכר, "מפגע" על פי החלופות הבאות:
"(17) הצטברות של אשפה, עפר, חול, אבנים, עצים, כלים, רהיטים וכיוצא בהם, הגורמים הפרעה לסביבה;
(25) צמח הצומח בנכס באופן שגורם הפרעה לסביבה, וללא היתר מאת מפקח;
(26) קוצים או צמחים יבשים או כל חומר אחר, העלולים לגרום שריפה או להגביר את סכנתה, או שעלולים לגרום להתרבות זוחלים, חרקים או נברנים מזיקים;
(28) השלכת אשפה או עשיית צרכים במקום ציבורי שלא נועד לכך;
(31) נכס שמצבו, החזקתו או השימוש בו גורמים הפרעה לסביבה;"
- בנוסף להגדרות אלה ל"מפגע", מונה הרשימה הקבועה בחוק העזר גם "סעיף סל" הקובע כי למפגע ייחשב גם "כל דבר אשר לפי קביעת מפקח גורם הפרעה לסביבה" (שם, ס"ק (34) לסעיף 1).
- לצד זאת, הוראות ייעודיות הנוגעות לאופן הטיפול ואחזקת כלבים נקבעו בחוקי העזר המסוימים.
- בכל הנוגע להתמודדות עם חניה במקומות אסורים, התקינה המועצה חוק עזר המסדיר את קביעתם ואכיפתם של הסדרי תנועה, לרבות חניה, בתחומה.
- אכיפתן של עבירות לפי חוקי עזר, יכול שתיעשה בדרך של הגשת כתב אישום על ידי תובע מוסמך ("תובע עירוני") לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – "החסד"פ") או בדרך של מסירת הודעת תשלום קנס ללא משפט בידי עובד רשות מקומית לפי סעיף 228(ב) לחסד"פ.
- מסירת הודעת תשלום קנס ללא משפט אפשרית רק ביחס לעבירות שנקבעו כ"עבירות קנס". ישנם מספר מסלולים אפשריים לקביעת עבירות לפי חוקי עזר של רשות מקומית כ"עבירות קנס", כאשר השניים הרלוונטיים לענייננו הם:
- סמכות שר הפנים לקבוע עבירה על חוקי עזר של מועצה אזורית כעבירת קנס במסגרת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשל"ג-1973 (להלן – "צו עבירות הקנס").
- סמכות שר התחבורה לקבוע עבירת תעבורה (ובכלל זה עבירות חניה לפי חוקי עזר שהותקנו מכוח פקודת התעבורה) כעבירת קנס במסגרת צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 (להלן – "צו עבירות התעבורה").
- הסמכות למסור הודעת תשלום קנס בגין ביצוע עבירת קנס שנקבעו בצו עבירות הקנס מסורה ל"עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך" (סעיף 228(ב) לחסד"פ).
- בכל הנוגע לאכיפת עבירות על פי חוקי העזר שבענייננו, רשאי ראש המועצה, בהתאם לחוקי העזר השונים במועצה, להסמיך אדם כ"פקח" לביצוע פעולות שונות לפיקוח על הוראות חוקי העזר. בפרקטיקה, פקחים אלה הם אף אלו המוסמכים על ידי ראש הרשות המקומית למסור הודעות קנס בגין אותן עבירות שנקבעו כ"עבירות קנס" בצו עבירות הקנס.
- יוער, בהקשר זה, כי לאור העובדה שסעיף 228(ב) לחסד"פ מאפשר לראש הרשות המקומית להסמיך עובד מבין עובדי אותה הרשות המקומית, נראה כי אין בסמכותו להסמיך עובדי ועדים מקומיים ל"פקחים" המוסמכים להטיל קנסות.
- להבדיל מסמכותה של רשות מקומית להתקין חוקי עזר בנושאי שמירה על הסביבה, החזקת בעלי חיים ומקומות חניה, הרי שרשות מקומית אינה מוסמכת להתקין חוקי עזר הקובעים כללי נהיגה.
- יחד עם זאת, מכוח חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 (להלן – "חוק לייעול הפיקוח") "רשות מקומית, באישור המועצה שלה, רשאית לפעול לאכיפת עבירות תעבורה בתחום שיפוטה" (שם, סעיף 2), וזאת ביחס לרשימה סגורה של עבירות שנקבעו ככאלו שרשות מקומית מוסמכת לאכפן.
- יוער כי הגדרת "רשות מקומית" בחוק לייעול הפיקוח מונה מועצה אזורית אך אינה מונה ועד מקומי.
- עד כה באשר להסמכת המועצה לקבוע הוראות ולאכפן בכל הנוגע למטרדים שתוארו לעיל; באשר לאפשרות אצילת סמכויותיה אלו של המועצה לוועדים המקומיים – הרי שזו מוסדרת בשני מסלולים שקבעו בצו המועצות.
- המסלול הראשון הוא אצילת סמכות מאת ראש המועצה לראש הוועד המקומי בהתאם לסעיף 4 לצו המועצות:
"ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו [...] לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968."
- המסלול השני הוא אצילת סמכות מאת המועצה לוועד המקומי בהתאם לסעיף 132 לצו המועצות:
"(א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף לסעיף 63(ה); הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
- יש לשים לב לכך שאצילת סמכותו של ראש המועצה אינה מוגבלת (למעט סמכויות רישוי עסקים), בעוד שסמכויות המועצה הניתנות לאצילה הן רק אלו המוקנות לה לפי סעיף 63 לצו המועצות. המשמעות היא, לענייננו, שאצילת סמכויות המועצה אינה רלוונטית בכל הנוגע לסמכויות שהוקנו למועצה ממקורות חיצוניים לצו המועצות, כגון חוק לייעול הפיקוח.
- להלן יפורטו הכלים המשפטיים העומדים בפני המועצה לאכוף כל אחד מסוגי המטרדים שתוארו לעיל וכן אפשרות אצילת הסמכות לעשות שימוש בכלים אלה לוועדים המקומיים שבתחומה.
ג. מניעת מפגעים – סמכויות כלליות
- רבים מהמטרדים שתוארו לעיל נחשבים ל"מפגעים" כמשמעם בחוק העזר המסוים ועל כן, יפורטו לעיל במרוכז ההוראות הנוגעות אליהם.[1]
- המטרד שעניינו השלכת פסולת וגזם שלא במקומם מהווה "מפגע" כמשמעו בחוק העזר בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(17) ("הצטברות של אשפה [...] עצים [...] וכיוצא בהם, הגורמים הפרעה לסביבה"); בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(26) ("קוצים או צמחים יבשים [...] העלולים לגרום שריפה או להגביר את סכנתה, או שעלולים לגרום להתרבות זוחלים, חרקים או נברנים מזיקים"); וכן בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(28) ("השלכת אשפה [...] במקום ציבורי שלא נועד לכך").
- המטרד שעניינו חריגת ענפי עצים ממגרשים פרטיים למרחב הציבורי מהווה "מפגע" כמשמעו בחוק העזר בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(25) ("צמח הצומח בנכס באופן שגורם הפרעה לסביבה, וללא היתר מאת מפקח"); וכן בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(31) ("נכס שמצבו, החזקתו או השימוש בו גורמים הפרעה לסביבה").
- המטרד שעניינו צואת כלבים מהווה "מפגע" כמשמעו בחוק העזר בהתאם להגדרה הקבועה בס"ק 1(28) ("[...] עשיית צרכים במקום ציבורי שלא נועד לכך").
- משעה שמטרדים אלה מהווים כאמור "מפגע", הרי שחל עליהם האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לחוק העזר: "לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר לגרום מפגע."
- לצד איסור זה, כולל חוק העזר אף איסורים כלליים החלים על המטרדים המנויים בפרק זה של חוות הדעת.
- כך, סעיף 8 לחוק העזר קובע כי "לא יעשה אדם במקום ציבורי דבר הגורם לכלוך או אי סדר" וסעיף 13(א) קובע כי "לא ישליך אדם ברחוב ולא יתלה ולא יבליט מעל הרחוב דבר הגורם נזק, לכלוך או מכשול אלא לצורך טעינת הדבר או פריקתו ולא יותר ממשך הזמן הדרוש לשם כך או בהיתר מאת מפקח".
- מנגנוני האכיפה הקבועים בחוק העזר מונים, ראשית, אכיפה עצמית: "אדם שגרם מפגע או שהרשה לאחר לגרום מפגע יסלק לאלתר את המפגע" (שם, סעיף 3(א)).
- שכבת האכיפה הבאה כוללת הסמכת בעלי תפקידים במועצה ובייחוד מפקחים שמונו מכוח חוקי העזר הרלוונטיים. בהקשר זה, חשוב להעיר כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק עזר, לא ניתן להקנות סמכויות אכיפה למי שאינו עובד המועצה, ובהתאם לסעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש][2] ממילא ניתן למנות עובד מועצה בלבד ל"פקח עירוני".
- אם כן, סעיף 5 לחוק העזר מסמיך מי שמונה למפקח "לתת לכל אדם הוראות הדרושות לדעת המפקח לצורך מניעתו, מניעת הישנותו או סילוקו של מפגע", ובכלל זה "הוראה לבעל נכס לגדר את הנכס" וכן "פירוט או פירוט טכני של כל הוראה בחוק עזר זה בקשר עם מפגע."
- לצד זאת, "רשאי ראש המועצה להורות כי מפגע מסוים יסולק על ידי המועצה וכי הוצאות סילוקו לפי הערכת מפקח תשולמנה על ידי מי שחייב בסילוק המפגע" (סעיף 7 לחוק העזר).
- ככל שסירב מי מתושבי המועצה למלא אחר הוראות חוק העזר או הוראה שניתנה על פיו, קובע סעיף 36 לחוק העזר כי "רשאית המועצה לבצעם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך לפי הערכת מפקח ממי שחייב בקיומם."
- בנוסף לאמור, איסור גרימת מפגע לפי סעיף 2(א) לעיל; איסור לכלוך לפי סעיף 8 לעיל; איסור הנחת מכשול לפי סעיף 13(א) לעיל; ואי סילוק מפגע לפי סעיף 3(א) לעיל – נקבעו כולם כעבירות קנס בצו עבירות הקנס, כך שפקח מועצה רשאי למסור בגינן הודעות תשלום קנס ללא משפט. בהתאם לדרגת הקנס, גובה הקנס בצד עבירות אלה עומד על 730 ₪.
- מכאן, לשאלת אצילת סמכויות האכיפה – והרי שזו נגזרת מזהות בעל הסמכות.
- היות שצו המועצות, כאמור לעיל, מסדיר את אצילת סמכויות המועצה וראש המועצה, נראה כי מכוח סעיף 4 לצו המועצות, רשאי ראש המועצה לאצול, באישור מליאת המועצה, לראש ועד מקומי בשטח המועצה את סמכותו לפי סעיף 7 לחוק העזר להורות כי על כך שמפגע יסולק על ידי המועצה ולחייב את האחראי למפגע בהוצאות הסילוק.
- כמו כן, את סמכות המועצה לגבות את הוצאות סילוק המפגע לפי סעיף 36 לחוק העזר, נראה כי רשאית היא לאצול לוועד מקומי בשטח שיפוטה מכוח סעיף 132 לצו המועצות.
- עד כה באשר לאצילת סמכות המועצה או ראש המועצה. יחד עם זאת, חוק העזר עצמו כולל אצילה מובנית של סמכות מפקח המועצה לראש ועד מקומי, ור' הוראת סעיף 37:
"(ב) בתחום יישוב שיתופי[3] תהיה לראש הועד המקומי סמכות של מפקח, אולם רשאי ראש המועצה לשלול סמכות זו במקום שנוכח כי לא נעשה בה שימוש נאות או שאינה חיונית לצורך אכיפת הוראות חוק עזר זה.
(ג) להוראות שנתן מפקח שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה עדיפות על הוראות שנתן מפקח לפי סעיף קטן (ב)."
- נוסף על הוראות כלליות אלה המתייחסות למפגעים בכללותם, עבור כל אחד מהמטרדים שהועברו לבחינתנו כאמור לעיל יוחדו הוראות פרטניות נוספות שיפורטו להלן.
ד. השלכת פסולת וגזם שלא במקומם
- השלכת פסולת וגזם שלא במקומות המיועדים אליהם עולה כדי הפרה של החובה המוטלת על תושבי המועצה מכוח סעיף 21 לחוק העזר:
"(א) לא ישליך אדם אשפה לסוגיה אלא לכלים או לאתרים המיועדים לכל סוג ואשר הותקנו לפי הוראות חוק עזר זה.
(ב) לא ישליך אדם לכלי אשפה [...] דברים העלולים לגרום נזק לכלי האשפה או להקשות על פינוי האשפה מכלי האשפה."
- וכן הפרה של החובה המוטלת על תושבי המועצה מכוח סעיף 22 לחוק העזר:
"(א) בעל נכס שהצטברה בו פסולת בית [...] יפנה את הפסולת מהנכס אל מכלי אשפה מרכזיים שיותקנו בידי המועצה זולת אם נתן מפקח הוראה אחרת.
(ב) בעל נכס שבנכסו שהצטברו [...] פסולת צמחים שאינם מיועדים לשימוש חקלאי יפנה אותם מהנכס למקום שקבע המפקח ועל פי הוראותיו."
- במקרה שבו לא פונו פסולת הבית או הצמחים מהנכס, רשאית המועצה לפעול לפינויים ולחייב את בעלי הכנס בעלות הפינוי (סעיף 23 לחוק העזר). מכוח סעיף 132 לצו המועצות, סמכות זו ניתנת לאצילה לוועד מקומי (וזאת, מעבר לאפשרויות האצילה המנויות לעיל בפרק ג' לחוות הדעת).
- כמו כן, השלכת פסולת וגזם בניגוד להוראות סעיף 21-22 שהובאו לעיל – נקבעו כעבירת קנס בצו עבירות הקנס. בגין עבירות אלה, רשאי פקח המועצה למסור הודעת תשלום קנס בגובה 475 ₪.
ה. חריגת ענפי עצים ממגרשים פרטיים למרחב הציבורי
- כפי שהוסבר לעיל, המטרד שעניינו חריגת ענפי עצים ממגרשים פרטיים למרחב הציבורי מהווה "מפגע" כמשמעו בחוק העזר.
- מכאן, הרי שבנוסף לאמור בפרק ג' לעיל בחוות הדעת, בעל נכס שאינו מקפיד בעניין זה מפר אף את החובה המוטלת עליו מכוח סעיף 4(א) לחוק העזר, לאמור – "בעל נכס ישמור על נקיון הנכס וינקוט האמצעים הדרושים לבל יתקיים מפגע בנכס".
- גם בנדון זה, כולל חוק העזר מנגנון אכיפה עצמית, על פיו "בעל נכס יסלק מפגע הקיים בנכס וינקוט האמצעים הדרושים למניעת הישנותו" (שם, סעיף 4(ב)).
- חוק העזר אינו מונה סמכויות פיקוח נוספות לאלו שהוזכרו לעיל בפרק ג' ועל כן, אצילת הסמכות תיעשה כאמור שם.
- יחד עם זאת, מעבר לסמכויות הפיקוח לפי חוק העזר, הרי שבסמכות פקח המועצה למסור הודעות תשלום קנס לתושבי המועצה שפעלו בניגוד לחובתם כאמור לעיל לפי סעיף 4(א) ו-4(ב) לחוק העזר. עבירות אלו נקבעו בצו עבירות הקנס כעבירות שהקנס בצדן עומד על 730 ₪.
- לשלמות התמונה, לצד הסמכויות המוענקות למועצה ולפקחיה בנסיבות אלה, הרי שגם לבעל הזכויות במרחב הציבורי המופרע על ידי פלישת הענפים מוענק סעד עצמי. זאת, מכוח סעיף 51 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, שכותרתו "צמחים הגדלים סמוך למיצר":
"עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים."
- כלומר, הוועד המקומי או האגודה השיתופית, בתור בעלי הזכויות במקרקעין הגובלים עם המגרשים שמהם פולשים הענפים, רשאים לדרוש מ"בעל הצמחים", הלוא הוא בעל הזכויות בחלקה, את סילוק המפגע ולסלקו בעצמם על חשבונו אם הם אינם נענים.
ו. הכנסתם והימצאותם של כלבים משוטטים
- בעל כלב המאפשר לכלבו לשוטט ללא השגחה מפר בכך את חובתו לפי סעיף 7 לחוק עזר ספציפי, לאמור – "בעל כלב ימנע בעד הכלב מלצאת מחוץ לתחום ביתו אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו [...]".
- הפרה זו נקבעה כעבירת קנס בצו עבירות הנקס, שפקח המועצה מוסמך למסור בגינה הודעת תשלום קנס בגובה 730 ₪.
- מבלי לגרוע מכך, מניעת הופעתם של כלבים משוטטים, אפשר שתיעשה גם באמצעות סעיף 10(ב) לחוק העזר על ידי מפקח שהוסמך לפי חוק עזר זה:
"מפקח רשאי ללכוד בעל חיים הנמצא במקום ציבורי ללא היתר או ללא השגחה מספקת ולכלוא אותו במקום שקבע מפקח; ואם ידוע בעליו - חייב המפקח להזמינו לשם החזרת בעל החיים לידיו."
- ונזכיר כי סעיף 37 לחוק העזר קובע כי סמכות זו, כשאר סמכויותיו של מפקח המוסמך לאכוף חוק עזר זה, ניתנת גם לראש ועד מקומי.
- סמכויות דומות הוקנו למנהלת השירות הווטרינרי במועצה לפי סעיפים 8-9 לחוק עזר ספציפי:
"8. (ב) משוטט כלב [...] בשטח ציבורי או פרטי שמחוץ לשטח בעלו, רשאי [...] המנהל לתפסו ולהעבירו למאורות; אם אי אפשר לתפסו, רשאי המנהל להורות על השמדתו.
9. )א( כלב שלא ניתן לגביו רשיון או שהרשיון שניתן לגביו בוטל או שאינו מסומן אלקטרונית או שאינו מוחזק בהתאם להוראות סעיף 7, רשאי המנהל לתפסו ולמסרו למאורות; אם אי אפשר לתפסו כאמור, רשאי שוטר או נציג המועצה להשמידו."
(לפירוט המשך הפרוצדורה ר' סעיף 8-9 לחוק העזר)
- סמכויות כלליות לאכיפת הוראות חוק עזר מסוים הוקנו, מכוח סעיף 12(א) לחוק העזר, למנהלת השירות הווטרינרי במועצה, למפקח המוסמך לפי חוק העזר ול"אדם המסייע בידם":
"המנהל, מפקח, וכן אדם המסייע בידם, רשאים בכל עת סבירה, להיכנס למקום, כדי לברר אם קוימו הוראות חוק עזר זה, ולעשות מעשה הדרוש לביצוע הוראותיו."
- בהתאם לכך, אין מניעה כי מנהלת השירות הווטרינרי או מפקח המועצה יעזרו בנציג הוועד המקומי "לסייע בידם" לאכוף את הוראות חוק העזר הספציפי.
- בנוסף לכך, סעיף 14 לחוק העזר הספציפי מסמיך את מנהלת השירות הווטרינרי במועצה לאצול את סמכויותיה לפי חוק עזר זה לכל אדם אחר באישורה של מליאת המועצה. אין מניעה כי סעיף זה ישמש לאצילת סמכויות מנהלת השירות הווטרינרי, המנויות בחוות דעת זו, לנציגי הוועדים המקומיים בתחום המועצה, בכפוף לאישור המליאה.
- באשר לתושבי המועצה המכניסים כלבים לתחומה על מנת לאלצה לטפל בהם – ניתן להיעזר בהוראות חוק עזר מסוים, הקובע בסעיף 4(א) כי "לא ירעה אדם ולא יעביר בעל חיים בתחום המועצה אלא לפי היתר מראש המועצה, ובהתאם לתנאי ההיתר".
- האיסור להעביר בעל חיים בתחום המועצה בלא היתר כולל בתוכו, במשתמע, את האיסור להעביר בעל חיים אל תוך תחום המועצה בהיעדר היתר מתאים לכך.
- הפרת הוראה זו נקבעה כעבירת קנס בצו עבירות הנקס ופקח המועצה מוסמך למסור בגינה הודעת תשלום קנס בגובה 730 ₪.
ז. צואת כלבים
- החובה המוטלת על מחזיק כלב לאסוף אחריו את צואתו אינה קבועה במפורש בחוקי העזר של המועצה (ר' נוסח לדוגמה של חובה כאמור בסעיף 17(ג)(1) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), תש"ם-1980: "עשה כלב צרכיו על ידי הטלת צואה במקום ציבורי, חייב המחזיק בכלב לאסוף את הצואה ולפנותה מיד לפח אשפה בתוך שקית סגורה").
- יחד עם זאת, ניתן לעשות שימוש בהוראות אחרות הקבועות בחוקי העזר של המועצה למניעת תופעה זו (וזאת בנוסף לסמכויות מניעת המפגעים המנויות לעיל בפרק ג' לחוות הדעת).
- כך, סעיף 2(ג) לחוק עזר קובע כי "אדם שבהשגחתו בעל חיים ינקוט אמצעים נאותים לבל יגרום בעל החיים מפגע" (ונזכיר שעשיית צרכים במקום ציבורי נחשבת ל"מפגע" כמשמעו בחוק עזר זה, כפי שפורט לעיל).
- בנוסף, הוראת סעיף 2(א) לחוק עזר מסוים קובעת כי "מחזיק בעלי חיים בתחום המועצה יחזיקם במקום ובצורה שלא יהוו מפגע לציבור." הוראה זו מתאימה גם היא לשמש בסיס לחובת איסוף צואת כלבים.
- עבירה בניגוד לחובות אלה נקבעו שתיהן כעבירת קנס בהתאם לצו עבירות הקנס. בהתאם לדרגת הקנס שנקבעה בצדן, מוסמך פקח המועצה למסור בגין כל אחת מהן הודעת תשלום קנס בגובה 730 ₪.
- אכיפת עבירות אלה, מעבר להטלת קנסות ולסמכויות הכלליות בדבר אכיפת מטרדים כמתואר לעיל, אפשר שתיעשה גם באמצעות שימוש בסמכות ראש המועצה לפי סעיף 6 לחוק עזר של המועצה:
"(א) ראש המועצה רשאי לדרוש בהודעה בכתב מאת מחזיק בעלי חיים לבצע כל עבודה הדרושה לדעת ראש המועצה למניעת כל מפגע או סכנה לציבור ובריאותו.
(ב) בהודעה יצויין הזמן שבו יש לבצע את העבודה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) מחזיק בעלי חיים שקיבל דרישה כאמור בסעיף קטן (א) חייב למלא אחריה."
- במקרה של סירוב מצד מחזיק הכלב למלא אחר הוראה זו, מוסמכת מליאת המועצה לעשות כן ולחייבו בהוצאותיה מכוח סעיף 7 לחוק עזר זה, לאמור – "לא מילא מחזיק בעלי חיים אחרי דרישת המועצה (צ"ל – ראש המועצה), רשאית המועצה לבצע את העבודה על חשבון המחזיק."
- את סמכות ראש המועצה להורות על סילוק המפגע, כמו גם את סמכות מליאת המועצה להורות על ביצוע פעולות אלה וחיוב מחזיק הכלב בעלותן – אין מניעה מלאצול לראש הוועד המקומי או לוועד המקומי, לפי העניין, בהתאם לכללי האצילה שפורטו לעיל.
ח. חניה שלא כדין
- אכיפתן של עבירות בתחום זה נעשית, כאמור, במסגרת חוק עזר מסוים. הוראת סעיף 6(א) לחוק העזר קובעת עבירה בזו הלשון: "לא יעצור אדם רכב בדרך, לא יעמידנו ולא יחנהו במקום, באופן ובתנאים הנוגדים את [...] הסדר תנועה שהוצב במקום [...]".
- עבירה כאמור טרם נקבעה כעבירת קנס בצו עבירות הקנס. אולם, בהתאם לפרט 3(1) לתוספת לצו עבירות התעבורה, "עבירת קנס" תיחשב ככל עבירה "על פי חוק עזר של עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים בדבר העמדת רכב וחנייתו לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר". הקנס הקבוע בצד עבירה זו עומד על 100 ₪.
- עבירה לפי סעיף 6(א) לחוק העזר עונה להגדרה זו ועל כן, הרי שהיא מהווה עבירת קנס. מכאן, ובהתאם לסעיף 9 לחוק ייעול האכיפה, מסירת הודעת תשלום קנס על עבירת קנס לפי צו עבירות התעבורה תיעשה על ידי "פקח שהוסמך לכך", היינו עובד מועצה שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה ועבר הכשרה מתאימה.
- יחד עם זאת, אכיפתן של עבירות קנס המנויות בצו עבירות התעבורה מכוח חוק ייעול האכיפה טעונה קבלת החלטה עקרונית במליאת המועצה (סעיף 2 לחוק ייעול האכיפה).
- לשלמות התמונה, סעיפים 9-10 לחוק העזר מקנים לפקח המוסמך מכוח חוק עזר זה סמכויות אכיפה אופרטיביות בדבר הרחקת רכב, גרירתו ומתן הוראות לאדם המעמיד רכב. אולם, בהתאם להוראות חוק העזר, לא ניתן להסמיך לפקח אלא עובד המועצה.
- לסיכום פרק זה, הסדרת מניעתן של חניות שלא כדין בתחום המועצה אמנם כוללת שורה של סמכויות אכיפה, אולם אין מנגנון משפטי המאפשר את אצילתן לרובד הוועדים המקומיים.
ט. עבירות נהיגה
- הכללים החלים על נהיגה בישראל מוסדרים ברמה הארצית ולא על ידי השלטון המקומי.[4] המסגרת המשפטית שבה מוסדרות, בעיקר, העבירות המכונות "עבירות נהיגה" או "עבירות תנועה" היא תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – "תקנות התעבורה").
- בהתאם לכך, ככל רשות מקומית, גם חוקי העזר של המועצה אינם כוללים עבירות נהיגה שניתן לאכוף בכלים הרגילים המוקנים לפקחי המועצה מכוח חוקי העזר.
- יחד עם זאת, כאמור לעיל, חוק ייעול האכיפה מאפשר לרשות מקומית, בהחלטת מליאת המועצה, להסמיך את עובדיה לפעול לאכיפתן של "עבירות תעבורה".
- בנוסף לעבירות החניה כמוסבר לעיל, "עבירות התעבורה" אותן מוסמכת רשות מקומית לאכוף הן למעשה רשימה של עבירות נהיגה הקבועות בתקנות התעבורה, הנכללות בתוספות לחוק ייעול האכיפה (כגון חובת אחיזה בהגה, הפרעה במדרכה, רכיבה באופניים במקומות אסורים וכו').
- סמכויות האכיפה שמוקנות לפקחים שהוסמכו לפי חוק ייעול האכיפה כוללות הן סמכויות למסור הודעות קנס בגין עבירות תעבורה שנקבעו כעבירות קנס בצו עבירות הקנס, והן סמכויות אופרטיביות כגון הסמכות לחייב מסירת פרטים מזהים או מסמכים.
- מכל מקום, מנגנון האכיפה הקבוע בחוק ייעול האכיפה אינו כולל הסדרים המאפשרים לאצול סמכויות אכיפה מהמועצה לוועדים מקומיים שבשטח שיפוטה.
י. סיכום
- סיכומם של דברים, להלן רשימת המטרדים מושא חוות דעת זו, בליווי פירוט הכלים המשפטיים העומדים בפני המועצה לאכוף את מניעתם וכן האפשרות לאצול כל אחד מכלים אלה לוועדים המקומיים בשטח שיפוטה של המועצה:
|
סוג המטרד |
כלי האכיפה |
אצילת הסמכות |
|
מפגע לפי חוק העזר של המועצה |
מתן הוראות על ידי מפקח (סעיף 5 לחוק העזר) |
לראש ועד מקומי ניתנת סמכות מקבילה לזו של מפקח |
|
חיוב בהוצאות סילוק מפגע על ידי ראש המועצה (סעיף 7 לחוק העזר) |
ניתן לאצול לראש ועד מקומי באישור מליאת המועצה |
|
|
חיוב בהוצאות סילוק מפגע על ידי מליאת המועצה (סעיף 36 לחוק העזר) |
ניתן לאצול לוועד מקומי |
|
|
הטלת קנס |
לא ניתן לאצול |
|
|
השלכת פסולת וגזם שלא במקומם |
חיוב בהוצאות פינוי על ידי מליאת המועצה (סעיף 23 לחוק העזר) |
ניתן לאצול לוועד מקומי |
|
הטלת קנס |
לא ניתן לאצול |
|
|
חריגת ענפי עצים ממגרשים פרטיים |
הטלת קנס |
לא ניתן לאצול |
|
|
סילוק הענפים וחיוב בעל הצמחים על ידי בעל הזכויות במקרקעין הגובלים (סעיף 51 לחוק המקרקעין) |
|
|
כלבים משוטטים |
הטלת קנס |
לא ניתן לאצול |
|
לכידה בידי מפקח (סעיף 10(ב) לחוק העזר) |
לראש ועד מקומי ניתנת סמכות מקבילה לזו של מפקח |
|
|
לכידה בידי מנהלת השירות הווטרינרי (סעיפים 8-9 לחוק עזר ספציפי) |
ניתן לאצול לכל אדם באישור מליאת המועצה |
|
|
עשיית מעשה הדרוש לביצוע הוראות חוק עזר ספציפי בידי מפקח או מנהלת השירות הווטרינרי (סעיף 12(א) לחוק עזר ספציפי) |
היעזרות בנציג הוועד כ"אדם המסייע בידם" של מפקח או מנהלת השירות הווטרינרי |
|
|
צואת כלבים |
הטלת קנס |
לא ניתן לאצול |
|
מתן הוראות על ידי ראש המועצה בדבר סילוק מפגע (סעיף 6 לחוק עזר ספציפי) |
ניתן לאצול לראש ועד מקומי באישור מליאת המועצה |
|
|
חיוב בהוצאות סילוק המפגע על ידי מליאת המועצה (סעיף 7 לחוק עזר ספציפי) |
ניתן לאצול לוועד מקומי |
|
|
חניה שלא כדין |
הטלת קנס באישור מליאת המועצה |
לא ניתן לאצול |
|
הרחקת רכב, גרירתו ומתן הוראות בידי פקח (סעיפים 9-10 לחוק עזר ספציפי) |
לא ניתן לאצול |
|
|
עבירות נהיגה |
סמכויות אכיפה שונות על ידי פקחים שהוסמכו מכוח חוק ייעול האכיפה, לאחר קבלת החלטת מליאת המועצה |
לא ניתן לאצול |
- אנו כאן לכל שאלה נוספת.
בכבוד רב,
איתן מימוני, טבק ושות'
משרד עורכי דין
[1] לשלמות התמונה, יצוין כי ניתן להסמיך פקחי רשויות מקומיות לאכוף אף את מניעתם של מטרדים סביבתיים המוסדרים ברשימה של חוקים סביבתיים מכוח חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008, אולם חוק זה אינו חל על ועדים מקומיים ועל כן, אין בו כדי לסייע באצילת סמכויות פיקוח מרובד המועצה לרובד הוועד המקומי.
[2] המחיל, בין היתר, את סעיף 337א לפקודת העיריות [נוסח חדש] הרלוונטי לענייננו.
[3] "ישוב שיתופי", כמשמעו בצו המועצות, כולל קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה.
[4] למעט הסדרים ספציפיים שאינם מענייננו, כגון סמכותה של רשות מקומית להגביל כניסת רכבים מזהמי אוויר, ר' סעיף 77ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
חוות דעת - פקיעת חברות מהאגודה
19.03.2026
חוות דעת - תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
25.02.2026
חוות דעת - הדחת יו"ר ועד מקומי מכהן
13.11.2025
חוות דעת - הוועדה להעברת מידע
17.08.2025
חוות דעת - שיתוף נתונים ממאגרי מידע
31.08.2025
חוות דעת - נוהל מסירת מידע ממחלקת גביה
15.06.2025
חוות דעת - נוהל קבלת חברים חדשים לישוב
28.01.2025
חוות דעת - מינוי "מאגר" חברים לוועדת קלפי
27.06.2024
הרצאה - ניהול ישוב כפרי - איתן מימוני
01.02.2024
הרצאה - ועדת קבלה ליישוב הקהילתי
13.02.2024
.jpg "השתלמות תעודה ייחודית בנושא אגודות שיתופיות שמתקיימת בלשכת עורכי הדין בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה")
חוות דעת - הפעלת שירותי שמירה
29.10.2023
חוות דעת - טיפול בכלי אצירה פגומים
02.08.2023
חוות דעת - בריכת שחייה בקיבוץ
16.05.2023
חוות דעת - שינוי צוואה הדדית
24.05.2022
חוות דעת - הודעה על הריון
10.05.2022
חוות דעת - הנגשת מבני ציבור
03.05.2022
חוות דעת - מתן אישור מגורים בישוב
29.11.2021
חוות דעת - רישיון עסק לבריכה הפועלת במושב
17.09.2020
חוות דעת - הליך הקליטה ליישוב קהילתי
01.04.2020
חוות דעת – פקיעת חברות של חבר קיבוץ
18.03.2020
חוות דעת – התפטרות יו"ר ועד מקומי
06.01.2020
חוות דעת - מציע יחיד במכרז פומבי
29.12.2019
הרצאה - היחס בין ועדות הביקורת בועד המקומי ובאגודה
הועברה בחודש מאי 2019
חוות דעת - הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי
15.08.2019
סקירה - האצלת סמכויות לוועד המקומי
20.12.2018
הרצאה - רשמת האגודות השיתופיות כרגולטור
06.02.2024
שו"ת בחירות בנושא ועד מקומי
27.09.2018
חוות דעת - התאמות נגישות מבני ציבור
23.08.2018
חוות דעת - אחריות קיבוץ לפנסיית הרשם
17.08.2017
חוק חדש יחייב רשויות מקומיות לשלם לספקים בפרקי זמן מוגדרים
חוק מוסר תשלומים תשע"ז-2017, והשלכותיו על רשויות מקומיות
הרצאה - קבלת תושבים ליישוב, ופרישת חברים מן האגודה הקהילתית
הרצאה מס' 3 בסדרת ההרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה במרץ 2017
הרצאה - דירקטורים, בעלי תפקידים וועדות ביקורת באגודה השיתופית ובועד המקומי
הרצאה מס' 2 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה במרץ 2017
הרצאה - היישוב כיישות משפטית
הרצאה מס' 1 בסדרת הרצאות שהועברה במסגרת הקורס "היבטים בניהול היישוב הכפרי", אשר הועבר ע"י משרדנו בשיתוף תנועת אור ומשרד הכלכלה במרץ 2017
הרצאה - היטל השבחה
הרצאתו של עו"ד איתן מימוני בנושא "היטל השבחה", הועבר בפני מליאת המועצה האזורית מטה אשר ביום 20.02.2017
הרצאה - היחס בין הועד המקומי והאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה ע"י עו"ד תומר טבק בינואר 2017 לעובדי האגף לאיגוד שיתופי במסגרת יום עיון למשרד רשם האגודות השיתופיות
הרצאה - דיני עבודה ודיני מכרזים בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הרצאה שהועברה על ידי משרדנו ביולי 2016 במועצה אזורית רמת הנגב
הרצאה - יישוב סכסוכים בקיבוץ
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה - ועדים מקומיים
הועברה בחודש מרץ 2015
ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית
הועברה בחודש נובמבר 2015
הרצאה - מבוא לדיני אגודות שיתופיות
הועברה בחודש פברואר 2015
חוות דעת - דרכי הגבייה של הועד המקומי
27.06.2016
הרצאה - השכרת יחידות דיור ביישובים
הרצאה אשר העביר עו"ד איתן מימוני, במסגרת יום עיון בנושא השכרת דירות להנהלות יישובים ביוני 2016
הרצאה - ועדת ביקורת ביישוב
27.06.2016
זכאות עובד לתשלום עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות בחופשה ללא תשלום
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לזכאותו של עובד לתשלומים עבור תוספת וותק, קרן פנסיה וקרן השתלמות, במהלך חופשה ללא תשלום.
כהונת יו"ר הוועד
נתבקשנו להתייחס לסוגיית משך כהונתו של יו"ר הועד באגודה, ולהלן חוות דעתנו:
שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:
אחריות חברי ועד הנהלה וחברי ועד מקומי במושב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאחריות המקצועית וחשיפה לתביעות משפטיות של חברי וועד הנהלת האגודה במושב וחברי הועד המקומי במושב, ולהלן חוות דעתנו:
בחירת חברי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לאופן בחירת חברי ועד מקומי בקבוץ בנסיבות בהן יש צורך במילוי מקום פנוי בוועד, ולהלן חוות דעתנו:
חובת דיווח למשטרה על נהג הסעות ששוחח על תכנים מיניים עם ילדי ההסעה
נתבקשנו לבדוק האם קמה לרשות המקומית חובת דיווח למשטרה על מעשיו של נהג הסעות אשרשוחח עם ילדי ההסעה על עניינים מיניים. להלן חוות דעתנו:
עניינים שונים הנוגעים לישיבות הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו במספר שאלות הנוגעות לנוכחות גורמים שונים בישיבות של הועד המקומי. להלן חוות דעתנו:
ניגוד עניינים – חבר ועד מקומי ועובד מתנ"ס
התבקשנו לחוות דעתנו בשאלה האם קיים ניגוד עניינים בין כהונת חבר ועד המקומי, לבין עבודתו במתנ"ס אשר בשליטה של המועצה האזורית. להלן חוות דעתנו:
ישיבה ראשונה של ועד מקומי ממונה
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע למספר עניינים הנוגעים ישיבתו הראשונה של ועד מקומי ממונה, ולהלן התייחסותנו:
החלפת נציג היישוב במליאת המועצה האזורית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאופן בו ניתן להחליף את נציב היישוב במליאת המועצה האזורית, האם הדבר בסמכות המועצה או וועד היישוב, וכיצד נקבע מי יימלא את התפקיד. להלן חוות דעתנו:
דיווח נוכחות על ידי עובד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרויות העומדות בפני מעסיק בכל הנוגע לעובדים אשר אינם מחתימים שעון נוכחות (אין מדובר במאגר ביומטרי) ובאשר לעובדים אשר אינם מגישים דו"ח נוכחות (להלן: "העובדים"), ולהלן חוות דעתנו:
כהונת בעלי תפקידים ברשות המקומית ובעמותה עירונית של הרשות
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלה, האם חבר מליאת רשות מקומית יכול לכהן כמנכ"ל עמותה עירונית בבעלותה של הרשות, והאם גזבר הרשות רשאי לכהן כגזבר עמותה זו. להלן חוות דעתנו:
זכות עיון במסמכי ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לזכות העיון במסמכי ועד מקומי של תושב היישוב, ולהלן חוות דעתנו:
השכרת שטחי פרסום במבנים ציבוריים על ידי הועד המקומי
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס לשאלה האם באפשרות ועד מקומי להשכיר שטחי פרסום במבנים ציבוריים באחריותו. להלן חוות דעתנו:
פרישת חברים מן האגודה הקהילתית – סקירה משפטית
להלן סקירה שהכין משרדנו אודות המצב המשפטי באשר לסוגייה של פרישת חברים מן האגודות הקהילתיות, וזאת בעקבות פסק דין אשר ניתן לאחרונה שעסק בנושא בהרחבה:
הפסקת חברותו של חבר שאינו מתגורר בקיבוץ
התבקשנו לחוות דעתנו באשר להפסקת חברותו של חבר קיבוץ, בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל ואינו נמצא בקשר עם הקיבוץ. להלן חוות דעתנו:
ייחוס חובות האגודה לחברי האגודה בקיבוץ
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע לשאלת אחריות חברי אגודה שיתופית קהילתית בקיבוץ (להלן: "האגודה") ביחס לחובותיה של האגודה וכן בנוגע לנוהל פירעון חוב האגודה במקרה בו חברי האגודה אינם בעלי אחריות אישית לחובותיה.
הקלטות ישיבת מליאת המועצה האזורית
נתבקשנו להתייחס לתיקון לצו המועצות המקומיות(מועצות אזוריות), הנוגע לחובה להקלטת ישיבות מליאת המועצה, ולהלן התייחסותנו:
אספקת מזון למוסדות חינוך
נתבקשנו לחוות דעתנו בקשר עם חובת אגודה קהילתית לרכוש מזון המיועד למוסדות חינוך שונים בתחומיה המנוהלים על ידה, מספק מזון בעל רישיון עסק.
חניית קרוואנים בחוף
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לשאלה – האם מותר להחנות קרוואנים בשטח המיועד לחניה לחוף. להלן חוות דעתנו:
התנהלות ועד מקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו בנוגע ליחסי הועד מקומי עם האגודה השיתופית חקלאית ועם האגודה הקהילתית, וכן באשר לאפשרות של עובד המועצה לכהן כחבר ועדת ביקורת של ועד מקומי. ולהלן חוות דעתנו:
זהות ועדים בין ועד האגודה לועד המקומי – יו"ש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למספר שאלות הנוגעות לסוגיית זהות הוועדים בין ועד מקומי לבין אגודה קהילתית (להלן: "האגודה") המצויים בשטחי יהודה ושומרון. להלן חוות דעתנו.
הקמת מערכת סולארית על גגות בשטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות שימוש
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרות להקים מערכת סולארית על גגות שטחי מקרקעין אשר ניתנה בהם זכות הרשאה. להלן חוות דעתנו:
חבר ועד מקומי הנעדר מישיבות הועד
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לדינו של חבר ועד מקומי, אשר איננו משתתף בישיבות ועד, האם יו"ר הועד המקומי מוסמך לפטרו ולפנות למועמד הבא אחריו בתור באותה רשימה? להלן חוות דעתנו:
דו"ח ועדת ביקורת של הועד המקומי
התייחסות לדו"ח ועדת הביקורת של הועד המקומי.
בחינת מכתבי פרישה מהאגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו לגבי תקינותם של מכתבי פרישה מאגודה קהילתית אשר שלחו מספר חברי אגודה. להלן התייחסותנו:
האיזון בין ועדת הביקורת של הועד המקומי לבין הועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאיזון הנכון בין רצונה של ועדת הביקורת של הועד המקומי לבצע את עבודתה, לבין הפגיעה הנגרמת ביכולת התפקוד של הועד המקומי. להלן התייחסותנו:
מיסי קהילה ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיה של הטלת וגביית התשלומים ביישוב קהילתי. להלן התייחסותנו:
האצלת סמכויות לועד המקומי
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר למשמעות האצלת סמכויות מן המועצה לועד המקומי והאם יש במהלך זה כדי לחשוף את חברי הועד לתביעות משפטיות מן הגורמים השונים. להלן התייחסותנו:
אחריותם האישית של בעלי התפקידים באגודה
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה - באילו מקרים תחול אחריות אישית על בעלי התפקידים באגודה ומה ניתן לעשות בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לבעלי התפקידים? ולהלן חוות דעתנו:
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים (להלן: "המרכז" ו-"היישוב" בהתאמה). בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
הרצאה - תקנות הערבות ההדדית
הועברה בחודש אוקטובר 2013
הרצאה – דיני עבודה בוועד המקומי ובאגודה השיתופית ביישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש אפריל 2016
הרצאה- הועד המקומי בשלטון הדו רבדי – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש פברואר 2015
חובת מכרזים בועד המקומי - התקשרויות עם קבלנים וספקים
הועברה בחודש ספטמבר 2015
הרצאה- הועד המקומי, ועד האגודה ומערכת היחסים ביניהם – יישובי יהודה ושומרון
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - סמכויות ואחריות חברי מליאת המועצה האזורית ביו"ש
הועברה בחודש מרץ 2016
הרצאה - חובת מכרזים במועצה האזורית
הועברה בחודש מרץ 2016
רישום תלמידים
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לסוגיות העולות מתוך מנגנון העברת תלמידים המתגוררים בשטחה של רשות מקומית, מחטיבת ביניים אזורית אחת לחטיבת ביניים אזורית אחרת, ולהלן חוות דעתנו:
התחייבויות הקיבוץ כלפי גורם מממן- דירות החברים
נתבקשנו לחוות דעתנו בדבר ההיבטים השונים הקשורים בחברי קיבוץ, המבקשים לבנות בית מגורים בקיבוץ בהתאם להחלטות שיוך הדירות.
היקף העסקה- סייעת רפואית
נתבקשנו לחוות דעתנו באשר לאפשרותה של רשות מקומית להעסיק סייעת רפואית המלווה ילד בעל צרכים רפואיים ייחודיים (עד כדי סכנת חיים), במשך 6 ימים בשבוע, בהתאם לשעות הלימודים באותו מוסד חינוכי, וכן כיצד ביכולתה לפעול במקרה של סירוב מצד הסייעת הרפואית לעבוד בהתאם להיקף המשרה הנדרש, ולהלן חוות דעתנו:
העסקת קרובי משפחה בבית ספר
נתבקשנו על ידך לחוות דעתנו בנוגע להמשך העסקת מזכירה בבית ספר יסודי רשמי באמצעות רשות מקומית, אשר בעלה הינו מנהל בית הספר המועסק על ידי משרד החינוך, ולהלן חוות דעתנו:
הצבת מצלמות בכניסה ליישובים לצורך שימוש כראייה משפטית
האם לצורך שימוש בצילום כראייה משפטית, בקרות אירוע, מוטלת חובה על הישובים אשר בתחום מועצה האזורית להתריע בפני הנכנסים והיוצאים מיישובי המועצה, כי מוצבת מצלמה המתעדת את מעשיהם?
השכרת המרכז הקהילתי לצורך עריכת אירועים שונים
נתבקשנו לערוך חוות דעת ביחס למספר שאלות בנוגע להשכרת מרכז קהילתי ביישוב לצורך השכרתו מעת לעת לצורך אירועים שונים. בין היתר נשאלנו האם ניתן להשכיר מוסד ציבורי לגוף/אדם פרטי, מהי אחריות המוסד למתרחש בתחומו במצב דברים זה וכן מהו הדין בנוגע למזון אשר יוגש באירוע ואופן שמירתו. להלן חוות דעתנו:
חובת החזקת גני הילדים ביישוב
נתבקשנו לחוות דעתנו ביחס לשאלה האם חלה על היישוב חובה להמשיך ולדאוג להחזקת גני הילדים (מעל גיל 3) בתחומו.
גביית תשלום גני ילדים
נתבקשנו לחוות דעתנו בעניין תוקפה החוקי של ההחלטה על הקמת גן יישובי, נוסף על מערכת הגנים המתוקצבת על ידי משרד החינוך, וכן גביית תשלומים מעבר לקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, באגודה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ מסוג יישוב קהילתי
הרחבת היקף עבודות במבנה המועצה האזורית
האם מועצה אזורית יכולה להרחיב היקפן של עבודות בנייה באמצעות אותו הקבלן או שמא יש צורך בעריכת מכרז חדש?
מדריך למועמד לבחירות לראשות עירייה
מטרתו של מדריך זה הינה להקל במעט את ההתמודדות עם סבך החוקים והתקנות, להבדיל בין עיקר וטפל, ולפרוש את המידע המשפטי הראשוני לו אתה זקוק בדרכך.
תעמולת בחירות אסורה באמצעות שימוש בעיתון רשות מקומית
האם פרסום בעיתון רשות מקומית מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959? מהן הדרכים לתקוף או למנוע את הוצאת העיתון המפר?
סמכות הועד המקומי להתקין פסי האטה
האם החלטת הוועד המקומי בקשר להצבת פסי האטה בכניסה ליישוב הינה חוקית?
סמכות וועד ממונה באגודה שיתופית ביחס לאסיפה הכללית
האם וועד שמונה ע"י רשם האגודות השיתופיות באגודה שיתופית, רשאי לאשר תקציבים ומאזנים וכן קבלת חברים לאגודה ללא אישור האסיפה הכללית של האגודה?
